בוש. בן זונה.

dirty boots

New member
מה הקשר?

הוא מבין טוב מאוד מה טוב לארצות הברית ולעם האמריקאי כמו שאתה מבין מה טוב לעם האיראני. בדמוקרטיה, כמו בדמוקרטיה, יש את זכות הביטוי, וארצות הברית אמורה להיות מעוז הדמוקרטיה. לא צריך לעבור לטקסס בשביל לדעת שג'ורג' ווקר בוש, לפני תחילת כהונתו כנשיא ארצות הברית, היה אייל נפט ושלמשפחה שלו יש קשרים עסקיים עם משפחת בן לאדן עוד מתקופת הכהונה של אבא שלו. עדיף לא להשתמש בביטויים כמו "בן זונה", אבל מותר בהחלט להתנגד בחריפות.
 

the mnm factor

New member
אני מבין שאתה מתמודד על משרת

"עוזר מנהל הפורום"... זה בסדר, אין צורך. ולשאלתך- אין לי ממש בעיה עם קללות, בייחוד אם הן מצחיקות, כל עוד הן לא מופנות לחבר פורום או לציבור בעולם- מכיוון שג'ורג' בוש לא מהווה ציבור ומכיוון שהוא עדיין לא חבר פורום... מותר (אבל עדיף שלא) לקלל אותו. כמובן שהכל צריך להעשות בגבול הטעם הטוב (שאותו אני מחליט, אגב) ומעט מאוד.
 

Fleddermaus

New member
למה המאבק מוטעה?

וכן, בוש ממש מעצבן, ואני שמח שאין לו הרבה סיכוי לרוב של 2/3, הנדרש לתיקוני חוקה.
 
ההסבר הנפוץ

הוא שאוכלוסיות הנאבקות למען הזכות להנשא (כמו זוגות בני אותו המין או פסולי חיתון), בעצם מראש נכנעות לדיכוי שמנסים להחיל עליהן. הטענה היא שלא צריך לקחת חלק במשחק שנקרא "נישואין" ולא לתת כוח למי שלא רוצה לתת לך זכויות. סליחה על ההסבר הצולע, אני בטוח שמי ששותף לאמונה הזו יוכל להסביר זאת יותר טוב. אני, באופן אישי, חושב שמוסד הנישואין הוא באמת לא הכרח ושממש לא צריך לראות בו שאיפה עליונה, אלא שכקבוצה שנאבקת למען חברה צודקת עלינו קודם כל לאפשר לכל אדם לחיות כפי שהוא בוחר (כלומר, לפעול למען חברה שוויונית שבה גם לגייז ופסולי חיתון יש הזכות להנשא), ואח"כ יחליט אותו פרט בעצמו אם הוא רואה צורך בנישואין או לא.
 

croovy

New member
../images/Emo204.gif הבעיה היא שנְשואים מקבלים

עוד זכויות, ולכן צריך להיאבק לפחות לזכויות האלה.
 
כי אני לא מאמין

שמה שהקהילה כיום צריכה הוא להכנס למושגים המגבילים והפוגעים של עולם השמרנות הסטרייטית. במילים אחרות: אני חושב שהמטרה צריכה להיות לשחרר את העולם ממוסד הנישואין ולא לכבול את עצמנו אליו.
 

Fleddermaus

New member
בסדר, אבל אם הם רוצים להינשא?

זכותם להינשא, וזכותך לא להאמין במונוגמיה. איש באמונתו יחיה.
 
לא אמרתי שלא זכותם,

אמרתי שהמאבק מוטעה. באותה מידה זכותם לרוץ ספרינט עם הראש לתוך הקיר, אני אהיה האחרון שימנע מהם את זה, אבל אני חושב שזה מוטעה.
 
אין לי כוח לפרט

אבל אשמח לתת לך חומר בנושא. ספציפית מאמר בנושא של אמה גולדמן. (ותסלח לי סהר) ובכל זאת, באופן כללי: הטענה הבסיסית היא שאין דבר וחצי דבר בין אהבה לנישואין. בעוד שהאהבה היא מוסד משוחרר ומשחרר שנותן דרור ליצרים הבסיסיים והבריאים של בנות האדם, מוסד הנישואין הוא מוסד היררכי ושמרני שמושטת על כבילת האישה לגבר "UNTIL DETH DO THEM APART". לא בכדי מתפורר מוסד הנישואין לנגד עיניינו בעוד שהאהבה ממשיכה לפרוח כתמיד. הסיבות לכך קשורות בבעיות מהותיות במוסד הנישואין. פירוט נוסף אם אני אגיע מחר לפעולה.
 

dirty boots

New member
זכותך לחשוב ככה,

אבל יש סוג של בעייתיות במה שאתה אומר, בגלל שנישואים חד מיניים לא יעשו בצורה דתית הטרוסקסואלית, כמו שאתה מתאר, אני מניח. המאבק הוא להתרה חוקית של נישואים לזוגות חד מיניים, כזכות. זה לא אומר שכל ההומוסקסואלים עכשיו יעוטו לרחוב להתחתן, וזה לא אומר שכולם יתחתנו, זה אומר שתהיה להם הזכות להתחתן בלי שיפריעו להם או יאסרו על זה.
 
שוב, אין לי בעיה עם זה.

ושוב, באותה מידה אם היו אוסרים עליהם לרוץ עם הראש לתוך הקיר יש להם הזכות להאבק נגד זה, אבל בעיני המאבק לא יהיה מכוון למקום הנכון. המאבק צריך להיות על ההכרה בהומוסקסואליות כנטיה לגיטימית ולא על איסור זה או אחר. עם ההכרה בהומוסקסואליות כנטיה לגיטימית תבוא זכותם להתחתן, לא להפך. לגבי הנישואין כשלעצמם, אני לא רואה את הטעם, ומעבר לכך, אני רואה בזה חוסר- השתחררות מהמוסכמות החברתיות שמגבילות הומואים ולסביות.
 

dirty boots

New member
ושוב, זכותך.

אבל - ההבעה החוקתית הברורה לכל לכך שלהומוסקסואלים ולסביות אין זכויות ממשיות בארה"ב היא שאין להם זכות להתחתן. גם למפלגה הדמוקרטית, וגם לרפובליקנית, זה ברור בהחלט. הם צריכים לכוון את המאבק לנושא הזה בגלל שנישואין הם דבר כה מוכר והגיוני - חיבור בין שני אנשים שרוצים למממש את החיים יחד ולעשות טקס וכל הנלווה לזה. ודווקא בארה"ב זה רלוונטי מתמיד; במדינה שבה מוסד הנישואין כה מתחבר עם השמרנות והנצרות השלטת, יש מקום להכות דווקא בתחום הזה כסמל תקשורתי וברור למאבק. מרגע שתינתן להומואים ולסביות הזכות להינשא, זה יהיה צעד אחד בדרך למאבק מוצדק והגיוני. אם זה יקרה הפוך, זה יהיה לא ברור ולא מפוקס מספיק, כי אז יטענו שאין ממש במה להיאחז מבחינה חוקתית. ואני לא טוען שצריכים לקפח את שאר השדות במאבק, אבל אני חושב שדווקא בארה"ב יש לו משמעות גדולה ושיש סיבה למה המיקוד הזה נעשה.
 
זה שזה הביטוי המרכזי

לא עושה את זה לביטוי היחיד. באופן כללי אני מתנגד למאבקים ספציפיים נוסח המאבק נגד כבד אווז או המאבק נגד עובדי הקבלן במערכת החינוך. הפואנטה ברדיקליזם היא לעקור מהשורש בעיות כמו ההמופוביה והגזענות ולא לתת להם להתרחש בלי סימפטומים נראים לעין. מאבקים כאלה לא עוזרים בקידום המטרה הכללית, להפך, הם מעקבים אותה. ונניח שהיתי בוחר במאבק ספציפי, זה בהחלט לא היה המאבק לכבול עצמי למושגים שמרניים. על אותו עקרון לא היית מצפה שהמאבק הפמיניסטי יתמקד בזכותן של נשים להיות עבדים כמו חלק מהגברים, זה אבסורד.
 

dirty boots

New member
למה הביטוי היחיד?

במאבק לזכויות בעלי חיים, למשל, מרחיבים את המחאה לעוד תחומים. אני חושב שלנצל את מושא המאבק שלך למטרות שלך זה דבר יעיל ועוזר, ככה ש.. יש בזה, לפי ההשקפה שלי, היגיון. אני לא חושב שכל המאבקים צריכים להיות רדיקליסטיים; אני חושב שהם צריכים להיות מאבק. היום, למשל, רזי ברקאי אמר משהו בערוץ הכנסת על ארגונים חשובים בארץ שלא שומעים אותם בגלל שהם לא שובתים רעב ולא עושים רעש, בניגוד לארגון לחולי סרטן המעי הגס. אני אישית חשבתי, "מה?". זה הרי ברור שמאבק צריך להיות תקשורתי, מופץ, רחב ולעיתים גם פרובוקטיבי. בלי זה הוא לא שווה כלום. ככה אני חושב גם בנושא הזה - אי אפשר שכל המאבקים יהיו רדיקליים, בישראל, זה מתקשר לסהרוריות.
 
ממש לא.

לא כל רדיקליזם בדרכי הפעולה מתקשר לסהרוריות. תשאל כל אדם, האם מרטין לות'ר קינג או מלקולם X או גנדי מתקשרים אצלם לסהרוריות. גם לא בישראל. חלק משיטות המאבק בהתנתקות היו רדיקליות בעליל והמאבק בהחלט לא נתפש כסהרורי. אבל מעבר למשפט או שניים על זה שרדיקליות זה רע כמעט לא ענית על הטיעון שלי.
 

the mnm factor

New member
למען האמת

מלקולם X היה גזען בעצמו... אז לא יודע אם זה נחשב סהרורי- אבל הוא היה רדיקלי בצורה אבסורדית.
 
תלוי מתי.

בזמן שהיה חלק מארגונו של אלייג'ה מוחמד הוא היה גזען חלקית, אבל המפנה בהתנהגותו ובהטפותיו (אותו מפנה שגרם לרציחתו) הוא הסיבה שבגללה אני רואה בו רדיקל.
 
למעלה