בוקר טוב

רומנteaת

New member
קודם כל- קטונתי

מלהגיד מה עושים עם ילד שהוא שלך. אני בקושי יודעת מה עושים עם ילד בכיתה... אבל אני מסכימה עם שמ"מ בגישה שאם זה לא בא בטוב- לא להתווכח, ובטח לא לחכות שעה שיעבור לו, כי זה נותן לו לצבור כוח ומחר הוא יידע שאת מוכנה לחכות שעה אז הוא ינסה לגרום לך לחכות שעה ורבע. תציבי את הגבול של הזמן שאת נותנת לו, וכשיגיע הזמן הזה פשוט תקחי אותו כמו שהוא. אני יודעת שזה נשמע אכזרי אבל אני חייבת להגיד לך שכשאני רואה בסופר למשל אמא שהילד שלה צורח "אני רוצה אני רוצה" והיא מצליחה להתעלם ולהמשיך כאילו הכל כרגי כדי לא להיכנע לזה- אני ממש מעריצה אותה. ותשמחי בלב שהוא כזה שעומד על שלו ולא ההיפך.
 
ממממ....אני לא מצליחה לקחת אותו פיזית...

הוא חזק. הוא מתפתל, משתחרר ובורח. ניסיתי, אל תחשבו שלא. בסוף הרמתי את הקול - זה הדבר היחידי שעובד בנתיים, ואני מעדיפה לשמור את "התחמושת הכבדה" הזו למקרים קיצוניים - כי מה אעשה אם זה לא יעבוד? לצרוח ממש אני לא יודעת בכלל...
 

שרשירית

New member
אני בהחלט מהמתעלמות והתופעה פסקה לה

אין לי בעיה שכל הסופר/קניון יצביע עלי באצבע מאשימה, הוא יכול להתפתל על הרצפה ולצרוח בקולי קולות. הוא ניסה את זה כמה פעמים והבין שזה לא עובד עלי. היום זה לא קורה בכלל. מצא לו על מי לעשות סחיטה רגשית. היום הוא יודע שאנחנו נכנסים לקניון / סופר ומותר לו לבחור ממתק אחד (לפני ארוחת ערב) יתהפך העולם והוא לא ייקבל את השני. לפעמים הוא כבר בחר, שם בעגלה ורואה עוד ממתק - אין לי בעיה, תחזיר את הראשון ותיקח את השני, אבל לא את שניהם. (זה מדהים לראות את השיקולים שלו בבחירה ובהתלבטות איזה ממתק לקחת, הרי את שניהם הוא מאוד רוצה...). הרבה פעמים כשנכנסים לקניון אני מקציבה לו X של כסף ואומרת לו שעם זה הוא יכול לקנות מה שהוא רוצה ולבזבז על הנדנדות אוהב (אלה שצירך להכניס שקל או שניים). הוא מבין שדברים עולים כסף והוא לא יכול לבקש ממני כל הזמן "אמא אני רוצה שקל" או אני רוצה את זה ואת ההוא. לא סתם אומרים שלילדים אין גבול - זה התפקיד שלנו המבוגרים.
 

שרשירית

New member
ספרי לי על זה ../images/Emo178.gif

הצוציק שלי בן ה 4 יכול להיות לפעמים קוץ ב%$%&. לא חסר "לא רוצה" דווקא בבוקר כשאני ממהרת. כשמתאפשר וזה לא קריטי אז אני מתפשרת. אין לי בעיה שיהיה לבוש בפיג'מה ובתיק של הגן לשים לו בגדים אם ירצה שיחליף מאוחר יותר. ללכת יחף לגן ובתיק לשים לו נעליים וכן הלאה. יש דברים שאני לא אתפשר עליהם כמו לצאת מהבית בלי לשטוף פנים. כמעט בכל בוקר יש את המלחמה של לשטוף את הפנים. מצידי שיתפוצץ העולם אני שוטפת לו פנים גם בליווי צרחות ודמעות. כנ"ל לגבי מקלחת בערב. כשהוא לא רוצה לעזוב את הטלויזיה בבוקר ואני מתחילה להילחץ ואין לי זמן, אני אומרת לו להתראות, יוצאת מהבית ומתחבאת מאחורי הקיר. הוא מתעשת, סוגר את הטלויזיה ורץ החוצה. כבר היו פעמים שהוא זרק את עצמו על הרצפה בקניון שאקנה לו משהו. כולו בוכה וצורח. זה ממש לא מפריע לי ובטח שלא אשבר ואקנה לו רק בגלל מה שיגידו השכנים מסביב. אין לי בעיה שיצרח וקורה לפעמים שאני שמה אותו בגן עם פרצוף מסכן של "את אמא רעה אני מתלונן עליך לעו"ס". אני מסכימה עם שממ"ית שלא על כל דבר צריך לדון ויש פעמים שהוא יעשה משהו כי אמא החליטה. אני תמיד מסבירה לו את ההגיון שעומד מאחורי זה, אבל הוא לא תמיד חייב לקבל את זה. אני תמיד מוכנה לשמוע אותו אבל אני זו שמחליטה בסופו של דבר מה נכון ומה לא.
 
אמרתי שכלום לא מזיז לו?

אני עושה לו ביי, יוצאת מהדלת, מחכה מה יהיה - וכלום. אחרי כמה דקות מציצה - הילד עסוק בעיניינים שלו. משחק לו ואפילו שר. הוא לא פוחד - כשהוא אומר שיישאר לבד בבית הוא אכן מתכוון לזה. אז אני יכולה רק להרים את הקול. אבא שלו אוסף אותו צווח על הידיים - כי פשוט פיזית הוא יכול לעשות את זה ואני לא. לא מצאנו שום דרך מתוחכמת להתמודד איתו, וזה די מתסכל.
 

cheshire9

New member
נשים וילדים זה אותו הדבר

עקשנים לא מקשיבים אין עם מי לדבר...... ורק אלימות עוזרת
 
ברור

אבל לא כיף להתחיל ככה את היום ואת השבוע, את יודעת... במיוחד שגם השבוע הקודם השאיר אותי נטולת אנרגיות...
 

kleo patra

New member
רבת איתו? על מה יש לריב עם ילד בן 3-4 ?

בטוחה לכשתראי אותו ה
יחזור על פניך ועל פניו.. זה בהחלט משאיר אותנו נטולי אנרגיות אך האנרגיות חוזרות מחדש.
 
מה זאת אומרת? על כל דבר...

בעיקר על זה שלא מתווכחים עם אמא, ומה שאמא אומרת זה לא תמיד נושא לדיון. ספציפית מהבוקר- לא, אתה לא יכול להשאר בבית עם אמא כי אמא צריכה לעבוד. ולא, אי אפשר להשאר בבית לבד כי אתה בן 3. נכון, אפילו שאתה גדול. (כל הנימוקים האשפריים כמו "לא כיף לבד בבית, ובגן נורא כיף", "החברים מחכים לך" ועוד וכו' היו קודם ולא עזרו. נשארתי עם "כי אמא אמרה"...) הבעיה איתו שהוא מקשיב בלי לשמוע. הוא כבר החליט - וזהו. עקשן כמו פרד.
 
אל תהפכו וויכוח לריב

עם הילדים מתווכחים... ולפעמים אפילו מתווכחים הרבה
בעצם גם עם ההורים יש לנו וויכוחים, אבל לעולם לא ריב - לא עם ההורים ולא עם הילדים.
 
למעלה