בוקר

[אותה אחרת]

בוקר../images/Emo9.gif

מתעוררת לבוקר חדש, אמש הייתי הרוסה מכל היום, עייפות העולם כולו נפלה עלי, יום שהתחיל בנסיעה ארוכה, שהייה בפקק שסופו לא נראה, שעות בהרצאות מלוות בהפסקות קצרצרות, ונסיעה חזרה בעומס תנועה, השמש אתמול הייתה מדהימה, במשך כל ההרצאות דעתי הייתה נתונה לאפשרות לברוח משם, פשוט לקחת את עצמי ליום של רוגע, להרגע אין רע בכך, לשבת מול הגלים בשמש הנעימה, לשאוף את הריח המדהים של הים, להרגיש את הגלים נשברים בהגיעם אל החוף, את הטיפות המלוחות שמתפזרות לכל עבר, רק להרגע ואז לחשוב עליך...כשתגיע אל תאמר דבר, רק תשב מאחורי על החול הרטוב ותחבק את צווארי וכתפיי, שאריח אותך קרוב, אשען בגבי אליך ואחוש בכתפיך החסונות האוחזות בי, אשמע את נשימותך ופעימות ליבך באוזניי, חיוך מתוק יעלה על שפתיי, אפנה אליך ואחבק אותך ואנשק בלי סוף...כשתבוא...

בוקר טוב עולם

 

[ben 911]

בוקר טוב..אותה אחרת, כולם.../images/Emo42.gif

את אמנם אותה אחרת..אבל מתוך שתיכן צצה לה עוד אחת שהיא מאד רומנטית.

או שהקטורת מאמש עשתה עבודה יסודית ביסודה..

באיזה קצף אמבט אמרת שאת משתמשת?

 

[אותה אחרת]

ערב טוב בנצוק..../images/Emo13.gif

בעד כל מה שעושה טוב לנשמה, אפילו

מתוק, אותה אחרת היא אחת ובעיקר היא גם וגם

 

[kiki35]

לילה טוב

לך אותה אחרת, כתיבתך בבוקר חיממה את ליבי

 

[אותה אחרת]

חן חן../images/Emo25.gif

תודה מעומק ה-

 

[kiki35]

בוקר

טוב לכם. אולי אני לא מתמידנית בפורום אבל כל 3 4 ימים קוראת הכל ונהנית מהפתיחות ובעיקר הפשטות של בעיות יומיומיות וחויות טובות יותר או פחות אבל בסך הכל בכף.אבל אני עדיין לא מצאתי מנוחה ונוגעת באש כל הזמן, פוסעת על חבל דק ונהנית מריגושים שאולי צריך להתחיל להרגע מהם אז אספר לכם על מכת האש שהכניסה אותי לקונכיה של עצמי בשבוע האחרון ואולי אתם "סטרנגרס" שכבר לא כל כך זרים פשוט תייעצו לי מה לעשות כי וואלה אובדת עצות ומבואסת קשות, בשנתיים האחרונות נקשרתי ליחסי חברות קרובים מאד עם גבר שצעיר ממני בשנים רבות . אנחנו מבלים ביחד בסרטים בבתי קפה מסעדות מתאמנים ביחד באיירובי ומשוחחים הרבה שיחות נפש. הוא מאד בוגר,נחמד, נראה טוב וכף לשנינו,הוא תמיד דואג לי שאוכל ,לא אפריז בספורט, בעבודה וארגע קצת, שנינו נזל דגים והזויים כאלה ומתאימים בכף, בסביבה האירובית כלם יודעים שאנחנו קרובים ורואים אותנו תמיד ביחד. במסגרת עסקיי נוסעת הרבה לחו"ל וגם הכרתי לו את שותפי וקידמתי אותו בעבודתו שלו, לא, הוא לא ניצל את מעמדי ותמיד השתתף בהוצאות המשותפות שלנו, גם ילדיי מכירים אותו טוב והוא התחבב עליהם כי הם רואים שטוב לי אתו , נקודה חשובה לפני שמפליגים בדמיון: הוא גאי(הומו בלשון פחות ספרותית).ביום שני שעבר הוא נקרא להנהלת מקום עבודתו והסתבר בלשון יבשה שלפני שנה הוא גנב במזכירות פנקס צקים ומידי חודש נהג לרשום לעצמו משכורת נוספת של 5000 ש. הוא נתפס רק עכשיו ומנהל המועדון התחשב שמדובר בבחור צעיר ולא רצה להרוס את חייו, אמר לו להחזיר 40000 ש שגנב וללכת לדרכו. הידיעה התפשטה כאש בשדה קוצים ואני שמעתי את זה בלילה באותו יום שני מחבר משותף במועדון האיירובי.הוא לא יודע למה עשה את זה אבל הסתבר לי שעשה דברים דומים במועדונים האחרים שעבד בהם.פיטרו אותו מידית,כלם עזבו אותו ולא רוצים קשר איתו והרבה מביטים עלי "עקום" כאילו ידעתי ולא אמרתי. רציתי לעזוב את המועדון אבל המנהלים אמרו שזה טפשי כי אין לי שום אחריות למעשיו והוא? כשהתעמתתי אתו טען שלא יודע למה עשה את זה וזהו. אני מרגישה שהוא מצטער לא על המעשה אלא על זה שנתפס ואיבד מקום עבודתו. הוא נשאר בלי חברים, לא ברור עוד אם לא יפטרו אותו גם מהמועדונים האחרים ואני היחידה שנשארתי לו אבל לא בנשמה, כאילו משדרים עסקים כרגיל. פוחדת שילדיי ישמעו את הספור.הולכת למועדון עושה את השעורים ועוזבת בלי לדבר עם אף אחד למרות שמנסים כדי לדעת מה קורה, יוצאת לפגישות עבודה וחוזרת הביתה. מזילה דמעות כברז פתוח ו,טוחנת" סרטים כשחצי אני לא רואה, סתם בוהה. לא רוצה להיות שם יותר אבל רק אני נשארתי לו אז מה לעשות? לא נוטשים חבר בעת צרה אבל מעבר לכאב יש עלבון אדיר על מה בעצם? הלואי שהיה לי איזה עכבר בבית שאצטרך להפטר ממנו או קולגה לעבודה שאני לא סובלת ואז הייתי מאד מאד קלילה ,,,,,

 

[ben 911]

אכן, לא נוטשים חבר בעצת צרה..אך תסכימי איתי

שעם האיש הספציפי הזה יש בעיה. הוא גזל כספים לא לו חופשי ובכמויות. מילא מעידה חד פעמית הנובעת מחמדנות רגעית.. או שנתקף לפתע באקט קלפטומני בחנות צעצועים. שאגב גם זה אינו במקומו ולא מוסיף כבוד. בכל זאת ניתן לפעמים לפני משורת הדין להבין ולסלוח, שהרי נאמר :"כסף יעוור עיני צדיקים". לא נעים לי להגיד לך..האיש שלך הוא גנב, והכי גרוע גנב שנתפס. מה יהיה כשהוא יעמוד מול פנקס צ'קים שלך? האם מבחן הידידות ביניכם יעמוד במבחן? אני באמת לא מתכוון לשמש כאן כשופט. כי אנשים עושים מעשים הרבה יותר גרועים מזה מתוך מניעים נפשיים בעיקר.. ו-כן גם מתוך מניעים כלכליים או חמדניים "טהורים". בדרך כלל נוטה אני להאמין ביושרו של אדם, לפעמים אף בעיניים עצומות. אבל עם כאלה הידועים לשימצה, לא בטוח להיות בחברתם בכלל. אישית, חבר או חברה גנבים...אני מנתק את הקשר מייד. עם אנשים כאלה... אין לי בטחון שמחר הם לא יפילו אותי לתוך איזה בור עפש. אין לי בטחון שלא יעשו לי תרגיל מסריח. אין לי בטחון שאם וכאשר הם ישהו אצלי הם ייתעלמו מתכשיט המונח על שידה לפניהם. ואם אין לי בטחון, אז מה שווה כל הידידות הזאת?

 

[kiki35]

תודה

אבל איך מנתקים? איך אומרים לאדם כל כך קרוב לא רוצה יותר? חשבתי לעזור לו ללכת לטפול אבל לא רוצה להכנס עמוק לקטע ואם לקח גם לי? אני מפוזרת ואולי אדע בעתיד ופתאום הצורך שלי ללכת אליו כשאנינו ולחפש ואם אגלה ? ופתאום חושבת לאחור ומזהה כל מיני סימנים שלא נתתי להם חשיבות לפני כן ואיך אומרים? מה עושים? איך היית מנתק קשר עם חבר כל כך קרוב?

 

[ben 911]

איך מנתקים? ראי,אני טוב מאד בלתת עיצות לאחרים

אבל כשאני בתוך סיטואציה כזאת..אני דיי אובד עיצות. אני משער שמנתקים בשיחה בארבע עיניים, או בשיחת טלפון, איתי נתקו קשר בהודעת SMS קטנה, זולה ופשוטה. אני מאד מתקשה בקטע הזה של לעמוד מול אדם שעד אתמול היה חבר טוב ולאמר לו שהקשר נגמר. יש בזה הרבה מבוכה, שלא לדבר על אי נוחות. זה קשה. אבל עדיין יותר טוב מאשר להתעלם, לגמגם, לשנות בלי סיבה דברים.. כאילו לתת לו להבין לבד שהוא כבר לא רצוי.

 

[ben 911]

כדי שלא יבינו אותי לא נכון..בשורה האחרונה

אסור לתת לו או לגרום לו להבין לבד שהוא כבר לא רצוי.

 

[שירקאן12]

אני נתקתי קשר

חברי אחר 25 שנה ללא בעיה (נשוי) זה היה ללא מילים. כבר 9 שנים לא בקשר . חברים זה לא קיר.

 

[אותה אחרת]

ודווקא...

משום שחברים זה לא קיר, זה לא ממש פשוט, המון רגשות מעורבים, בהנחה שמדובר בחבר אמיתי, את ההגדרה לכך כל אחד מכיר, אין צורך לפרט, אך התנתקות כזו לא עוברת בשקט, אני יכולה לשחזר מקרה שקרה לי, לפני עשור כמעט, שתי חברות אחיות בלב ובנפש, עובדות יחד, מבלות גם כן, נוסעות לחול בכל עת, משוחחות בפתיחות, היא התאלמנה ואני הייתי לצידה ברגעי משבר לא מעטים לפני ואחרי, מאחר ועבדנו יחד העובדה שהיינו יד אחת משכה תשומת לב רבה, שנים ( מעל 20 שנה) ידענו לשמור על החברות הזו, ביום בהיר אחד משהו קרה, אין לי מושג איך גם לא הייתי מוכנה לזה, הערה שנזרקה באחת הישיבות פגעה כמו חץ במטרה, נאלמתי בלי יכולת להגיב, היא ניצלה את המצב והמשיכה לירות חצים, לא רק שזה לא היה אתי להתנהג כך בפרהסיה, היא גם הייתה טעונה ולי לא היה ברור במה, אם יכולתי לתת אימון במישהו זה היה בה, אחות הייתה לי וברגע אחר לא נותר דבר, הכל הביטו בה לא מבינים איך ולמה, זה לא תאם את המציאות אפילו, קמתי ממקומי אמרתי תודה ויצאתי ממקום העבודה, למחרת כבר לא הייתי שם, קיבלו את פני במנהלה ובקשתי לעבור בו ביום, כמובן לא הבינו למה, אך בלי אומר הסברתי שאני מוכנה להיות בחופש עד שיאותר מקום, למחרת עברתי לעבוד בסניף אחר... למה אני מספרת את כל זה... עשר שנים חלפו שבמהלכן ניסיונות לא מעטים לגישור מצידה ומצד אחרים לא צלחו... ממש לפני שבוע, בכנס השקת תוכנית עבודה נפגשנו, היא קרבה אלי ובהפתעה רבה פרשה ידים וחיבקה חזק, דמעותיה נשרו על לחייה, שמעתי אותה אומרת שהיא מתנצלת, שאני חסרה לה ושאין מצב שנמשיך כך, המילים שלה נגעו בליבי, היא לא הביטה באנשים מסביבנו, רק בכתה ולחשה יד כמה זקוקה לחברתה ...ידי חבקו אותה חזרה...

"לא זקוקים לעוד רוח ברגע בו הולמת המכה, אלא בזמן הטיפוס הממושך במעלה המדרון, בדרך חזרה אל השפיות, אל האמונה ואל הבטחה.." (אן מורו לימדברג,נ' 1906)

 

[ערדניקית המקורית]

בן..אני לא בטוחה שמדובר בהתקף קלפטומני

עד כמה שאני יודעת קלפטומנים בדרך כלל סוחגבים דברים קטנים שאין להם אפילו צורך בו [אשתו של בן גוריון] פה היה עוקץ מתוכנן ומתמשך של משיכת מספר משכורות...

 

[ערדניקית המקורית]

סוחבים

 

[ben 911]

אני מסכים איתך קליאו שקלפטומניה זו הפרעה..

יש כאלו שהאובססיה אצלם טמועה עד כדי יציאה מתוכננת לחנויות ביודעין רק כדי לגנוב שם.. ויש את אותה עקרת בית חביבה ולא מזיקה שנתקלת לגמרי במיקרה בתוך הסופר פארם בבקבוקון מושק קטן. היא אפילו לא צריכה לשים אותו בתיק..ככה ביד היא יוצאת איתו מהחנות מבלי לשלם. אני בטוח שכל הדרך הביתה המצפון מייסר אותה נורא. וכשבעלה חוזר מהעבודה הביתה, היא מתביישת אפילו לספר לו.. אלו יש כמה אפשרויות.. 1 שהן מבטיחות לעצמן שהמקרה הוא מקרה של מעידה חד פעמית ולא עוד. 2 וירא כי טוב....מעתה ואילך אי מתי שהיא תגיע לסופר פארם היא תגנוב עוד משהו עד שתתפס. 3 היא תחזיר בשקט מבלי שאף אחד ירגיש את הבקבוקון שגנבה...וכך תשקיט חצי מצפון.

 

[ערדניקית המקורית]

למה את זו שצריכה להזיל דמעות???

הרי לא עשית שום דבר רע...טוב לך איתו..אתם חברים טובים..תמשיכי רק היי זהירה שלא יעקוץ גם אותך....ובקשר לסביבה....נסי להתעלם ....

 

[גאיה ק]

אני הייתי אומרת לך

כמו ורדה רזיאל"זרקי אותו". גם אם הוא ידיד ולא בן זוג. נכון,לא נוטשים חבר בעת צרה. אבל פה לא מדובר על צרה אלא על צרה צרורה. את בעצמך מעידה על כך שאינו מצטער על מה שעשה אלא על כך שנתפס. מה את צריכה את הצרה/ות הזאת/האלו ואת הבכי ועגמת הנפש? אם היה מודע ומודה שיש לו בעיה והולך לטפל בה אז אולי הסיפור היה קצת שונה. כאשת עסקים שבודאי די נחושה ואסרטיבית, מתפלאה עליך.

 

[נסיכת הכוכב]

לחיות מעבר ליכולת הכלכליות

קיקי מחודה לקח לי זמןלקרוא את מה שכתבת , גם ארוך וגם יום עמוס אצלי מאד בחור חי מעבר ליכות הכלכלית שלו , זה לא רעיון טוב להשאר בקשר , גם אם לא לקח ממך הוא ינו יכול לתקצב את עצמו בבילוי איתך את אינך אמורה לתקצב אותו , ואם הוא פוטר ממקום עבודתו הוא יחפש משאב נוסף כדי להמשך לחיות ברמה הזו שהיא למעלה מיכולתו הכלכלית אני חושבת שעדיף שתדברי איתו ותפרדו כידידים , מה גם שהוא צעיר ממך ונטייה המינית שלו זה גברים ותמצאי לך משהו שתוכלי לבלות איתו ללא חשש שכסף שלך מוצוא את דרכו אליו ללא ידיעה שלך האימון הוא הבסיס לחברות ואם את חוששת ממעשיו בקשי סליחה ותתרחקי ממנו . אל תבכי, תודה לאל שזה נודע לך כעת ושלא נכנסת לנזק כלכלי בגללו

 

[kiki35]

תודה

מכל הלב. אשתף אתכם בהמשך.

 

[נסיכת הכוכב]

תהיי חזקה חמודה

זה לא קל להביט בעיניים להגיד לו ,שעכשיו דרכינו נפרדות ושעליו לטפל בחיים שלו לישר קו עם המציאות לחיות ע"פ ההכנסות שלו ואת חיי את החיים שלך , שאת בוחרת להתנתק מעליו כעת