"קיינסיאניזם צבאי".
הניו דיל עשה שני דברים, הוא איפשר לאזרחים שלא נמנו עם העשירים להמשיך לחיות פחות או יותר כמו בני אדם והוא גם הגביל את אפשרות ההשתוללות בבורסה שגרמה למשבר מלכתחילה. אפשר להגיד שהניו-דיל דאג לבנות מערכת רווחה, שלא היתה קיימת בארה"ב (ושמאז שנות ה-70 היא מתפרקת, כמו בכל המערב, כי יש אנשים שרוצים לחזור לימים הטובים ההם) אבל מבחינה כלכלית, המשק האמריקאי לא יצא מהמשבר. מה שהוציא אותו מהמשבר היתה באמת המלחמה. מה שקרה במלחמה מכונה לפעמים "קיינסיאניזם צבאי". הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס פיתח תיאוריה שקראה תיגר על תיאוריית השוק החופשי שמאזן את עצמו לבד (תיאוריה שקרסה עם המשבר ב-1929). לפי קיינס, יש דבר שנקרא "סטיקי פקטור", זה אומר שבמצבים של חוסר בהירות, משקיעים פוטנציאליים מעדיפים לשמור את הכסף במזרון ולחכות לימים טובים יותר וזה גורם להאטה במשק. הפיתרון של קיינס היה שהממשלה תזרים כסף למשק כדי לעורר אותו. תקציב המדינה יכנס לגרעון אבל עם התעוררות המשק והצמיחה הכלכלית יזרמו לממשלה יותר הכנסות ממיסים (בעיקר מיסוי פרוגרסיבי גבוה על עשירים) וכך המדינה לא תפשוט רגל. זה, בנוסף לפיקוח ממשלתי ולמערכת רווחה מפותחת היה אמור לאפשר כלכלה צומחת בשילוב עם מצב סוציאלי מניח את הדעת. "קיינסיאניזם צבאי" זה כשהממשלה משקיעה בצורה מאסיבית בייצור צבאי (שהיה הכרחי בזמן המלחמה). זה בהחלט עבד, עורר את המשק ובשילוב עם תכניות הרווחה של הניו-דיל הביא לארה"ב 3 עשורים של שיגשוג ורווחה. בעשורים שעברו, ובמיוחד מאז שלטון רייגין, המגמה היא הפוכה, פחות מעורבות ממשלתית, פחות תכניות רווחה, פחות מיסים על עשירים וכו'. מה שלא השתנה זה ההשקעה האדירה של הממשלה בייצור צבאי, למרות האידיאולוגיה המסורתית שהממשלה לא צריכה להתערב במשק. אחת הסיבות לזה היא שהייצור הצבאי, או מה שאייזנהאואר קרא "הקומפלקס הצבאי-תעשייתי" פשוט לא יכול להתקיים בלי שהממשלה תקנה נשק כל הזמן (אלא אם כן האזרחים יתחילו לקנות מטוסי F-16 בעצמם). בקיצור, כל זמן שיש איומים, אמיתיים או מדומים, הממשלה תשקיע הרבה כסף בתיחזוק התעשייה הזאת. סייד אפקט מעניין של גדילת תעשיית הנשק נוגע למזרח התיכון. בשנות ה-60 וה-70, תעשיית הנשק האמריקאית פנתה לייצוא, בין השאר לאיזורינו ומכרה נשק גם לישראל וגם למדינות ערב. מדינות ערב קנו את הנשק באמצעות רווחי נפט. זאת אומרת, ארה"ב שילמה לערבים בשביל נפט והערבים קנו בכסף הזה נשק, גם כן מארה"ב. נוצרה קואליציה משולשת בין הממשל, חברות הנשק וחברות הנפט ולזה היתה כבר השפעה מרחיקת לכת על המדיניות במזרח התיכון ועל המצב הפנימי בארה"ב.