בשבילך, ה ת ק ו ו ה
"היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של המלחמה נשארו לידי רבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים, כיון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו. בשתיים, שתיים ושלושים נכנסו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת. מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת. עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת. "באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי, והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה 30 מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה". ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המוות במחילות של גבעת התחמושת. ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת. מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת. "החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה רק כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות-חבילות, ואני הייתי מניח אותן בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אח"כ ירו צרור ואח"כ נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם וזורק את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי 4 שניות לתמרן, כי גם מאחורי היו ליגיורנים. אני יודע למה קיבלתי צל"ש, בסה"כ רציתי לחזור הביתה בשלום". בשבע, שבע ועשרים אל ביה"ס לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו על העיר שבעה מגבעת התחמושת. חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת. על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת. של יורם טהרלב, בביצוע להקת פיקוד המרכז. המילה הבאה - מתוק.
איי זכרונות ילדות... טוב, המלה הבאה- אהבה
