ביוגרפיות.

[סיקסטי]

ביוגרפיות.

קצת מפתיע בשלל הביוגרפיות שיוצאות לאור בשנים האחרונות (היטלר, סטלין, ומוסוליני- למרות שזו רק הוצאה מחודשת) שלא יוצאת כזו על רוזוולט.בכל זאת אחד מהנשיאים הכי חזקים בהיסטוריה האמריקאית, וגם העובדה הפיקנטית שמול הצורר וה"אתנוסיה" עומד יריב שהוא בעצם נכה.

 

[Boogieman]

כמה שאתה צודק.

רוזוולט היה תופעה חד פעמית בהסטוריה של ארה"ב. הוא כיהן 4 פעמים והעלה באנשים רבים חשש שיהפוך לדיקטטור, ובנוסף, הוא שינה סדרי עולם עם תכנית הניו-דיל שלו.

 

[הולמס 30]

נבחר ארבע פעמים

כיהן שלוש וטיפונת נפטר ממש אחרי בחירתו בפעם הרביעית. סגנו, טרומן, נכנס לנעליו. טרומן נבחר בזכות עצמו שוב ב1948 ובחר לא לרוץ לכהונה נוספת ב1952 למרות שיכול היה.

 

[קוכולין]

ביוגרפיה של רוזוולט

בניגוד לזו של צ'רצ'יל, היטלר, סטלין או מוסוליני, צריכה לדעתי להתמקד בעיקר בניו דיל ובתגובותיו של רוזוולט למשבר הכלכלי, ופחות במלחמת העולם השנייה. אנשים נוטים לשכוח זאת, אבל דווקא הניו דיל היה פועלו העיקרי של רוזוולט. ודרך אגב- האם ידעתם שב-1929 הסעיף העיקרי במצע של רוזוולט לא היה דווקא ניו דיל והתמודדות עם המשבר הכלכלי, אלא ביטול חוקי היובש?

 

[טרה10]

הניו דיל-הביא לעולם את ההסכמה

שהממשלה חייבת להתערב במשק-בניגוד לדיעה שהיתה רווחת אז גם בגלל הקומוניזם-שאל לממשלה להתערב-אלא לתת למשק החפשי להתנהל ללא התערבות מגבוה. זה מה שהבנתי מהנושא. בסרט דוקומנטרי שהיה לםני חדשיים בערוץ ההיסטוריה על רוזוולט-הודגש בעיקר שהרברט הובר-הנשיא שקדם לו-נמנע מכך. בארה"ב הסתפקו ביזמה ממשלתית במפעלים גדולים כמו רשות ההשקיה בטנסי-ובניית סכרים ליצירת אנרגיה הידרו-אלקטרית. רוזוולט שינה את הגישה הזו כשראה שארה"ב לא מצליחה לצאת מהמשבר העולמי.

 

[מקיאוולי]

ארה"ב יצאה מהמשבר באמת

כשהמלחמה הגיעה ואיתה דרישות אסטרונומיות למוצרים. התכנית של רוזוולט הצליחה בינתיים להחזיק את הסירה הרעועה צפה.

 

[טרה10]

המשבר פרץ ב-1929

ארה"ב הצטרפה למלחמה ב-1941. נכון שהייצור בארה"ב נכנס למצב של ביקושים- בגלל המלחמה-אבל זאת רק החל מתחילת שנות ה-40. אתה לא יכול לצרף שני אירועים כה רחוקים זה מזה-ולקבוע זו היתה הסיבה ליציאה מהמשבר. הניתוח של כלכלת ארה"ב-במגזרים השונים-הצביע על כך שהניו-דיל הוא שהוציא את המדינות מהמשבר. ראשית הבורסה התאוששה- ולא בגלל המלחמה. תכניות התעסוקה- ובצד זה הנהגת דמי אבטלה וקבלת האחריות של המדינה-למצב האזרח-אינו קשור למלחמה. מה שאינו פוסל את העובדה שאכן המלחמה גרמה לצמיחה כלכלית-שהפך את המשבר להיסטוריה עד היום.

 

[טרה10]

הניו דיל

 

[Boogieman]

"קיינסיאניזם צבאי".

הניו דיל עשה שני דברים, הוא איפשר לאזרחים שלא נמנו עם העשירים להמשיך לחיות פחות או יותר כמו בני אדם והוא גם הגביל את אפשרות ההשתוללות בבורסה שגרמה למשבר מלכתחילה. אפשר להגיד שהניו-דיל דאג לבנות מערכת רווחה, שלא היתה קיימת בארה"ב (ושמאז שנות ה-70 היא מתפרקת, כמו בכל המערב, כי יש אנשים שרוצים לחזור לימים הטובים ההם) אבל מבחינה כלכלית, המשק האמריקאי לא יצא מהמשבר. מה שהוציא אותו מהמשבר היתה באמת המלחמה. מה שקרה במלחמה מכונה לפעמים "קיינסיאניזם צבאי". הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס פיתח תיאוריה שקראה תיגר על תיאוריית השוק החופשי שמאזן את עצמו לבד (תיאוריה שקרסה עם המשבר ב-1929). לפי קיינס, יש דבר שנקרא "סטיקי פקטור", זה אומר שבמצבים של חוסר בהירות, משקיעים פוטנציאליים מעדיפים לשמור את הכסף במזרון ולחכות לימים טובים יותר וזה גורם להאטה במשק. הפיתרון של קיינס היה שהממשלה תזרים כסף למשק כדי לעורר אותו. תקציב המדינה יכנס לגרעון אבל עם התעוררות המשק והצמיחה הכלכלית יזרמו לממשלה יותר הכנסות ממיסים (בעיקר מיסוי פרוגרסיבי גבוה על עשירים) וכך המדינה לא תפשוט רגל. זה, בנוסף לפיקוח ממשלתי ולמערכת רווחה מפותחת היה אמור לאפשר כלכלה צומחת בשילוב עם מצב סוציאלי מניח את הדעת. "קיינסיאניזם צבאי" זה כשהממשלה משקיעה בצורה מאסיבית בייצור צבאי (שהיה הכרחי בזמן המלחמה). זה בהחלט עבד, עורר את המשק ובשילוב עם תכניות הרווחה של הניו-דיל הביא לארה"ב 3 עשורים של שיגשוג ורווחה. בעשורים שעברו, ובמיוחד מאז שלטון רייגין, המגמה היא הפוכה, פחות מעורבות ממשלתית, פחות תכניות רווחה, פחות מיסים על עשירים וכו'. מה שלא השתנה זה ההשקעה האדירה של הממשלה בייצור צבאי, למרות האידיאולוגיה המסורתית שהממשלה לא צריכה להתערב במשק. אחת הסיבות לזה היא שהייצור הצבאי, או מה שאייזנהאואר קרא "הקומפלקס הצבאי-תעשייתי" פשוט לא יכול להתקיים בלי שהממשלה תקנה נשק כל הזמן (אלא אם כן האזרחים יתחילו לקנות מטוסי F-16 בעצמם). בקיצור, כל זמן שיש איומים, אמיתיים או מדומים, הממשלה תשקיע הרבה כסף בתיחזוק התעשייה הזאת. סייד אפקט מעניין של גדילת תעשיית הנשק נוגע למזרח התיכון. בשנות ה-60 וה-70, תעשיית הנשק האמריקאית פנתה לייצוא, בין השאר לאיזורינו ומכרה נשק גם לישראל וגם למדינות ערב. מדינות ערב קנו את הנשק באמצעות רווחי נפט. זאת אומרת, ארה"ב שילמה לערבים בשביל נפט והערבים קנו בכסף הזה נשק, גם כן מארה"ב. נוצרה קואליציה משולשת בין הממשל, חברות הנשק וחברות הנפט ולזה היתה כבר השפעה מרחיקת לכת על המדיניות במזרח התיכון ועל המצב הפנימי בארה"ב.

 

[טרה10]

תודה רבה-ושכחת להזכיר תכניות החלל

שלמעשה מהוות תחליף לייצור הציוד הבטחוני.אולי גם ישראל צריכה ללכת על זה. בנוסף לייצור התרופות של טבע-המתחרה בעולם בהצלחה. טבע למי שלא יודע היא החברה הגדולה ביותר בארץ. נ.ב. השניה בתעשיה היא כי"ל שהיה לי הכבוד לעבוד בה 27 שנה. ועכשיו לקבל ממנה פנסיה-באותו סדר גודל.. עוד נ.ב. זה רק כדי לפזר את הרושם שעשתה אילנה דיין בכתבתה הלא-אובייקטיבית.

 

[Boogieman]

צודק, גם תכנית החלל.

במיוחד "מלחמת הכוכבים" של רייגין. בארץ, אגב, זה לא עובד ככה, לא מבחינת תעשייה צבאית בכל אופן. להיפך, הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל מהווה את אחד הצינורות של הממשל שם לתמוך בתעשייה הצבאית. כמובן שזה בא על חשבון תמיכת הממשלה בארץ בתעשייה הצבאית כאן ובגלל זה "סולתם" עברו לייצור כלי מטבח.

 

[הנדרסון מלך הגשם]

במצבים מסוימים השוק החופשי כושל

וכשזה קורה אין מנוס מהתערבות ממשלתית להכוונת הכלכלה. התערבות ממשלתית מסוימת אינה מילת גנאי גם לא לשמרן. כמו כן על הממשלה לדאוג לקורבנות התחרות הקפיטליסטית האכזרית, התחרות מאד טובה לעשירים, די טובה למעמד הבינוני, אבל 10% עד 20% מהאוכלוסיה לא יכולים להתמודד והם פשוט ימותו ברעב וללא תרופות וללא בית אם הממשלה לא תפרוס רשת ביטחון ורווחה לחלשים וכמובן שזו חובתה לעשות כן. אכן השילוב הקטלני של נפט זול ובלתי מוגבל עם עיסקת החליפין לפיו חלק מהכסף חזר לארה"ב דרך קניות של נשק ,הפקדות בבנקים וקניות נדל"ן ועוד יצר אוירה מושחתת בממשל האמריקני של פרו סעודיה ומנע חיפוש רציני של תחליף לנפט ע,י השקעות בטכנולוגיה חילופית. את המחיר כולנו שילמנו ,הכח הערבי - איסלמי ממנו צמח בין לאדן נובע במידה רבה מהשימוש בפטרודולרים למטרות חינוך דתי פאנטי( אני ממליץ על ספרו של דורי גולד- ממלכת האיבה שמסביר את זה) וכעת כשמחירי הנפט גבוהיםן וזה פוגע בכלכלה ואין תחליף.

 

[Boogieman]

"פגיעה בכלכלה"? למה?

חברות נפט מרוויחות יותר כשיש מחירים גבוהים והכלכלה "מרוויחה" מזה כי יש יותר כסף פנוי להשקעות. מי שלא מרוויח מזה זה הצרכן הקטן שצריך למלא את המיכל דלק באוטו.

 

[Boogieman]

שלא לדבר על ענייני איכות סביבה

ועוד כמה עניינים לא נעימים.

 

[הנדרסון מלך הגשם]

יש כאן ענין מוסרי/חברתי לא כלכלי

כשהאזרח הקטן נפגע , אני אומר שהכלכלה נפגעת. הכלכלה היא מכשיר להבטחת שיגשוג של האזרחים, וצריך להראות איך הכלכלה משפרת את מצבם של כולם, גם המעמד הבינוני והשכבות החלשות. זה טוב שהחברות הגדולות מרוויות רק אם ניתן להראות איך בשלב הבא, ובאופן די מיידי, הרווחים חוזרים ברובם לכיסי האזרחים דרך השקעות שיוצרות מקומות עבודה ומוצרים זולים והעלאות שכר.

 

[Boogieman]

אני מסכים לכל מילה

לצערי, זאת לא ההשקפה המקובלת היום (ראה מילטון פרידמן). ההשקפה המקובלת אומרת שכלכלה זה מדע אובייקטיבי, כמו פיזיקה, שיש לו חוקים משלו. יש לחבר'ה האלה שתי טענות: האחת אומרת שבכלכלה חופשית כל אחד מרוויח לפי תרומתו לכלכלה ולכן אם מישהו מת מרעב סימן שהוא לא תורם כלום, ואם מישהו מרוויח מיליארדים סימן שהתרומה שלו בהתאם. הטענה השניה היא שזה טבעי, חוקי הכלכלה הם חוקים טבעיים. מסקנה, לפי פרידמן ושות', כל מה שקורה בכלכלה "חפשית" הוא צודק ומוסרי. אם אין לך כסף לדלק, לא צריך להיות לך כסף לדלק. בהקשר הזה כדאי לציין את הכלכלן הניאו-קלאסי הגדול השני, פרידריך האייק. הוא הבדיל בין 2 סוגים של משטרים לא דמוקרטיים, טוטליטרי ואוטוריטרי. משטר טוטליטרי הוא משטר כמו בברה"מ, שבו אין חופש פוליטי ואין חופש כלכלי. משטר אוטוריטרי הוא משטר שבו אין חופש פוליטי, אבל התאגידים והחברות למיניהן רשאיות לפעות כרצונם. לדוגמא, המשטר של פינושה בצ'ילה שבו תמכו האייק ופרידמן, ובצדק, כי הוא היה הראשון שיישם את התיאוריה שלהם. הרעיון של האייק בא לפתור את הבעיה של ההתערבות הממשלתית. אם ההתערבות הממשלתית נעשית כדי לאפשר לחברות ולתאגידים לעשות כרצונן (למשל, לחסל מנהיגי איגודים וכיו"ב), זה בסדר. אם כבר דיברנו על סעודיה, זאת לדעתי הסיבה שסעודיה היא "בסדר" ואיראן לא, למרות שמבחינת קיצוניות דתית, תמיכה בטרור וכו' באמת שאין הבדל גדול.

 

[הנדרסון מלך הגשם]

אני אומר רק דבר פשוט

רוב האזרחים אינם טיפשים ושום שר אוצר לא יצליח למכור להם לוקשים ששיטה כלכלית מסוימת היא טובה אם באופן שיטתי לאורך שנים מצבם האישי נעשה יותר ויותר רע, אפילו שתאגידי ענק מרוויחים. האזרחים הם לא טיפשים ולא פראיירים ויעיפו כזאת ממשלה לכל הרוחות. אני מסכים שכלכלה אינה ענין מדעי אוביקטיבי אלא ענין ערכי סוביקטיבי וגם משקפת יחסי כוח של קבוצות שונות בחברה. בעיקרון אין תחליף לשוק חופשי, קנין פרטי , חופש העיסוק, אבל האזרח הקטן הוא באמת קטן מול התאגידים הגדולים והממשלה צריכה להתערב לעזור לחלש ולמנוע התפתחות פערים גדולים מידי

 

[הנדרסון מלך הגשם]

התיאוריה שמה שקורה בכלכלה חופשית ה

הוא צודק, זה בעצם להגיד שהחזק תמיד צודק. זה לנתק לחלוטין את אלמנט הערכים ממוסג הצדק ולהשוות צדק עם כח באופן ברוטלי.

 

[קוכולין]

ההיסטוריוגרפיה הניאו שמרנית

על המשבר, שמילטון פרידמן הידוע הוא נציגה העיקרי, טוענת דרך אגב שכבר הובר העמיק את המשבר על ידי התערבות למען העניים. לדעתה לא היה צריך שום התערבות. הובר ואחריו רוזוולט, בכך שהתערבו, למעשה העמיקו את המשבר. כמובן שאני לא מסכים לדעה הזאת, ונוטה לייחס לניו דיל את פיתרון המשבר.

 

[Boogieman]

מילטון פרידמן וכו'

ההשקפה של החבר'ה הנ"ל היא סוג של דת. יש אקסיומה שאומרת שהשוק החופשי מאזן את עצמו באופן טבעי. מה שמפריע לו לאזן את עצמו זה "עיוותים" שנגרמים מהתערבות ממשלות, ארגוני עובדים, פעילי איכות סביבה וכו'. כמובן שאת התיאוריה הזאת אי אפשר לבדוק. מעולם לא היה וגם לא יכול להיות שוק "טהור" אבל ככה אפשר לדחוף להקטנת ה"עיוותים" ובו בזמן להאשים מישהו אחר בכל הכשלים. אני בעד חופש הדת לכולם, מי שמאמין בשטות הזאת שיבושם לו, הנקודה החשובה היא שהטענה הזאת היא לא מדעית בעליל כי היא לא ניתנת להוכחה או להפרכה. בקיצור, יש להם מודל, וכשמשהו לא מסתדר זה בגלל שהמציאות לא טרחה להתאים את עצמה למודל שלהם.