בוקר אור

EDAS

New member
נסיכת הכוכב.... לגבי האזכרה

בכל עיר יש מרכזים של לימודי תורה ... כוללים שיעורי ערב או יום תוכלי לפנות למרכז כזה או בית כנסת ולבקש מהם להקדיש את השיעור לאמך המנוחה הם לומדים לעילוי נשמתה ואומרים קדיש או אחד מבני ממשפחה לפעמים את יכולה לתת כיבוד למשתתפים או סעודת מצוה... מדובר בעלות קטנה. ישנם מקומות שמבקשים תרומה צנועה אז שלא תדעי צער
 
מכירה את זה היטב

והמרכזים הללו דורשים כשרות וכל מיני דברים שדיי קשה לי לארגן ואני דיי קרובה לתפילה ויש בית כנסת שאני משתדלת להגיע אליו החשוב שמי שמגיע לאזכרה באמת מכיר לא משהו כמו מסחרה וכו כי לצערי זה נראה כאילו הם ממסחרים את המנהגים , וזה אני לא רוצה שליח הציבור בבית הכנסת שלי יארגן את מה שצריך בבית הכנסת בו אני מתפללת אבל את צריך להבין שהשנה הראשונה אינה ככל שנה מה גם שיש לאמי ז"ל אחים ואחיות שיבדלו לחיים ארוכים וגם אח שלי שהם גם יגיעו לאזכרה , צריכה להתחשב בהם . לצערי יש נסיון רב בעניין ,(אחותי שנהרגה בינואר 88 ולאבי שנפטר בשנת 94) כוחות נפש אין ל, י וגם היכולת ללכת מוגבלת , בית הכנסת דיי רחוק מהבית אז לא יכולה לעשות משהו כמו שאני עורכת לאבי ולאחותי עושים לימוד בשבת , שליח ציבור עולה למפטיר, ביום הפטירה אחי ואני עולים לבית העלמין וזהו
 

ben 911

New member
נסיכה, אם את לא חשה בטוב את לא חייבת לצאת

לאירועים הנערכים רחוק מהבית..זה מן חוק כזה שאינו כתוב בשום מקום אבל כולם מכירים את זה ומתנהלים על פיו.
את רק צריכה להתקשר ולהודיע שאת לא מרגישה טוב..הם יבינו. אם את שואלת אותי...דוקא בגלל שזה רחוק מהבית כדאי לך כן לצאת. כי זה משחרר, זה עושה טוב על הנשמה לפגוש אנשים, משפחה, חברים. לשמוח קצת.
 
נסיכוש...מה הדיבורים האלה..אה???

לצערי אינני טובה בניחומים ועוד במילים...אני יותר פרגמטית במצבי דחק או לחץ..אבל את גרה רחוק...לו רק הייתי גרה יותר קרוב. הייתי חונקת בחיבוק....אני כל כך מבינה ומזדהה עם המצבך הבריאותי הממש לא קל..אז מה את מוסיפה עליך עוד דאגות ומטלות???את זו שצריכה לנוח ולטפל בעצמך..דיי תפסיקי לדאוג לכל העולם..באמת,,ודיר באלק מה הדיבורים האלה על וויתור על החיים וכ"ו ..באמת..אני בטוחה שזה רק יום מעונן ומחר תשובי להיות נסיכוש מלאת האופטימיות, הפיוטית, הילדה החכמה....אני יכולה להציע לך הסעה עד ערד..אירוח וטיפול מכל הלב..אם רק תגידי כן.....אוהבת אותך ועוד מלאן אנשים...כמוני...
 
../images/Emo24.gif את יודעת היטב

שאם היית גרה באיזור שלי לא הייתי מגיעה למצב הזה , אכן ככה לא הולכת יותר לבדיקות אני חוששת מההרדמה , אם ירדימו אותי אני לא ארצה להתעורר , ויש משהו מתוכנן בתחילת דצמבר הרופא פחד לנתח אותי לכן נתן טיפול רפואי שדרדר אותי לגמרי, אני מתה חיה בגלל התרופות הללו אחותי בשביל מה לחיות , לבני משפחתי הקרובה במילא לאף אחד לא איכפת את אוהבת אותי יותר מהם , את ה"אחות" שואוהבת אותי באמת, ויודעת יותר מהם מה עובר עלי הציעו לי לקחת משימה שדיי מצאה חן בעיני וזה אומר לשבת ליד המחשב יותר ממה שאני יושבת היום כמעט והסכמתי ושלחו לי הסכם לחתץום ואז הבנתי שאני א יכולה להתחייב לכלום , מה גם שזה בהתנדבות כי הראיה מתדרדרת , לא אוכל לקחת התחייבות כזו עלי , אני סתם מתה חיה בלי הרבה סיכוי להיות כמו כולם אני מרגישה את זה שאני יורדת במדרגות , כמה זה קשה והשאר בקלילות עולים ויורדים הבית הפך לכלא בגלל המדרגות , אז בקושי יוצאת מהבית יש בעיות ושוב אין לי רופאת משפחה, יצאה לכינוס בחו"ל ,תחזור באמצע החודש,אני נתונה בחסדי שמים אם היא היתה לפחות יכולתי לבקש ממנה עזרה , משהו להרגעה עד אחרי האזכרה וגם זה אין
 
אני לא מבינה איך אפשר כך לחיות

מבלי שהרשויות יודעות כל כך....בערד לא היית נשארת כך חסרת אונים...לשכת הרווחה..לא בתמונה? כבר אמרתי לך פעם שאת צריכה לפנות אליהם..זו לא בושה לבקש עזרה..אולי יש איזה עמותה של מתנדבים אני באמת לא מכירה איך זה מתנהל אצלכם..תבקשי עזרה זה לא בושה אני בטוחה שיהיו אנשים שישמחו לעזור.. חברים אתם שם במרכז ..משהוא יכול לתת מידע בנושא או לעזור לאשה המקסימה וחסרת האונים...
 
שהבית נשרף בקשתי עזרה

לשכנים למטה שהילדים הציתו את הבית ,סדרו הכל מהעיריה כי היא בפרויקט של אישה מוכה הביאו ריהוט,בגדים ושיפוץ של הבית וגם סדרו בית מלון עד ששיפצו את הבית , הכל ע"ח העיריה אני נלכדתי בעשן בבית ,ראיתי את התריסים נשרפים מול העיניים שלי נכנסתי לטראומה, ופיו אותי עם חמצן מהבית שני כבאים הורידו אותי למטה , ועם אמבולנס לבית החולים לצערי אני שלמתי את האמבולנס , את הנזקים לבית שלי, ואת הנזק לריאות שלי שספגו עשן שחור למרות הטראומה נשארתי לבד בבית אותו ערב , למחרת בקשתי עזרה של עו"ס שתלווה אותי, לא באו לקראתי , נציג של בית הכנסת נגש לדבר בעיריהבקש שיגישו לי עזרה , והתרגז נורא על היחס, לשכנים הם כיסו את כל הנזק ואני הייתי צריכה מכיסי להוציא 20000 על הנזקים כמובן שעו"ס לא הראתה את פניה אצלי , מהשכנים אף אגורה לא ניתן היה לקבל כי הוא פושט רגל למרות ואני זו שנפגעה בפועל מהשריפה , ובעיות הנשימה שלי החמירו מאד בעקבות החשיפה לעשן מתוקה שלי , בעירית ראשלצ , את מקבלת עזרה רק אם את דופקת על השולחן , ואני לא כזו יודעת כמה שנים עו"ס לא יצרה קשר למרות שאני מוכרת כנכה של ביטוח לאומי אחותי ככה זה בעיר הגדולה , רק אם יקרה משהו חריג אז העיריה תתן תשומת לב וגם אז רק אם דופקים על השולחן ומשתוללים במשרד שלהם , היתה כתבה בעיתון , זה לא הזיז להם , העזרה נתנה רק למשפחה שהילדים הציתו את הדירה.
 

גאיה ק

New member
תרופות הרגעה נשמע באמת רעיון טוב

רופא מחליף לא יוכל לרשום לך תרופה כזאת??
 
נוצר מצב מאד מוזר

המצב מאד מורכב , 4 אנקולוגים שונים באותו בית חולים מטפלים בי כיום הרופאההמשפחה שלי כיום בכנס בחו"ל , למעשה אין רופאה שעוקב אחרי אני מטפלת בעצמי גם מבחינת הממסד הרפואי , עושה את התיאומים שהתרופו לא יתנגשו זה מורכב ומסובך ורק מסתבך בגלל הבדיקות שכרורות בהרדמה שמדרדרים את מצב לב ריאה , אמרי לי אז פלא שאני בדכאון ? התרופה שאחד הרופאים הפר את האיזון לחלוטין , כחלק מתופעות הלוואי הפרה של הסכרת היום בצום 585 ואז גם הראיה השתבשה בגלל הסכרת , בקושי רואה בעין ימין , וגם יוצר דכאון עמוק כחלק מתופעות הלוואי הרופאה דברה עם הרופא , לפני חודש , אולי יש תרופה אחרת , אמר זה מה יש , לא מוכן לנתח אותה , זה סיכון עבורי והסיכון שהוא יעיר את הגידול הקודם? אז שלחו אותי דחוף לCT , לראות שזה לא העיר את הגידול , כי יש סמנים לחזרה של המחלה , ההמטולוג נלחץ מאד מהבדיקות ושוב מי שצריך לארגן אישור מהמנהלת זו הרופאה שנמצאת בכנס בחו"ל , נצטרך לחכות שהיא תבוא כל הזמן מגיעה לבד לבית החולים, שואלים אותי למה אין לי מלווה מאיפה שאמציא להם מלווה, דודה שהלכה איתי ראתה מה קרה אחרי הצינטור חטפה סכרת גבוהה בגללי עכשיו היא צריכה לטפל בעצמה , לא רוצה להזיק לה יותר מבינה באיזה סרט אני חיה ? אפשר להשאר נורמלת במצב כזה? לתפקד כאילו הכל כשורה?
 

צלליתה

New member
בוקר טוב נסיכה

אני גרה בחיפה, ולכן לא מסוגלת לעזור, לפחות במידע מדויק ומועיל, אבל אני יודעת בבטחון שבכל בית חולים יש עובדים סוציאלים. קבעי פגישה דרך המחלקה האונקולוגית, או דרך כל מחלקה אחרת בה את מוכרת. לפחות בחיפה, ואני מאמינה שכך גם במקומות אחרים, במחלקות אונקולוגיות יש פסיכולוג. את זכאית לעזרה, ועם קצת עזרה תתחזקי ויהיה לך יותר קל להתמודד עם הבעיות הקשות שלך. שולחת לך חיבוק גדול ואיחולים לימים טובים ובריאים
 
למעלה