בטוח שלא!!!

sagy agamy

New member
לא יודע

אני חושב שבסוף אני אשחק בכול הגזעים ובכול המקצועות בגלל שזה כייף לפי דעתי לראות את משחק מכל הזויות האפשריות
 

סנדרין

New member
אנשי דת. ../images/Emo142.gif

יהיה לי קשה לשחק אמונה, אממ, בצורה אמינה.
 

סנדרין

New member
זה שונה. ../images/Emo142.gif

אני מסוגלת להזדהות עם דמות בת גזע שחי מאות שנים [אל תשכח שגם ההתבגרות שלה איטית; די קשה לי לשחק דמויות מבוגרות מדי] ולהציג את זה בצורה אמינה, אבל אמונה דתית? לא כוס התה שלי.
 

L e s t a t

New member
אז אין לך בעיה עם עולם מלא בקסם

דרקונים, ברונים שמשרתיהם אורבים בפונדקים וצדים הרפתקנים נלהבים שיצילו את הנסיכה ואלפים-אנושיים-להחריד-שחיו-מאות-שנים-אבל-התבגרו-בצורה-איטית-מאוד... אבל אי אפשר לשחק בעולם שיש בו אלים, אנשים שמאמינים בהם ויש לזה איזושהי השפעה, אף הקטנה ביותר, על חיי היומיום שלהם? אני לא אדם חילוני, אבל אין לי שום בעיה לשחק דמויות שהשקפת עולמם חילונית יותר מאשר של החילוני שחילוניותו קתולית יותר מהגבות של האפיפיור. באותה מידה אין לי בעיה לזרוק את זה לצד השני ולשחק את הפאנט הדתי שכולו מוקדש לאל\ים שלו ואינו אלא כלי שרת בידיהם. אבל זה אני. אולי זה קל בגלל שנחשפתי לדתות בגיל מוקדם (מי מאיתנו הישראלים לא?) ותמיד הייתה דת כלשהי עם נגיעה באירועים בחיי, בהשכלתי או בהשקפת העולם שלי. בעולם פנטסיה הרבה דברים יכולים לקרות (פנטסיה, אחרי הכל), אבל היחס לאלים בכל מקום הוא לא אותו היחס של נטורי כרתא לאל שלהם. אלים יכולים להצטייר כמו אלי יוון ורומא, כמו אלי הקלטים והנורדים, כמו אלי ההינדו, כמו רוחות הטבע והאדמה, כמו בסרט "הנסיכה מונונוקי" או איך שאתה מדמיין את זה אבל לדעתי עולם פנסטיה בלי אלים או אנשים שמאמינים בקיומם של כוחות על טבעיים הוא עולם פחות פנטסטי ויותר ריגידי. למה שלא במקום הצלת-הנסיכה-ה800-מהמבוך-המרושע תהיה הרפתקה שעיקרה קווסט קדוש? לאו דווקא סטייל תנ"כי או מיתולוגי. אגב, קשה לך לשחק דמויות מבוגרות מדי, אבל 100+ שנים זה צעיר אצלך?
 

Nihau

New member
קושי חיצוני יחסית לקושי פנימי

לשחק דמות שחיה במציאות פנטסטית זה קשה רק במידת היכולת שלך להפנים את ההבדלים שהעולם משרה על מציאות חיי היומיום של הדמות - אין ICQ אז שולחים יונת דואר ומחכים שבוע או שניים... לשחק דמות עתיקת יומין זה דורש יותר מאמץ כי כדי לשחק אותה נכון צריך להעריך את מידת השתנות ראית העולם דרך עדשות הזמן וההתדרדרות המנטלית עם השנים בדמויות זקנות- הרוב בגדול של האנשים לא משחק אנשים זקנים באמת אלא גרסה צעירה שלהם בשלבי סיום ההתבגרות או שפשוט משחק אותם רע- כמו הרוב המוחץ של האנשים ששיחקו איתי VTM בלארפ המפורסם. זו גם אחת מכמה סיבות טובות מדוע עזבתי את המשחק במשהו קרוב לשאט נפש. לשחק דמות דתיה בעולם בו יש אלים זה סוג אחר לחלוטין של קושי כי זה לשחק אופי בסיסי שונה במהותו מקווי המחשבה החופשיים ובעל תלות מוחלטת בגורמים חיצוניים המתרכזים בשה"מ- זה לשחק אופי שכל פגישה צריך לקבל מידע מהשה"מ כדי לדעת איך לשחק את הדמות נכון, זה לשחק דמות שמאלצת את השחקן לחשוב בקווים שלפעמים נוגדים לחלוטין את אישיותו- קשה באותה מידה כמו לשחק רוצח סדרתי או פאראנואיד בעל סוגי פוביות משתנים. דמות דתית גם קשה לשחק כי הסוגיה הדתית בעולם שלנו קשה מאוד לעיכול- ובארץ זה נכון במיוחד.
 

major mouse

New member
לא מסכים

במציאות פנטסטית אתה לא מחליף את ICQ ביונים והרכב הוא לא סוס או מרכבה, באותה מידה שלשחק אלף זה לא כמו לשחק אדם שחי מאות שנים, מזדקן לאט ומחבק עצים להנאתו. הבה ניקח את עולם הפנטזיה הגנרי שלנו - הקסם לא מחליף את הטכנולוגיה ומלך הוא לא ראש הממשלה, החיים יהיו יותר קשים והערך לחיים יקטן בצורה משמעותית (ד"א - את הטענה שהחיים מקודשים לאלפים בחלק מהעולמות נורא אהבתי ואת העובדה שאף שחקן לא מיישם זאת אהבתי פחות), קרוב משפחה בעיר אחרת יהיה רחוק לפחות כמו הדוד מאנגליה ואלו רק הבדלים קטנים ושטחיים. לפי דעתי אף אדם מהשורה לא יוכל לשחק דמות שנוגדת את אישיותו - אחרת כולנו היינו שחקנים טובים ועובדה שאנחנו לא, רוב האנשים שיחליטו לשחק דמויות עם בעיות נפשיות, למשל פוביות ישחקו גרוע, אולי לא כולם יראו את זה אבל אדם שסובל מהפוביה או אדם שמכיר את ההפרעה יראה זאת מיד. אם ניתן לאזרח אמריקאי ממוצע לשחק אדם ישראלי וניתן לו את כל החומר האפשרי (למרות שברוב משחקי התפקידים הרקע הוא שיטחי ביותר ביחס למציאות) הוא לא ישכנע ישראלי אמיתי. לסיכום - הסיבה היחידה שניתן לשחק אלף בצורה יותר טובה מאשר דתי היא שאף אחד עוד לא ראה אלף ולכן לא ניתן לומר אתה עושה זאת גרוע.
 

Nihau

New member
הערה על הסיכום

לגבי הדת- אפנה אותך בלי הרבה בושה לתגובתי אל לסטאט. לגבי הסיכום- זה נכון באופן גלובלי לכל דמות וכל עולם כלשהו במ"ת- תסספנד. אין ברירה. אנחנו אפילו לא מסוגלים לדעת איך לשחק נכון איכר פשוט מימי הביניים של עולמינו, שלא נדבר על הרנסאנס או הבארוק- איך נדע לשחק נכון יצור מגזע אחר ובעולם שאפילו הפיסיקה הבסיסית שלו לא עובדת כמו שלנו?
 

L e s t a t

New member
לאו דווקא

יש לזכור שמשחק פנטסיה "גנרי" נמצא בעולם שבו ההתקדמות הטכנולוגית לא עוברת את המאה ה16 ומשום שזה אינו עולמנו ואין בו דתות אברהמיות ואת אותם הקונפליקטים האקלסיאסטיקליים שעברו על כנסיות אירופה. בעולם הזה ישנן דתות שמזכירות מאוד את הדתות הפגאניות של העולם שלנו, לכן הבה נניח זאת וניקח דוגמא מכך שבעולמנו נדיר היה האיש בשבט (שאינו קיבל דת אברהמית או בא במגע כלשהו עם אחת כזו) שלא האמין במספרי הסיפורים והכוהנים (במקומות אחרים, הדרואידים) שהנחו טקסים וסיפורים על הכוחות הפועלים בעולם. המילה "דת" לא הופיעה בהרבה שפות לפני שהנצרות הגיעה לשטח, דתות פשוט היו חלק מחיי הקהילה, היומיום והפרט ("טוב, נקום בבוקר, נחרוש את השדה, נתפלל לאל X שהשדות יהיו פוריים ושופעים"). אין כאן קשר לתלות, מה שהיום הוא נדיר וחריג היה פעם הנורמה המקובלת. השקפת עולם "דתית" פשוט אמרה שגדלת לתוך השקפה לפיה ישנם אלים ו\או כוחות עליונים כלשהם (גורל) והם מכוונים את העולם וכל החיים בו. בעולמנו התקדמות מדעית ופילוסופית הפכה את החילוניות למשהו נפוץ הרבה יותר - אבל גם בעולמנו רבים הם החילונים שפשוט גדלו לתוך השקפת עולם חילונית ולאלו הצעירים מאוד והפחות "מוארים" בנושאי החילוניות והדת יכולות להיות פתאום ראיות עולם מוזרות (אמונה באלוהים, חיבה לדת וכו') יחסית להיותם "חילונים" (יצא לי לראות כמה "נוצרים" שמגלים את ההפך - ערבוב משונה בין חילוניות לאמונה דתית - הם ישתו, יעשנו, יקללו ויעשו מה שהם ירצו - ובבוקר ילכו לכנסייה). היותם חילונים שווה להיותם ישראלים\אנגלים\סינים ומבחינתם הם חילונים פשוט כי אינם דתיים במובן האורתודוקסי. לשחק אדם דתי יכול להתפרש כלשחק חרד. לאו דווקא, בעולם המבוסס על תקופות עתיקות של עולמנו אמונה דתית היא הכל חוץ מדבר נדיר. לא משנה מהי (אם ה"ברברים", למשל, מבוססים על המונגולים אז אמונתם תהיה אנימיסטית יותר מאשר פוליתאיסטית). זה יכול להתבטא בדברים קטנים ולא משמעותיים יחסית - אולי הלוחם בחבורה אחרי כל קרב (ולפני כל קרב מתוכנן) הוא מנשק את התליון של אל המלחמה. הוא לא מקדיש שעות על גבי ימים על גבי שבועות ללימוד כתבי קודש, שינון פסוקים, תפילות וטקסים אבל הוא מאמין והוא נותן כבוד לאל ההוא דרך המקצוע שבחר לעצמו ומודה לו על כל קרב שהוא מנצח בו (או לפחות שורד). אני לא רואה למה שחקנים חייבים לפנות לשה"מ כל חמש דקות ולהיות תלויים בו באופן קריטי או למה שהשחקן יצטרך לחשוב בקווים שלפעמים נוגדים לחלוטין את אישיותו, בעיקר בעולם בו כוחות עליונים הם לא דבר נדיר. להסתכל על אמונה דתית בעולם פנטסיה דרך עדשות של סוגיית הדת כפי שהיא בארץ שלנו ובעולם שלנו היום זה כמו לשחק פלפל אדום מהחלל שרודף אחרי עכבישים, אולי זה משעשע אבל אין בזה הגיון.
 

Nihau

New member
אלים באמת או רק בכאילו

דת במ"ת נשענת לרוב על עובדה בסיסית שידועה לשחקנים: יש אלים. דת בעולמינו נשענת על האמונה שיש אלים- לא על ידיעה. בכל עולם\משחק יהיו רמות שונות של מעורבות האלים בחיי המאמינים. בעולם בו המעורבות היא אישית ומיידית השחקן יהיה חייב לקבל מידע תדיר מהשה"מ- האל יהיה כמו עוד דב"ש שהדמויות מדברות איתו. בעולם בו המעורבות היא מינימלית- צפייה בלבד ולעיתים התגלגלות מצחוק הדמויות פשוט יאלצו להתמודד עם השקט האלוהי בדרכים הרגילות- לבנות מערך אמונה שלם שמסביר למה האלים לא מדברים איתם או לבנות מערך מוסרי שלם שמסביר למה אתה לא ראוי לשוחח עם אלים (וכל אופציה אחרת שמניחה את הדעת- תחשבו לבד על ההסברים השונים, מי יותר ומי פחות מופרכים- שמקיימים את הדתות בעולמינו). בעולם כזה האמונה היומיומית תתבסס יותר על תרבות בת תמותה ולא על ציווי אלוהי דינמי. מנישוק תליון ועד הקדשת הבו הבכור לחיי נזירות מלידתו. בעולמות בהם ההתערבות נעה בין שתי הקיצוניויות הללו תקבלו רמות שונות של נחיצות מעורבות שה"מ במשחק הדמות של שחקני אנשי הדת. לגבי משחקב ניגוד לאישיות השחקן- דוגמה אישית קטנה: מהכתוב הנ"ל נראה לי שברור לעין בדיוק עד לאיזה רמה קיצונית של חילונית הגעתי בחיי האישיים. עף על פי כן שיחקתי לי כוהנת אדוקה במשך שנתיים והיו לא מעט מקרים בהם השה"מ הרגיש צורך לעזור לי קצת בראית עולם דתית של הדמות כי קווי המחשבה הללו פשוט לא עוברים לי בראש באופן אוטומטי. אפילו לאחר שנתיים של משחק רצוף ואינטנסיבי. לגבי הפלפל האדום מהחלל החיצון... אותך לגמבאקופו! על חשיפת סודות בפומבי.
 

L e s t a t

New member
אלים ודמויות

"דת במ"ת נשענת לרוב על עובדה בסיסית שידועה לשחקנים: יש אלים. דת בעולמינו נשענת על האמונה שיש אלים- לא על ידיעה." ובשביל דמות שחיה בעולם שבו החילוניות היא תופעה בסדר גודל שהייתה ביוון העתיקה, מה ההבדל? במזל הוא מכיר אפשרויות אחרות. "בעולם בו המעורבות היא אישית ומיידית השחקן יהיה חייב לקבל מידע תדיר מהשה"מ- האל יהיה כמו עוד דב"ש שהדמויות מדברות איתו. בעולם בו המעורבות היא מינימלית- צפייה בלבד ולעיתים התגלגלות מצחוק הדמויות פשוט יאלצו להתמודד עם השקט האלוהי בדרכים הרגילות- לבנות מערך אמונה שלם שמסביר למה האלים לא מדברים איתם או לבנות מערך מוסרי שלם שמסביר למה אתה לא ראוי לשוחח עם אלים (וכל אופציה אחרת שמניחה את הדעת- תחשבו לבד על ההסברים השונים, מי יותר ומי פחות מופרכים- שמקיימים את הדתות בעולמינו)." לאו דווקא, זה לא אומר שהדמויות צריכות להתעסק עם אלים 7\24. זה אומר שלאלים יש מקום במשחק ובחיי הדמויות. כשהן מתפללות זה יכול להיות בעצם בdowntime, זאת אומרת שבזמן שלא משחקים והדמויות ממשיכות לחיות אבל שום דבר משמעותי לא קורה (אבל הן בכל זאת אוכלות, ישנות, מתפללות). "לגבי הפלפל האדום מהחלל החיצון... אותך לגמבאקופו! על חשיפת סודות בפומבי." לאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!! רק לא לגמבאקופו!!!
 

Nihau

New member
הוביט! גובלין! ג'אברוואקי, סנארק!

יש עוד המון גזעים שלעולם לא אשחק. לגבי מקצועות- חשבתי לתומי לעולם לא אשחק מקצוע דתי כמו כוהנת, פאלאדין, נזיר וכו' אבל אז שיחקתי את ניהאו שבמקור הייתה אמורה להיות דמות מד"ב והותאמה למשחק פנטזיה כך שלפני ששמתי לב היא שונתה לכוהנת ע"י השה"מ. בחצי שנה הראשונה התעלמתי מהאספקט הזה של הדמות בהפגנתיות מסויימת ואז כשסיימתי להתרגל אליה ולפתח אותה כאישיות וגזע התחלתי להתעמת גם עם האספקט הזה שלה- בעזרתו הנדיבה של השה"מ. אי לכך ובהתאם לזאת: מסתבר שבמצבים מסויימים הכל שחיק. אז אשים את הספקנות בצד ואכריז שהכל שחיק- רק תלוי במציאת סיבה לשחק מקצוע זה או אחר. אין לי כל התנגדות למקצועות מכל הסוגים מרוצח ועד לוליין דרך שכיר חרב ואציל בטלן.
 

L e s t a t

New member
אין חיה כזאת

קודם כל, אני משחק ומפייר, למו"ד אני מתקרב באופן נדיר ביותר בנסיבות נדירות לא פחות. בעולם החשיכה (העולם של ומפייר) אין דבר כזה "גזע" (חוץ מאשר במובן הקלאסי-רומאי או הגזעני) ו"מקצוע" (חוץ מאשר המקצוע ממנו אדם מתפרנס - טכנאי מחשבים, כתב, מעצב גרפי, מוכר בחנות קומיקס וכו'), הדבר שהכי קרוב לזה הוא בעצם מה אתה משחק (בן אדם, ערפד, איש-זאב, רוח רפאים, שד ועוד כל מני בלהות) ואז הבחירה מתחלקת לשבטים (אצל ערפדים ואנשי-זאב, לפחות, לשדים יש גם כל מני סוגים אבל יותר במובן התפקידי מאשר השבטי). אני משחק ערפדים בעיקר, אבל אני לא חושב שיש משהו שאני "לא אהיה מוכן לשחק בשום פנים ואופן".
 

Hammerfall

New member
שאלה מעניינת

אני אישית מאוד אוהבת לנסות גזעים ומקצועות שונים חדשים, אני אוהבת לגוון בדמויות שאני משחקת אבל אני חושבת שאני לא ארצה לשחק פאלאדין. אין לי כוח ליפות נפש הזאת ולכל הטקסיות הזאת, זה מייגע ולא מצאים לצורת המשחק שלי אבל חוץ מזה אני חושבת שאני עלולה לנסות לשחק כל דמות וכל גזע על פני העולם בו אשחק.
 
למעלה