קצת באיחור....
פעם הייתי הבן אדם הכי לא ספונטני שיכול להיות,לא עשיתי שום דבר שלא עלה קודם באיזה סוג של תכנית או הכנה.הרצון לא להפגע,הרצון לא להגיע למצבים לא בטוחים,הפחד מהלא נודע ועוד ועוד גרמו לי לא לעשות דברים ספונטניים. בשנה האחרונה,יחד עם כל שאר השינויים שאני עושה גם פה זה השתנה והתחלתי ממש להיות בן אדם ספונטני,בהרבה תחומים.אם זה ביצירת קשר עם אנשים,עם זה בהליכה לפעילויות מסוימות מהיום להיום או מהיום למחר,אם זה בפתיחות לרעיונות שלא התיישבו עם מחשבות קודמות וכדומה.רק בתור דוגמא,כתבתי על קשר שאני נמצא בו עכשיו.הוא התחיל ב"מקרה" באיזה כנס בו הייתי,בו היינו ודיברנו ביחד כל היום,וכשהוא הסתיים קבענו לבוא ביחד לפסטיבל שהיה כעבור יומיים בכינרת.זה נשמע טפשי אולי,אבל בחיים לא חשבתי שאני יוכל לעשות דבר כזה עם מישהי,להזמין ככה מישהי שאני מכיר רק יום אחד לבוא איתי לסופשבוע כזה.וזו רק דוגמא אחת מיני רבות... ורק לשם הבהרה,זה לא מהפך טוטלי,כי אני זוכר למשל שקרה לי שאספתי טרמפסטים שגם נסעו לפסטיבל,וכל הנסיעה דיברנו ודיברנו ואז שהגענו לשם(עצם ההגעה לשם היתה ספונטנית כי תיכננתי לסוע למקום אחר לגמרי ורק תוך כדי נסיעה הסכמתי להסיע אותם עד לפסטיבל) הם שאלו אותי אם בא לי להשאר לפסטיבל ולהיות איתם.זה שיא הספונטניות,לא?אבל אמרתי שלא,כי...אין לי בגדים,ואין לי אוהב והאוטו לא שלי ו...ידה,ידה,ידה...תירוצים,אבל אולי בזמן האחרון זה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל,ולכן אני מרגיש ממש טוב עם הספונטניות ההולכת וגוברת שלי. גם רואה אותה בתור תכונה טובה,גם אצלי וגם אצל אחרים שאני רואה אותה. לא יודע עם מעריץ זו המילה הנכונה,אבל מעריך כן...
פעם הייתי הבן אדם הכי לא ספונטני שיכול להיות,לא עשיתי שום דבר שלא עלה קודם באיזה סוג של תכנית או הכנה.הרצון לא להפגע,הרצון לא להגיע למצבים לא בטוחים,הפחד מהלא נודע ועוד ועוד גרמו לי לא לעשות דברים ספונטניים. בשנה האחרונה,יחד עם כל שאר השינויים שאני עושה גם פה זה השתנה והתחלתי ממש להיות בן אדם ספונטני,בהרבה תחומים.אם זה ביצירת קשר עם אנשים,עם זה בהליכה לפעילויות מסוימות מהיום להיום או מהיום למחר,אם זה בפתיחות לרעיונות שלא התיישבו עם מחשבות קודמות וכדומה.רק בתור דוגמא,כתבתי על קשר שאני נמצא בו עכשיו.הוא התחיל ב"מקרה" באיזה כנס בו הייתי,בו היינו ודיברנו ביחד כל היום,וכשהוא הסתיים קבענו לבוא ביחד לפסטיבל שהיה כעבור יומיים בכינרת.זה נשמע טפשי אולי,אבל בחיים לא חשבתי שאני יוכל לעשות דבר כזה עם מישהי,להזמין ככה מישהי שאני מכיר רק יום אחד לבוא איתי לסופשבוע כזה.וזו רק דוגמא אחת מיני רבות... ורק לשם הבהרה,זה לא מהפך טוטלי,כי אני זוכר למשל שקרה לי שאספתי טרמפסטים שגם נסעו לפסטיבל,וכל הנסיעה דיברנו ודיברנו ואז שהגענו לשם(עצם ההגעה לשם היתה ספונטנית כי תיכננתי לסוע למקום אחר לגמרי ורק תוך כדי נסיעה הסכמתי להסיע אותם עד לפסטיבל) הם שאלו אותי אם בא לי להשאר לפסטיבל ולהיות איתם.זה שיא הספונטניות,לא?אבל אמרתי שלא,כי...אין לי בגדים,ואין לי אוהב והאוטו לא שלי ו...ידה,ידה,ידה...תירוצים,אבל אולי בזמן האחרון זה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל,ולכן אני מרגיש ממש טוב עם הספונטניות ההולכת וגוברת שלי. גם רואה אותה בתור תכונה טובה,גם אצלי וגם אצל אחרים שאני רואה אותה. לא יודע עם מעריץ זו המילה הנכונה,אבל מעריך כן...
