בוקר טוב

[סיגליהיא]

יודעת אבל יודעת גם שישגעו אותי!

ואין לי סבלנות. חוץ מיזה איך אוכל להסכים לאמא ולחמות לא או ההיפך? או לאחיותיי וכאלה? זה ממש שבעייה ולכן אני גם עדיין לא יוצאת איתה כמעט החוצה (למעט סידורים באמת דחופים או למטה בגינה)

 

[אנילה1]

אני הייתי מחכה עד שהיא תגדל קצת

 

[אלת הנקמות]

שאלה חשובה מאוד

מאז שבתי נולדה אני בקושי מצליחה לנקות את הבית/לבשל/לעשות כביסה. לתומי חשבתי שהמצב הזה נורמלי ועובר על כולם, אבל רק עכשיו הבנתי שלא. השאלה שלי היא איך עושים את זה? כשאני עם הילדה אני לא יכולה לעשות כלום, אז איך כל הרוחות סיגל, שרק ילדה, עושה חלות? כשהבת שלי היתה בת חודש בקושי עשיתי חביתה (לא כולל סלט). היום המצב קצת יותר טוב ומדי פעם אני מחממת במיקרו שניצלים, ולפעמים, אם יש לי מזל והיא לא משגעת אותי, אני גם מכינה ספגטי(לבן! לבן!). אז בבקשה תספרו לי איך עושים את זה (בלי להושיב אותה מול הווידיאו).

 

[סיגליהיא]

אז..........שתדעי לך אלת הנקמות

שכעת אני כותבת לך ביד אחת והודיה על הכתף ביד שניה. למזלי אני לא אחת שישנה המון ומספיק לי כמה שעות בלילה. תוך כדי אירגון הבית הודיה בעגלה. אני מדברת איתה ולוקחת לכל חדר שאני מארגנת ומנקה, אפילו כביסה היא תולה איתי! הדבר היחידי שאני לא עושה עם הודיה זה מקלחת ושירותים!! אני קוראת לשכנה שתבוא לשבת איתה בכדי שאוכל להשתמש בחומרי ניקוי ומיד להתקלח לפני שאגע בה שוב. צריך לתמרן יקירתי ואני לא אומרת שזה קל!!!!! זה מאוד קשה ולוקח לי המון זמן.

 

[נויה של 4]

את מזכירה לי

שכשנולד הבן הראשון, לא עשיתי כלום בבית!! לא בגלל שלא רציתי, בגלל שלא הספקתי.ככה חשבתי, לפחות. היום, עם 4 ילדים (ביניהם תינוק) אני מספיקה ה-כ-ל!!!!!!!!! גם לשטוף את הבית, כשכולם בבית. כמו שסיגלי כתבה, שימי אותה בכל חדר שאת נמצאת, אם את מבשלת, אז במטבח, אם את שוטפת את החדרים - אז במסדרון/במיטה. לאט-לאט תספיקי הכל. דברים גדולים תעשי כשהבעל בבית.

 

[saritoosh22]

עוד דרך,

לא יודעת בת כמה הקטנה, אבל כשבן היה ממש תינוק ועוד היו לו גזים, הייתי שמה אותו במנשא עליי ועושה הכל (חוץ מלבשל)), אבל שטיפת כלים, שואב וכביסות. הוא היה רגוע המהגע ואני נהנתי מזה שהוא עליי, כאילו התעמלות עם משקולת. גם אני לוקחת את בן איתי מחדר לחדר. היום למשל, אני מקפלת כביסה והוא מפרק, אני שמה בארון הוא מוציא, אני שואבת (90% מהבית שטיח מקיר לקיר) והוא יושב על השואב, אני אופה והוא משחק בחלק מהבצק. זה מגיע למצב, שבשמונה כשהוא הולך לישון, נשאר לי רק לאסוף צעצועים, טיפל'ה כלים וזהו. אמבטיות אני מנקה כשהוא ישן צהריים. לומדים עם הזמן לנהל את הזמן.