בחירות 2013
- פותח הנושא מאירלש
- פורסם בתאריך
הנושא של החרדים כבר עשרות שנים הוא תעמולה
תעמולת בחירות.
תעמולה שנמשכת 4 שנים, אבל אף אחד לא ממש עושה שום מעשה.
להזכירכם - רבין התלבט בין צומת לש"ס. היו לו 56 חכי"ם יהודים, ועוד 5 ערבים. הוא רצה 61 יהודים, ולכן התלבט בין לצרף את צומת (8 מנדטים) או ש"ס (6 מנדטים), שזה אומר התלבטות בין להביא לכאן את ערפאת או להילחם בחרדים.
הוא החליט ערפאת - והלך עם החרדים.
גם ברק הלך עם החרדים (לא היתה לו ממש ברירה, כאשר ש"ס קיבלו 17 מנדטים), ושרון גם הלך עם החרדים כדי להעביר את ההתנתקות.
היחיד שקיצץ לחרדים הוא ביבי (כשר אוצר) - ובתמורה זכה להתקפות שנמשכו שנתיים שלוש בעיתונות החרדית ("ביבי גונב את פרוסת הלחם של הילד החרדי).
בקיצור - כולם שקרנים ובלופרים בעניין הזה. הכל שקר.
ואגב, אני לא חושב שהדרך הנכונה עבור מדינת ישראל היא הכרזת מלחמה על החרדים. הדרך הנכונה היא "ישראליזציה" של החרדים, תהליך איטי שיכול להימשך עשרות שנים, אבל יביא לתוצאות טובות יותר מבחינה כלכלית.
תעמולת בחירות.
תעמולה שנמשכת 4 שנים, אבל אף אחד לא ממש עושה שום מעשה.
להזכירכם - רבין התלבט בין צומת לש"ס. היו לו 56 חכי"ם יהודים, ועוד 5 ערבים. הוא רצה 61 יהודים, ולכן התלבט בין לצרף את צומת (8 מנדטים) או ש"ס (6 מנדטים), שזה אומר התלבטות בין להביא לכאן את ערפאת או להילחם בחרדים.
הוא החליט ערפאת - והלך עם החרדים.
גם ברק הלך עם החרדים (לא היתה לו ממש ברירה, כאשר ש"ס קיבלו 17 מנדטים), ושרון גם הלך עם החרדים כדי להעביר את ההתנתקות.
היחיד שקיצץ לחרדים הוא ביבי (כשר אוצר) - ובתמורה זכה להתקפות שנמשכו שנתיים שלוש בעיתונות החרדית ("ביבי גונב את פרוסת הלחם של הילד החרדי).
בקיצור - כולם שקרנים ובלופרים בעניין הזה. הכל שקר.
ואגב, אני לא חושב שהדרך הנכונה עבור מדינת ישראל היא הכרזת מלחמה על החרדים. הדרך הנכונה היא "ישראליזציה" של החרדים, תהליך איטי שיכול להימשך עשרות שנים, אבל יביא לתוצאות טובות יותר מבחינה כלכלית.
לא הכרזת מלחמה על החרדים
אבל בהחלט הכרזת מלחמה על העסקונה.
למדינה אין זמן. כבר שישים שנים שהסיפור נמשך ובינתיים גדלים דורות של אנשים בלי כלים מינימליים להשתלבות בשוק העבודה שהופך יותר ויותר סלקטיבי.
המשפחות החרדיות ממשיכות לגדול באופן אקספוננציאלי (פורסם בעבר שלרב אלישיב היו יותר מ-1000 צאצאים) והחצרות ממשיכות לפרוח, כמו גם תעשיית המחזירים בתשובה. בינתיים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא נמוך לעומת המדינות המערביות האחרות בכ-10%, עובדה שמשמעותה אובדן של מיליארדים בכל שנה.
השאלה היא פשוטה: באיזו מן מדינה אנחנו רוצים לחיות - מערבית מתוקנת (או לחילופין מזרח אסייתית מתוקנת - כשהכוונה היא למדינות כמו יפן, סינגפור, טייואן או הונג קונג) או מערבית סוג ב' - בסגנון טורקיה / רומניה / יוון / רומניה וכד'.
אגב, הציבור החרדי הוא לא הבעיה היחידה שיש לטפל בה. אותה בעיה קיימת אצל הציבור הערבי וגם בחלק מהפריפריה.
אבל בהחלט הכרזת מלחמה על העסקונה.
למדינה אין זמן. כבר שישים שנים שהסיפור נמשך ובינתיים גדלים דורות של אנשים בלי כלים מינימליים להשתלבות בשוק העבודה שהופך יותר ויותר סלקטיבי.
המשפחות החרדיות ממשיכות לגדול באופן אקספוננציאלי (פורסם בעבר שלרב אלישיב היו יותר מ-1000 צאצאים) והחצרות ממשיכות לפרוח, כמו גם תעשיית המחזירים בתשובה. בינתיים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא נמוך לעומת המדינות המערביות האחרות בכ-10%, עובדה שמשמעותה אובדן של מיליארדים בכל שנה.
השאלה היא פשוטה: באיזו מן מדינה אנחנו רוצים לחיות - מערבית מתוקנת (או לחילופין מזרח אסייתית מתוקנת - כשהכוונה היא למדינות כמו יפן, סינגפור, טייואן או הונג קונג) או מערבית סוג ב' - בסגנון טורקיה / רומניה / יוון / רומניה וכד'.
אגב, הציבור החרדי הוא לא הבעיה היחידה שיש לטפל בה. אותה בעיה קיימת אצל הציבור הערבי וגם בחלק מהפריפריה.
רק תיקון למה שכתבת על רבין
הברירה לא הייתה בין רפול לש"ס, כי רפול הודיע חגיגית שהוא בשום מצב לא יילך עם פרס ורבין יחד לקואליציה בנפרד מהליכוד
וחשב לכפות ממשלת אחדות וכמעט הצליח, רק שדרעי קפץ ראשון לעגלה.
2. כשרבין הרכיב ממשלה ב-92 הוא לא דמיין להביא לכאן את ערפאת, "האיש עם הקוצים על הפנים" אוסלו הייתה קנוניא של ביילין ופרס מתחת לאפו, ורבין עודכן רק בשבלב מתקדם, והבין שאם לא יצטרף הוא יודח ע"י פרס וחתרניו. בלית ברירה הוא הסכים
ועד היום קשה להסתיר את תמונת השניים עם מבט הגועל שחש כלשחץ את ידו של ערפאת בבית הלבן בחתימת ההסכם.
רבין מעולם לא תיכנן להלחם בחרדים בהם ראה שותפים אפשריים לקואליציה, והוא אף זרק את שולמית אלוני ממשרד החינוך כשדרעי דרש זאת.
הברירה לא הייתה בין רפול לש"ס, כי רפול הודיע חגיגית שהוא בשום מצב לא יילך עם פרס ורבין יחד לקואליציה בנפרד מהליכוד
וחשב לכפות ממשלת אחדות וכמעט הצליח, רק שדרעי קפץ ראשון לעגלה.
2. כשרבין הרכיב ממשלה ב-92 הוא לא דמיין להביא לכאן את ערפאת, "האיש עם הקוצים על הפנים" אוסלו הייתה קנוניא של ביילין ופרס מתחת לאפו, ורבין עודכן רק בשבלב מתקדם, והבין שאם לא יצטרף הוא יודח ע"י פרס וחתרניו. בלית ברירה הוא הסכים
ועד היום קשה להסתיר את תמונת השניים עם מבט הגועל שחש כלשחץ את ידו של ערפאת בבית הלבן בחתימת ההסכם.
רבין מעולם לא תיכנן להלחם בחרדים בהם ראה שותפים אפשריים לקואליציה, והוא אף זרק את שולמית אלוני ממשרד החינוך כשדרעי דרש זאת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.