בדיקות בהריון.

[מיקמושית]

לא קראתי את כל התגובות

לקח לי שנה וחצי להקלט להריון ראשון- ועשיתי את כל הבדיקות
אני עכשיו בהריון אחרי הפלה טבעית- ועדיין עושה את כל הבדיקות
ולמה?!

אני חושבת שהרפואה של ימינו מפותחת בצורה מדהימה ולא כל מום או פגם בעובר אומר אוטומטית הפלה.
היום ניתן לגלות דברים באולטרסאונד שאפשר לטפל בהם כבר בהריון עצמו או לנתח את התינוק מיד ביציאתו לעולם!

מכון פוע"ה שהוא גוף דתי שמתעסק בפריון והלכה ממליץ ללכת לבדיקות האלו כי היום יש מה לעשות
ולעניות דעתי גם אם חס וחלילה מתגלה משו ומחליטים לא להפיל בכל מחיר עדיף לדעת מה ההשלכות של לגדל ילד חריג לפני יציאתו לעולם.

מנקודת מבט אמונית- העולם מתקדם ואלוקים נתן לאדם דעת והרפואה היא בהחלט מדע שכמו שאני חושבת שאלוקים רוצה שנשתמש בו.

שיהיה הריון בריא! שהכל יעבור בשלום!

 

[טחינה עם דבש]

הבדיקות וההפלה - תמונה מורכבת

אני מזדהה אתך, כי גם ההריונות שלי לא באו בקלות
(לא מסיבות רפואיות דווקא, אני כן נקלטת בקלות, אבל מלחצים אישיים ומשפחתיים חיכיתי הרבה שנים גם לפני ההריון הראשון וגם השני).

אני אוהבת לעשות רק את הבדיקות שאני משוכנעת בנחיצותן, ונחיצות זה אומר כל מיני דברים, תלוי...

למשל: בעלי אומר שהוא מאוד מאוד מעדיף לדעת מראש שהולך להיוולד לו ילד עם תסמונת דאון למשל, גם אם הבדיקה לא תביא אותנו להפלה, כי זה יאפשר לו להתכונן למציאות. ומבחינתו - אם יודעים יותר פוחדים פחות

אז זה סוג אחד של "נחיצות".

אני לא נלהבת לחשוב על בדיקת מי שפיר, בגלל הסיכוי שלה להפלה. מצד שני, אני כבר לא ילדונת (בת שלושים וחמש). אז אני קובעת תור לשקיפות וכו', ומשם נחליט, לפי התוצאות.

אני יכולה להגיד לך שהסיכויים שאחליט להפיל - נמוכים בכל מקרה. זה צריך להיות משהו ממש קטסטרופלי כדי לגרום לי להפיל.
האפשרות של הפלה עקב תסמונת דאון ממש מצחיקה אותי, ודדקא בגלל גילי. מה ההיגיון? להפיל, ואז לנסות להיכנס להריון שוב, ואז אולי לא להצליח (כי בכל זאת הפלה עלולה לפגוע בפריון), ואז בסוף כן להצליח - להיכנס להריון לקראת גיל ארבעים, עם הסתברות הרבה יותר גבוהה לתסמונת דאון? כבר עדיף לי ללדת את ילד הדאון שלי עכשיו, כשאני עוד צעירה ויכולה להרים ולסחוב ילדים על הידיים עד גיל חמש, בלי למצמץ, מאשר לדחות את זה לגיל ארבעים, עם פחות כוח פיזי והמון לבטים ובלגנים רגשיים באמצע.

במקצועי אני מרפאה בעיסוק, ועובדת עם ילדים עם צרכים מיוחדים. ואת יודעת מי הקליינטים המרכזיים שלי? ילדים אוטיסטים, ילדים עם שיתוק מוחין ופגים, שלוש קטגוריות ששום בדיקת הריון לא תעזור נגדן. ואני חיה בארץ שבה לא מפילים עוברים על כל פיפס, כמו בישראל. ועדיין - הרוב המכריע של הצרות הן פשוט לא חזויות, וכמעט בלתי נמנעות. הידיעה הזאת עוזרת לי לזכור שהבדיקות האלה, בייחוד בישראל, מתיימרות לתת להורים הרבה יותר ממה שהן באמת נותנות.

זהו. מסקנה? אין כזאת. אבל טוב לזכור שאת חיה בחברה ספרטנית חריגה ומשוגעת שבה כל פגיעות קטנה היא מום, וכל "מום" הוא אסון.
אולי ההבנה הזאת תעזור לך להשתין בקשת על התפיסה המזעזעת הזאת, מתוך ידיעה שזה חארטה, ושגם ילדים עם מוגבלויות יכולים לגדול ולחיות חיים טובים וגאווה להוריהם, ואפילו בלי "לנצח את הנכות" שלהם, רחמנא לצלן (עובדה שזה קורה במקומות אחרים). ואולי זה דווקא יביא אותך לחשוב שבגלל שאת חיה בישראל ולא במקומות אחרים, את לא רוצה להילחם נגד הזרם דווקא בנקודה הזאת.
שתי הבחירות לגיטימיות מאוד, ובעיני תמיד טוב לעשות את הבחירה מתוך ראייה רחבה, ומתוך הבנה של על מה בעצם אנחנו מדברים.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

קצת צורמת ה"ירידה" על התעטשויות וכו'

כי לא נראה לי שיש קשר. אולי מי שההריון לא בא לה בקלות תטה ללכת ליותר בדיקות ולהיות יותר בחרדות, אבל כל הריון יקר להוריו וכל ילד יקר להוריו ולכן ההחלטה להפיל במקרה של מום היא קשה עד בלתי אפשרית. אני יכולה לומר לך כאחת שהתעטשו עליה, שלפני ההריון תמיד תהיתי איך הורים מגדלים ילדים מוגבלים, אפילו זלזלתי קצת בכאלה שלא עושים בדיקות כי "הכל מלמעלה" והיום אני יכולה לומר לך שבלי להכיר את פיצית האהבה שאני אוהבת אותה כל כך גדולה שאני באמת לא חושבת שמום כמו נגיד שפה שסועה או חירשות היו גורמים לי להפיל. אולי רק מחלות קשות שיפגעו באופן קשה באיכות חיים ובתוחלת החיים, כדי לא לאמלל את הילד. אבל אני עושה את הבדיקות כדבר שהוא בשגרה כדי לדעת, להיערך, לטפל אם ניתן. ההפלה ממש לא עומדת מול עיניי. אני לא מבינה בשביל מה צריך בכלל מחשבות קיצוניות כאלה, בסך הכל זה מסוג הדברים שניתן לדבר אליהם כשמגיעים לגשר, והלוואי שלא נגיע אליו לעולם.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

ועוד משהו קטן - ישראל היא מספר 2 בעולם

בכמות הבדיקות,
זה נובע משני דברים,
מוחות יהודיים מזהירים שממציאים בדיקות שונות ומשונות - למשל ממציא בדיקת השפיר הוא ישראלי,
ומסורות יהודיות של להתחתן עם הבן דוד בתוך העדה, ולכן עד היום שיעור תסמונת דאון ומחלות נוספות בקרב חרדים למשל גבוה יותר.
בהתחשב במידע הזה ובכל שבכל העולם נולדים לרוב תינוקות בריאים, גם במדינות לא מפותחות שבהן לא עושים אולטרה סאונד, נראה לי שבאמת כדאי להוריד את מפלס החרדה, גם בשביל הבייבי.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

סליחה לא דייקתי לגבי ממציא בדיקת מי השפיר

לדעתי זה לא ישראלי, אבל יש בטוח בדיקה שישראלי המציא. אין לי כוח לחפש פשוט כרגע צריכה לעוף לעבודה, אבל סמכי עליי - אנחנו מעצמה בתחום

 

[מירטל]

אנחנו פולנים ( לאמשנה מאיזה עדה)

והבדיקה שאת מדברת עליה זו בדיקת שקיפות עורפית.

שוב, לא התכוונתי לפגוע בנוגע להתעטשויות, אבל התחושה שלי שבלי שום קשר להריון הזה, הבא אחריו יגיע במקרה הכי טוב רק עוד שלוש שנים... וכן, אני חושבת שאם הייתי יודעת שזה יותר קל, הייתי אומרת משהו אחר לגמרי.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

אנחנו גם אשכנזים משני הצדדים

אבל באמת, אני כן מודה שכזה בא בקלות אז אולי פחות חרדים, אבל זה בטח לא ברמה של "אה יש בעיה? לא נורא, ביי, נתקתק מחר עוד אחד". ממש ממש לא

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

עזבי לא קלטתי אפילו את ה"אנחנו פולנים" שלך

אלוהים ישמור איך אני הולכת לעבוד ככה עם מוח בטטה כמו שיש לי כבר לקראת סוף השבוע

 

[MAMALY]

כדאי לך לקרוא - מנסיון אישי שלי

אני עברתי טיפולים מאוד קשים להריון.
ההריון מתחילתו היה מאוד מסוכן ומפחיד
נלחמתי כמו אריה להישאר בחיים אני והעובר כשבקרע חלבון עוברי לא תקין
סרבתי לשמוע על מי שפיר
לא עלה בדעתי שאחרי כל הסבל הנוראי הזה אני אסכן את התינוק שלי

בשבוע 19 עברתי ניתוח בטן ענקי וקשה עם התינוק ברחם.
כמה שננעתי לסכן לא היתה ברירה הלכנו שנינו למות היו חייבים

שרדתי את זה

ובשבוע 32 בעודי חולה תשושה מנותחת ותפורה ואומללה ובדיכאון נורא ובחרדה שאין לתאר לשלום העובר שלי עשיתי מי שפיר

עשיתי אותם בגלל סיבה אחת בלבד

לא הייתי מוכנה כאמא לתת לילד שלי להיוולד כשהוא סובל ממחלה קשה או מום קשה שיגרום לו סבל.
הייתי מוכנה לעבור לידה שקטה חס ושלום כדי לגאול תינוק מייסוריו אבל לא הייתי מוכנה לאבד עובר בריא בגלל מי שפיר לכן בחרתי לעשותא ת הבדיקה הזו בשבוע 32 שיהיה לו סיכוי במקרה של לידה מוקדמת.

כאמא אני חושבת (ורק על עצ מי אעיד) שאעשה הכל למען הילד שלי הכל לפעמים בדיקה כמו סקירת מערכות שלישית מראה על איזו בעיה שחייבת מעקב עם לידת התינוק כמו הרחבת אגני כיליה שזה לא משהו מאוד קשה אבל מחייב מעקב - לבריאות התינוק כמובן טוב שראינו את זה טוב שטיפלנו בזה מרגע היוולדו.

הבדיקות נועדו להציל את הילד ואת אמא שלו מחיים איומים ולא בשביל לגלות דברים קטנים או לגלות דברים שיש לעקוב אחריהם.

אני מבינה את הפחד שלך ואת הרצון שלך לא להתמודד כי חווית קושי ולבטל את הבדיקות האלו אבל אני חושבת שזה שתקברי את הראש בחול לא ייתן לך כלום עליך לקחת אחיות כאמו לדאוג לרווחתו כמו כל אמא לדעת שהכל בסדר איתו זה טוב לדעת אם יש בעיה קלה שניתנת לטיפול לפני שמסתבך זה טוב ואחראי לדעת שחלילה משהו רעמאוד יקרה אם יוולד והוא יסבול... אני לא הייתי רוצה שהתינוק שלי יסבול על עצמי לא חשבתי בכלל זה לא היה מעניין...

ככה אני הרגשתי.
וככה ובזה אני מאמינה.

מאחלת לך הריון מקסים ובריא ותינוק שמח ובריא אמן