אוקיי, הנה כמה תקצירים
זה מאוד לא רציני, אבל אנסה. תסריט 1: ישראל מאמצת את שיטת הלחימה האמריקנית של השנים האחרונות, לפיה אין צורך בפלישה יבשתית כדי להכריע את האויב. ישראל מפציצה את הפלשתינים יום ולילה בארטילריה, מטוסים וטילים עד שערפאת נכנע ומקבל הסכם בתנאים שלנו. בינינו - זה לא כל-כך רע בשבילו. מספר ההרוגים אצלנו יכול לנוע בין אפס למאה, תלוי ביעילות התגובה הפלשתינית. אצלם - בכנות לא איכפת לי. הפיגועים נפסקים, נוצרת תובנה חדשה אצל הפלשתינים לפיה הם הגיעו למיצוי מה שניתן לסחוט מישראל. העולם מגנה בחריפות, אירן קוראת לערבים לקום ולצעוד לעבר אל-אקצה ובזה בערך מסתיים הענין. תסריט 2: כמו התסריט הראשון, אלא שבשלב מסוים מוזעקים לכאן כוחות נאט"ו כדי להושיע את הפלשתינים (סבירות נמוכה מאוד לדבר כזה, כי לוקח להם הרבה זמן להחליט, לישראל יש צבא מאיים למדי ואין אצלם שכנוע עמוק בצדקת הפלשתינים. בגדול הם קרובים יותר אלינו. אבל רק נניח). הכוח הבינלאומי מתפרש בינינו לבינם ולוקח על עצמו את שמירת השלום באזור, עד שיירגעו העניינים. הפיגועים נפסקים, כי כעת יש פה כוח בינלאומי, שאינו נתון ללחצים בענין הדרך בה יילחם בטרור. מתחיל תהליך של חזרת החיים למסלולם. מנין ההרוגים אצלנו - בין אפס לכמה עשרות. אצל הפלשתינים - כאמור לעיל. מרים מגנה ואירן קוראת לעולם המוסלמי לצעוד לעבר אל-אקצה. תסריט 3: יוסי ביילין נבחר לראשות הממשלה. הוא חוזר לגבולות 67, מוותר על ירושלים, מוסר לפלשתינים שטחים בנגב תמורת הישובים בגוש קטיף. אחר-כך הוא מוותר גם על הישובים בגוש קטיף, כי הפלשתינים שינו את דעתם והם תוקפים ומשמידים אותם. בנאומו הנרגש הוא אומר "לא היתה הצדקה לצאת למלחמה בגלל כמה ארועים מקומיים בשטח הרשות. ניסינו לעזור לאותם מתיישבים בכל דרך מדינית אפשרית, אך בסופו של דבר כל אחד חייב לשאת בתוצאות החלטותיו המוטעות בענין מקום מגוריו". אחר-כך הפלשתינים דורשים את זכות השיבה, טוענים שאין זה נכון שהסכימו לוותר על כך. מתחילים לירות טילים לעבר ישובים ישראליים, צה"ל מגיב באיפוק כדי למנוע הידרדרות. אז הפציצו כמה בתים בפתח-תקווה, אז מה? מי שבחר לגור שם - שיסבול. מצרים מגנה את התגובה הישראלית ואירן קוראת לעולם המוסלמי לצעוד לעבר אל-אקצה. ביילין מודיע שבתנאים מסויימים אפשר להחזיר לכאן כמה מאות אלפי פליטים, בתנאי שיבטיחו שלא יעסקו בטרור. הם מבטיחים. מאות אלפי פלשתינים זורמים לישראל ודווקא כן עוסקים בטרור. בשלב מסויים הם מפוצצים את המסעדה השנקינאית האהובה על דילן ודן רוזנצביג (לא שלחו להם פרוספקט בו מפורט היכן יושבים יהודים טובים והיכן היהודים הרעים). בשלב זה אפילו לדילן ולדן נשבר והם יוצאים למלחמה. צה"ל מחסל את הרשות הפלשתינית. העולם מגנה בחריפות ואירן קוראת למוסלמים לצעוד לעבר אל-אקצה. אחרי חודש הכל נרגע.
