מדהים שעדיין לא הבנת את העניין
כל כך הרבה מילים נכתבו, וכאילו שום דבר לא נאמר.
מוטציה אינה חיובית או שלילית בפני עצמה. מוטציה היא שינוי.
אם השינוי תורם לפרט, אז ניתן לכנות את המוטציה חיובית.
הברירה הטבעית היא תהליך "אופטימיזיציה", כלומר היא "שואפת" להתאמה אופטימלית של בעל החיים לסביבתו. כמובן שזו לא שאיפה אקטיבית, כי מדובר פשוט בתהליך הסתברותי של בחירה עם העדפה.
הסיבה שברוב המקרים מוטציות לא יהיו חיוביות היא כי בעבר התרחשו מוטציות כאלה שהתאימו את בעל החיים לסביבתו הנוכחית.
כלומר, מוטציות חיוביות הן נדירות כי בעל החיים מותאם היטב לסביבתו, כך שמרבית השינויים יהפכו אותו למותאם פחות. ההתאמה הזו התרחשה באמצעות מוטציות חיוביות.
כאשר הסביבה משתנה, או כאשר מין מסוים מצליח להתיישב בסביבה חדשה (למשל מעבר מחיים במים לחיים ביבשה), תדירות המוטציות החיוביות עולה עשרות מונים, לא כי פתאום "משהו מייצר מוטציות חיוביות", אלא כי בעל החיים עובר התאמה לסביבה החדשה, כלומר הרבה מהמוטציות שהזיקו בסביבה הקודמת מועילות בסביבה זו.
אתה טוען כי נדירות המוטציות החיוביות לא מאפשרת התפתחות דרך מוטציות, אבל בפועל עצם הנדירות שלהן היא תוצאה של התפתחות דרך מוטציות.
אם תדמיין גרף של התאמת האורגניזם לסביבתו על ציר הזמן (כל עוד הסביבה יציבה), אז בהתחלה (כשהוא רק נחשף לסביבה) תראה עליה מהירה, כי הרבה מהמוטציות יהיו חיוביות. הן יהיו חיוביות כי "יש הרבה לאן להתקדם" במצב של אי-התאמה לסביבה. כלומר מבחינה סטטיסטית יש יותר סיכוי ששינוי אקראי יהיה חיובי כאשר המצב אינו אופטימלי. ככל שהמצב מתקרב לאופטימלי, הסיכוי לשינוי חיובי פוחת. כיוון שרק מוטציות חיוביות נשמרות לאורך זמן, אז עם הזמן נראה עליה בהתאמה, ואיתה ירידה בתדירות המוטציות החיוביות, מאותה סיבה סטטיסטית - ככל שהמצב קרוב יותר לאופטימלי, כך יש פחות סיכוי ששינוי אקראי יהיה חיובי. ברגע שתשנה את הסביבה, תראה ירידה חדה בהתאמה לסביבה (כי מדובר בסביבה חדשה), ומיד אחריה שוב עליה מהירה, כי שוב פעם הרבה מהמוטציות יהיו חיוביות.
הנקודה היא שמדובר בעניין סטטיסטי לחלוטין, וכלל לא בעניין גנטי.
הגנטיקה היא הכלי דרכו זה פועל, אבל זו תוצאה מתמטית צפויה של תהליכי ברירה.
עכשיו זה ברור יותר?
