בוקר רביעי

[משתפרת]

יום טוב

שמחה רבה לחוגגות, הקלה מהירה למתרפאות ובהצלחה למלוות גיוסים. הלוחם שלי התקשר כעת אחרי כמה ימים, וזה אומר שאפשר לשחרר מעט אויר. שמעתי ממנו דברים שהרגיעו. מקווה שאכן כך יהיה.

 

[מלכת הלבבות 8]

ישששששש../images/Emo13.gif

הירוק בדרך הבייתה

 

[פולי44]

איזה כיף, מלכת הלבבות ../images/Emo24.gif

 

[מלכת הלבבות 8]

תודה פולי ../images/Emo24.gif

 

[פולי44]

יופי, משתפרת ../images/Emo24.gif

 

[גליללאה1]

משתפרת איזה יופי לשמוע שולחת לך מסר

 

[הרוזנת האחת]

אני כאן ולא נטשתי...

זו התגובה לאמא המתגה אני בגלות במחשב של הנסיך, ולהפתעתי המחשב הרבה יותר נוח (לדוג' השורות בפייבסבוק לא בורחות שמאלה...) המטייל חזר, חתיך הורס, נתן לי לחבק ולנשק אותו בפרק זמן שעלה על הנורמה. מייד ניכנס לחדרו ולמחשב עם הפוזיציה האופינית (נישענים לאחור על הכיסא עם הרגליים על השולחן) אכלנו ארוחת צהריים, התלהב מהבולוניז, סיפר קצת סיפורים, לפתע הנסיך התקשר חזרו מהפעילות הקשה, דיברו מעט, וכניראה מחר יהיה פול האוס, ואני בהיי

 

[שויו]

../images/Emo140.gif רוזנת, מתרגשת בשבילך

איזה כיף, איזו נחת !תשמעי, אפילו הקשוח שבגברים נמס אחרי X חודשים ...

איזה אושר ! תבלו ותשמחו ואנחנו נחכה מחר לעוד זיקוקין מכיוונכם

 

[הרוזנת האחת]

תודה - אכן מרגש שהוא חזר ונהנה

 

[פולי44]

כיף, כיף, כיף

איזה חמוד! תהנו ממנו המון, מקווה שהטיול הספיק לו כדי להבין שהכי טוב בבית

 

[הרוזנת האחת]

זהו, שלא... היה מעדיף להמשיך עוד לפחות כמה

חודשים, כי החבר'ה שהיו איתו במונגוליה, המשיכו לרוסיה וליפן, וזה מעניין אותו, אני מבינה אותו, בעיקר שיש לו עוד כסף, אבל כאשר הוא החלט שהוא מתחיל את הלימודים, הבין שצריך לחזור, ןאני שמחה שזה מה שהוא החליט, והעיקר שהוא בבית דרך אגב, כבר יש בלאגן, זה לא יאומן, אני בטוחה שבטיול הוא לא השליך את הבגדים המלוכלכים סתם ככה על הריצפה, אלא בטוח ארז אותם בתרמיל, ואילו בבית, הם חזרו להיזרק ליד הסל כביסה.

 

[גליללאה1]

היי רוזנת כמה כיף להרגיש את ההתרגשות שלך

זה סוחף והנה גם ג'וני יגיע הנוכחות שלהם בבית השינה שלך תהייה בודאי הרבה יותר נינוחה(לא יודעת ככה זה אצלי) כשאני יודעת שכולם בבית. תהנו המון כיף שנתן לך לחבק!איך הוא כבר הספיק לבלגן..

 

[ל י ת י1]

רוזנת איזה אושר והתרגשות../images/Emo141.gif../images/Emo39.gif../images/Emo20.gif

נשאר עכשיו לחכות לג'וני שזה געגוע בפני עצמו. ויש לי הרגשה שבסוף השבוע הקרוב את תסתכלי מהצד על שני אחים שגילו שהתגעגעו האחד לשני וישבו להם יחד להחליף חוויות

יפה לך להיות בהיי. שימשיך כך תמיד

 

[הרוזנת האחת]

הלוואי , מסתפקת שרק יחליפו חוויות ביניהם

הלוואי שהגדול יתעניין קצת בצבא של הצעיר, ואז אני אהיה מאושרת, אפילו לא חולמת על משהו יותר מזה

 

[שויו]

רוזנת,

אני דוקא די בטוחה שגם בטיול היו לו המון דברים על הרצפה וארז אותם רק כשהיה חייב לעבור... תשמעי, לפי הסיפורים שלך אני חושבת שהבכור שלי ג'יפונר כמו שלך... בתקופה האחרונה לא ניתן היה למצוא בלטה אחת ריקה, שאפשר לדרוך עליה, בחדרו... עירבוביה כזאת - מפחיד. כשהצעתי שיעשה סדר, אמר שעשה לפני שבוע.... וניקיון - אמר ש"עשינו לפני חודש".... אני השתדלתי לא להיכנס וכיבדתי את ליכלוכו. למען בריאותי ובריאות יחסינו. אחת ל..... עשה סדר ואז סל הכביסה התמלא... חבל על עצבים והאנרגיות להתווכח איתם על הדברים האלה.. שיעשה בחדרו מה שרוצה... יש דברים מהותיים יותר ששווה להתדיין איתם עליהם וגם אז להיות מוכנים מראש לתגובה של "אני כבר ילד גדול !!! " "תני לי לעשות מה שאני רוצה" "תסמכי עלי " "על תיכנסי לי ל... עיניינים"... וכו.... אני את שלי אומרת. מייעצת מכוונת. מה שהוא יעשה עם זה - בחירה שלו

 

[veredor]

ברכות לשובו של הבן!!!!!!!!!!!

 

[הרוזנת האחת]

../images/Emo25.gifתודה יקירתי

 

[אםפי7]

רוזנת נכנסתי קצת באיחור אבל אפשר לאחל

דברים טובים עד שנה מיום האירוע, אז ברכות לשובו של המטייל, ואיזה כייף שההסתגלות לחיים כמו שהיה לפני הטיול לקחה כמה דקות בלבד. מקווה שאתם נהנים מהבחור, ספרי חוויות אני חיה בצל החרדה מהבאות ... דהיינו מה קורה לילד אחרי השחרור? כל מילה שלך נבלעת.

 

[מעצימה]

היי קולברי..

ושוב הרבה ברכות...גם אני סוגרת אוטוט 30 שנה... נושא המשקפיים יצא משליטה ...דיברו עם המפקדים מקצין העיר,מתלונות חיילים ומה לא... ואז מתברר שיש עוצר יציאות שוב,התראות ובלאגן.אין נכנס ואין יוצא מהבסיס לשום כיוון ולא ידוע לכמה זמן... והחיילת הלכה לברר עם המפקדת מה קורה ולזו לא היו תשובות.לכן אמרה לה שהיא לא יוצאת לשום משימה בלי לראות. לאחר שעה ראתה ששיבצו אותה לסיור בן 8. שעות..וכשבאו לומר לה על כך,היא התעצבנה וצעקה שנמאס לה מההתעלמות שלהם,שהיא עושה הכי טוב,מתנדבת מדברת כמו שצריך ובלי בעיות ונחשבת ללוחמת הכי טובה כמו שהמפקדת אמרה...והם לא נותנים לה זככות בסיסת. לראות...בכתה המון וכעסה המון. אבל יש בעיה טכנית שאין נכנס ואין יוצא ברדיוס ענק.אז היום ביטלו לה את כל השימות עד יום שישי בתקווה שיגיעו אליה המשקפיים עי חברה שיצאה ממחלקה אחרת. בינתיים היא רגועה יותר,לא כעסו עליה והיא מבינה שיש בעיה...הביאו לה עדשות של משהי אחרת שבעין אחת מדוייקות ובשניה במקום 4.25. יש 4.30. כנראה לא עקרוני.... היום קניתי לה ה מ ו ן. עשות חדשות והזמנתי את המשקף השני בדוגמא שרצתה...לא פשוט היה לחץ עצום היום.. ולמזלי הגיע הרוגע כעת... שיהיה רק שקט....

 

[הרוזנת האחת]

ליבי, ליבי איתך! החוסר אונים פשוט נורא

אני מקווה שהיא תירגע, אבל בתור אחת עם מספר הרבה יותר גבוה, אני מאוד מבינה את הרגשתה, ומצד שני, המצב הבטחוני לא מאפשר יציאות, ואין צורך להסתכן לשווא, כך שלא נותר אלא להמתין, אין כאן על מי לכעוס