למה הבעת דיעה שונה משמעותה כעס ?
למה את מניחה שאני כועסת, כאשר בסך הכל אני מביעה דיעה שטרם הובעה כאן בפורום.... ? חיה, אני לא כועסת (אני עסוקה ומוטרדת מדי מכדי להרגיש כעס כרגע, אם להודות על האמת), אבל אני חושבת שמותר ואף רצוי לפעמים דווקא להצביע על הדברים הבעייתיים במקום כזה או אחר, במקום להסתפק רק בליטוף הדדי (עד כמה שאני כן אוהבת ליטופים). אני פרקטית כי החיים לימדו אותי להיות פרקטית. אדם עצמאי שאינו נתמך על ידי הסביבה חייב ללמוד להיות פרקטי, או שהאפשרות השניה היא שהוא לא יהיה, פשוט כך. פרקטיות היא לא מילה גסה בעיניי, והיא בוודאי שלא עומדת בניגוד לצמיחה (רוחנית או כל סוג אחר), אבל משום מה כאן בפורום התחושה המתקבלת **אצלי** (ואני מדגישה אצלי) היא שלפעמים אסור לדבר על הפרקטיות.... אין מקום לפרקטיות, כי מתמקדים בסיסמאות שהן אולי מקסימות והן אולי בהחלט נכונות במידה כזו או אחרת - - - אבל לפני שמגיעים אל הסיסמאות צריך לקום בכל בוקר, מדי יום ביומו, ולעסוק בקיום הפיסי שלנו. הקיום הרוחני מותנה בקיום הפיסי, מה שלא נעשה לא נוכל לשנות את העובדה הזאת... רוב האנשים העשירים בעולם הם אנשי עסקים, שזה ללא ספק תחום לחלוטין לא "רוחני" בעליל... אפשר לספור על כף יד אחת את אנשי הרוח שהצליחו להתעשר ממשלח ידם, ואני אישית מקנאת ללא בושה בכל סופר מצליח למשל, שספריו מצליחים לפרנס אותו בכבוד. אבל בינינו, כמה כאלה יש בארצנו הקטנטונת למשל...? אחד הספרים הכי משעשעים בעיניי זה "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", ראשית כי זה אחד הספרים היותר בנאליים שהתחלתי לקרוא בחיי (כן, הגעתי לעמוד השלישי והתייאשתי, ההמשך היה כל כך צפוי שלא הצלחתי להפסיק לפהק) ושנית - כי כל כך מצחיק אותי הפראדוקס הזה, על האיש שמדבר ספר שלם על צניעות, וחיפוש האמת, והתוכן והמהות, ויתור על החיים החומריים ועל החפצים המיותרים ובסופו של דבר - האיש מגלגל מליונים מכך שהוא מסתובב בעולם ומפרסם את משנתו המדברת על חיי צניעות.... זו רק אני, או שעוד מישהו שם לב לאירוניה כאן....? אין בי שום כעס חיה, מצטערת אם כך את חווה את המילים שלי, כמו שכבר הקדמתי ואמרתי והצגתי את עצמי: אני לא תמיד הולכת עם הזרם, ואין בי שום הסתייגות להיות האחת והיחידה שתתייצב גם בתוך קבוצה של אנשים ותגיד את דעתה, גם אם היא לא זוכה לאהדה בקרב הקבוצה.... אז במקרה זה - זו דעתי.