החבר הטלפוני המקורי
New member
בינו לביטנה
במשך מספר שנים הייתה לי חברה. לא התאמנו ולא הסתדרנו בכלל, ולקראת הסוף, ולאחר כמה נסיונות פרידה מצידי ( חזרתי אליה כי היא איימה להתאבד...) היא מודיעה לי שהיא בהריון! חשתי שעולמי חרב עליי .!!! זה אומר שאני יהיה תקוע עם האישה הזו כל חיי ???!!! לא רוצה אותה ולא רוצה ילד ממנה. אני בכלל משתוקק להיפרד ממנה ולא לראות אותה לעולם!!!!! איזה סיוט... ניסיתי לשכנע אותה לעשות הפלה , אמרתי לה שהיא רק בת 30 והיא תוכל לעשות ילד עם בן זוג. אמרתי לה שעדיף שילד יגדל עם זוג הורים. למה להיות חד הורית? גם יהיה לה קשה יותר למצוא בן זוג כאם לילד !!! היא לא הייתה מוכנה לשמוע על הפלה, היא חשבה שהילד יקשור אותי אליה לנצח. כבר ראיתי את עצמי קשור לשארית חיי העלובים בעבותות ברזל,במחיצתה החונקת אל האישה הזו ויציר ביטנה שאין לי שום רגש אליו, ואין לי שום רצון בו. אמרתי לה שאין לי שום עניין בילד הזה ואיך הילד יגדל בידיעה שאבא שלו לא מעוניין בו? מה הטעם להתחיל עם זה בכלל????!!! אמרתי לה שאם היא עושה זאת כדי לקשור אותי אליה אז זה חסר סיכוי וכתגובה אני אנתק עימה ועם הילד קשר באופן מוחלט, או שלחלופין אתבע בבית משפט חזקה ואמרר לה ולילד את החיים כמו שהיא ממררת לי. אך כל זה רק רקע, ולמרות הכל, הייתי משום אופטימי, או שמא ניתקפתי אפאטיה, הייתה לי תחושה שהכל יסתדר, אפילו הלכתי איתה לעשות אולטרא-סאונד. ואז, הגיע מועד האולטרא-סאונד השני, בבדיקה התברר שהעובר חסר דופק, דהיינו צריך לעבור הפלה דחופה. וכאן הסיבה לכך שרשמתי מכתב זה בפורום הנוכחי, למרות כל הכתוב למעלה הרגשתי צער בשבילה על אובדנה. אני אישית לא הרגשתי תחושת אובדן, בשבילי זה היה מן צער עליה שמהול בתחושת הקלה: "ניצלתי..." ! אך מצאתי עצמי חושב, של מי הסבל היה יותר גדול , שלה, על אובדנה, או שלי לולא אובדנה...
במשך מספר שנים הייתה לי חברה. לא התאמנו ולא הסתדרנו בכלל, ולקראת הסוף, ולאחר כמה נסיונות פרידה מצידי ( חזרתי אליה כי היא איימה להתאבד...) היא מודיעה לי שהיא בהריון! חשתי שעולמי חרב עליי .!!! זה אומר שאני יהיה תקוע עם האישה הזו כל חיי ???!!! לא רוצה אותה ולא רוצה ילד ממנה. אני בכלל משתוקק להיפרד ממנה ולא לראות אותה לעולם!!!!! איזה סיוט... ניסיתי לשכנע אותה לעשות הפלה , אמרתי לה שהיא רק בת 30 והיא תוכל לעשות ילד עם בן זוג. אמרתי לה שעדיף שילד יגדל עם זוג הורים. למה להיות חד הורית? גם יהיה לה קשה יותר למצוא בן זוג כאם לילד !!! היא לא הייתה מוכנה לשמוע על הפלה, היא חשבה שהילד יקשור אותי אליה לנצח. כבר ראיתי את עצמי קשור לשארית חיי העלובים בעבותות ברזל,במחיצתה החונקת אל האישה הזו ויציר ביטנה שאין לי שום רגש אליו, ואין לי שום רצון בו. אמרתי לה שאין לי שום עניין בילד הזה ואיך הילד יגדל בידיעה שאבא שלו לא מעוניין בו? מה הטעם להתחיל עם זה בכלל????!!! אמרתי לה שאם היא עושה זאת כדי לקשור אותי אליה אז זה חסר סיכוי וכתגובה אני אנתק עימה ועם הילד קשר באופן מוחלט, או שלחלופין אתבע בבית משפט חזקה ואמרר לה ולילד את החיים כמו שהיא ממררת לי. אך כל זה רק רקע, ולמרות הכל, הייתי משום אופטימי, או שמא ניתקפתי אפאטיה, הייתה לי תחושה שהכל יסתדר, אפילו הלכתי איתה לעשות אולטרא-סאונד. ואז, הגיע מועד האולטרא-סאונד השני, בבדיקה התברר שהעובר חסר דופק, דהיינו צריך לעבור הפלה דחופה. וכאן הסיבה לכך שרשמתי מכתב זה בפורום הנוכחי, למרות כל הכתוב למעלה הרגשתי צער בשבילה על אובדנה. אני אישית לא הרגשתי תחושת אובדן, בשבילי זה היה מן צער עליה שמהול בתחושת הקלה: "ניצלתי..." ! אך מצאתי עצמי חושב, של מי הסבל היה יותר גדול , שלה, על אובדנה, או שלי לולא אובדנה...