בוקר
רביעי

איזה כיף

זוכרת שהמשוחררת שלנו חזרה אחרי 10 חודשים. איזו התרגשות וגם....צריך להיות מוכנים למין שביזות אצלם - כבר אין התרגשות של מקומות ואנשים חדשים, הרפתקאות וכו'. יש מעין התרפקות על זכרונות ותמונות ודיבורים על. זה עובר אחרי ימים / מספר שבועות (מנסיון שלנו ושל טיילים חוזרים). תהנו
 
איזה מתח

כבר 4 אחה"צ, והוא כנראה הגיע ב-9:30... וזהו, אין לך כבר זמן בשבילנו. לא נורא, אנחנו סופגות הכל. מתות לשמוע איך היה המפגש המרגש.
 

מגלית

New member
../images/Emo140.gif בוקר טוב

סוף השבוע כבר ממש מעבר לפינה אבל אנחנו ממשיכים בספירה לשבוע נוסף ולשיחת טלפון הנכספת. פולי - אצלנו כמו אצל ליתי, גם אין טלפונים במהלך השבוע. ביום ראשון הנייד נסגר ונפתח שוב רק ביום שישי בבוקר, ואז אנחנו יודעים אם יוצא הביתה או נשאר (אלא אם כן הוא יודע בוודאות, כמו הפעם שהוא סוגר, אבל מ'כפת לי לקוות....) רוזנת - מחכה כבר לשמוע איך היה.... אני מתרגשת בשבילך... אולי גם אני אאפה לו משהו???
גלילאה - כבר עברו 21 יום???? נשבעת לך שהזמן טס לי בספירה של הכסוף.... מחזיקה חזק חזק
שהוא יפתיע ויגיע בשישי... לא יודעת למה, אבל הבטן מאותת לי שהוא יגיע
הבוקר מתגייסת בת של חברים שלנו (קורס מדסיו"ת)...אמש הלכתי עם אישי לברך אותה, ואמא שלה כ"כ התרגשה והייתה מתוחה שכל הזמן היא חזרה ואמרה "אני לא מאמינה שהיא מתגייסת" "אני לא מאמינה שהיא מתגייסת" "היא עוד ילדה, אני לא מאמינה שהיא מתגייסת".... הזמנתי אותה לפורום שלנו, להרגע קצת... אבל לדעתי היא ממש לא היתה איתי....אלא בעולם אחר. עוד מעט אתקשר אליה לבדוק איך עבר בבקו"ם.... יום מקסים ונעים
 

פיטנגו4

New member
בוקר טוב, ושאלה

בוקר טוב לכולם, החלמה מהירה למבריאות, ומזל טוב לחוגגות. הבן שלי שאל אותי ולא ידעתי לענות: האם לחיילים יש תיק-מידע , כמו תיק עם מידע על תלמיד בבי"ס? כלומר: כאשר עוזב מפקד אחד, ומגיע חדש - האם החדש קורא על החייל? או שהוא ניזון רק ממה שהמפקד הקודם בחר לספר לו?
 

שויו

New member
כן. יש תיק אישי לכל חייל שעובר איתו

ממפקד למפקד , וגם מבסיס לבסיס ומחיל לחיל
 
פולי מתוקה..

קודם כל, תרגישי טוב. מה זה תפסת חזק את הענין... המון בריאות. חוץ מזה, עכשיו כשאת עונה מהנייד, התשובות תהינה רק כן ולא? או שזה הגרון שמשפיע על היד? המון בריאות יקירה.
 

פולי44

New member
עד שאני אלמד להשתלט עליו

זה כל כך מסורבל לי, אז בינתיים אני מתאמנת בכן ולא תודה מתגייסת
 

אדמiנית

New member
בוקר טוב לכולן ../images/Emo140.gif

עדכון על בעיית המים: אתמול בערב קיבלתי הודעה מהחייל שהבעיה טופלה. אחרי שערב קודם עירבתי את אביו של החייל (אנחנו גרושים ואני נשואה בשנית), שהוא במקרה אל"מ במילואים. אחרי כמה משפטי הגנה על הצבא, ושלא יכול להיות וכו'...אמר שיטפל. אחרי זמן מה התקשר להודיע שהתקשר לאן שצריך, והבטיחו שיטופל. ואכן טופל
 

קרוסלה

New member
בוקר טוב, הבוקר ליויתי את האחיינית שלי

ללשכת גיוס... היה לי דה ז'וו מלפני שנתיים. נוכחתי לדעת שאמהות לבנות פחות בוכות או שנדמה לי?
 

colibri

New member
אימהות לבנות

ראשית, ברכות הצלחה לאחיינית!
לא יודעת מי בוכה פחות... אנחנו גייסנו בן ובת, בהפרש של ארבעה חודשים. בגיוס של הבן, לא ראיתי אימהות בוכות. וגם לא בגיוס של הבת - אמנם היא התגייסה ביום גיוס תותחנים, כך שחוץ ממנה ועוד חברה, היו שם רק בנים... אני, בכל אופן, את הבכי שלי בכיתי לא בגבעת התחמושת אלא בכל מיני הזדמנויות אחרות, לפני, אחרי ותוך כדי. בגיוס עצמו - יותר התרגשתי מאשר בכיתי. אבל, איך שלא יהיה - כששולחים בן לשירות קרבי - זה בכל זאת קצת שונה מרוב הגיוסים של הבנות... אפילו שהן עוזבות את הבית, והלב נקרע, והן הולכות לשאת נשק ולהיות בשטח ולירות תחמושת חיה - עדיין זה לא אותו הדבר...
 
צהריים טובים ../images/Emo140.gif

רק עכשיו בא האינטרנט שלא היה מהבוקר מבאס שיהיה המשך נעים בתקווה שהירוק שלי יגיע
 

קרוסלה

New member
לי יש רק בנים, לא יודעת להשוות ../images/Emo3.gif

אבל איכשהו זה בלט היום שהיו יותר צחוקים מדמעות... וזה לא שלא הזלתי דמעה... בעיני השלב הזה של החיים מרגש ואני מאמינה שגם לו היתה לי בת הייתי בוכה, מסיבות אחרות
 

מעצימה

New member
גיוס בנות,בנים..

ברוב המקרים זולגות הדמעות מעצמן, וכשיודעים מראש שיהיו רחוק מהבית או קרביים, או אז זורם לו כבר נהר לא קטן בכלל... וכן יש הבדל בין בת שעוזבת את הבית למגורים בחוץ, לבין בת שמקבלת נשק ויוצאת ללוחמה... אצלי באופן אישי..החלו הדמעות לזלוג. כמה חודשים לפני הגיוס..כשעוד היתה מורעלת רצינית,ביום הגיוס. זרם לא נהר לא קטן...ומאז חייבת להדות. יש עדיין טיפטופים מפעם לפעם. תגידו..הם שם שקבעו את החוקים..לא שמעו שאם חייבת לראות את ילדיה כל יום..ולא פעם ב- 21. יום לכמה ימים בודדים?????????
 

pjj

New member
פחות דמעות עם בנות

גייסתי את ביתי אתמול ואני יכולה לאמר שהרבה פחות דמעות זלגו...(לעומת הבכי שבכיתי עם גיוסו של הבכור לשריון...) כי מה לעשות היא לא תהיה קרבית, והתחושה אכן שונה, משהו קצת דמיוני..שהיא תהיה יותר "בטוחה" בשירות שלה. אע"פ שלפי הסטטיסטיקה הרבה יותר מסוכן לחצות כביש או לנהוג במדינה שלנו !!! אז כן , יש תחושה שונה בין בנים לבנות. לפחות לגביי.
 

אםפי7

New member
היי נפגשים בשנית

קודם כל איחולים לגיוס הבת גם לא קרבית יכול להיות "מסוכן" אבל טוב שלא בכית, כי זה ממילא לא עוזר. לאן התגייסה? מה שלום השריונר? מה עושה עם עצמו? השריונר שלי משרת עם הבן של שויו, ועכשיו הם עושים קו חי"ר במקום הכי חם (מבחינת מזג אוויר) בארצנו. אבל הכי חשוב שאת כאן.
 
אני דווקא שטפתי את המרכזית כרמל גם אצל הבכור

וגם אצל הבת,האפרוחה התגייסה ומי ישמור עליה? דווקא אצל השריונר העכשוי לא בכיתי.
 

סמדר בנ

New member
תלוי מי ומה

בגיוס של ביתי הבכורה, שהיתה לוחמת, לא יכולתי להתאפק ובכיתי. אני חושבת שהתפקיד + הגיוס שהיה ברובו בנים עשה את שלו. עם הבת השניה התרגשתי מאוד אבל לא בכיתי. אולי כי הלכה לתפקיד אחר או כי כבר עברתי את זה פעם אחת, מי יודע? נראה מה יהיה עם הבן.....
 
למעלה