בדיקות בהריון.

מירטל

New member
בדיקות בהריון.

שאלה שדי מעיקה עלי ודי מציקה לי, ואני מאוד אשמח דווקא לשמוע את הבנות כאן שלא נכנסות להריון מזה שהבעל שלהם מתעטש עליהן ( אל תעלבו - זה רק מקנאה!).

הרקע שלי הוא, ויכול להיות שאני נחשפת כאן יותר מדי.... שלוש שנים של נסיונות כניסה להריון, וכניסה ספונטנית דקה לפני תחילת טיפולי פוריות, ואני הולכת לכל הבדיקות ( עד כאן - שקיפות עורפית, סקירה ראשונה ותבחין משולש - טפו בלי עין הרע....) וקבעתי עכשיו תור ליעוץ גנטי להשלים בדיקה, אבל אני הולכת לכל הבדיקות האלו בלב לא שלם : אני לא אגיד שזה לא מרגיע אותי לראות אותו, אבל אבל אבל....

אבל הן כולן ( חוץ מהדקירות, שאני מקבלת באהבה, תזכורת לעצמי : לבדוק אם חשק מטורף לחלב וגבינה מעיד על חוסר סידן?) נועדו לבדוק מה לא בסדר איתו, וה"פתרון" למצב לא בסדר הוא...



ואני לא מסוגלת לחשוב על זה,לא במובן של תפיסת עולם דתית, אלא במובן של... עד שקיבלתי אותו, האם פגם כזה או אחר יגרום לי לחשוב ברצינות על לוותר עליו?

( ותפוזבל - "נא לא לפרסם בעמוד הראשי" לא אומר שאפשר לקדם אותה לעמוד המשני, או לקדם את התגובות אליה לשם!)
 
לדעתי

אני אמנם נכנסתי להריון די מהר ועדיין אני לא חושבת שזה יותר מידי רלוונטי לשאלתך..

בעלי ואני דווקא כן דתיים וכן חושבים על זה מתוך תפיסת עולם דתית. בורא עולם נותן לנו מתנה ואנחנו במקום לקבל את מה שנתן ולשמוח בזה-נשקול הפלה?!
לייעוץ גנטי לא הלכנו
גם לא לשקיפות

בסופו של דבר שיחה עם אחות הריון גרמה לי להשתכנע וללכת לעשות סקירות, כשהיא הסבירה שבעצם סקירה היא לא רק בכדי לשקול הפלה או לא- אלא להתכונן אפילו ללידת עובר שחלילה ידוע שיש לו מום, שהצוות הרפואי [ואנחנו] יידע להיערך ללידה בהתאם.
 
מסכימה איתך...

אומנם אני לא באה מעולם דתי ולקח לי "רק" חצי שנה להיכנס להריון ואני כן הולכת לכל הבדיקות אבל לא כדי להפיל בידה ויש משהו לא בסדר אלא כדי להיות מכנה ומודעת למצב ולבעיה במידה ויש.

לא כל דבר שמוצאים הפתרון הינו הפלה...הפלה זה המוצא האחרון ורק במצבים מאוד קריטיים....
 

המרחפת

New member
זוהי דילמה מוסרית

שמתעצמת אצלך בעקבות התהליך הארוך עד הכניסה להריון עצמו.
אנחנו אומרות שנאהב את התינוק, כמו שהוא, ואנחנו מבצעות סתירה מאד גדולה כאשר אנחנו עושות את הבדיקות במירוץ אחר התינוק המושלם.

אבל אפשר להסתכל על זה אחרת: יכול להיות שבדיקה מסויימת תראה סיכוי סטטיסטי לבעיה כזו או אחרת, והמשמעות בעינינו היא לאו דווקא הפלה, אלא האפשרות שלנו כהורים להתכונן לבואו לעולם של ילד מיוחד שידרוש מאיתנו יותר כוחות ואתגרים, ואנו מתכוננים ואוזרים את אותם הכוחות.

כמי שעובדת בחינוך המיוחד אני יכולה לומר לך שמצער אותי שכל כך הרבה בדיקות נעשות דווקא לאבחון תסמונת דאון. מכלל המקרים שאני רואה (אני עובדת בין השאר עם ילדים עם פיגור שכלי בגילאי גן, ובעברי עבדתי עם מבוגרים עם פיגור שכלי), תסמונת דאון היא יחסית קלה להתמודדות מרגע שההורה מקבל את ילדו. אלו ילדים (ומבוגרים) עם אופי נוח ונעים, תקשורתיים ואוהבי אדם, והפיגור הוא כמעט תמיד פיגור קל. יש כמה שנים של בדיקת גבולות עקשנית ולימוד איטי יותר עד לעצמאות, אבל עם איזה ילד אין את זה במידה כזו או אחרת?
את המקרים הקשים יותר שאני רואה אי אפשר היה לאבחן קודם כי הם אמנם גנטיים אבל נדירים (ואנחנו בודקים את מה ששכיח ונפוץ) או שזה התרחש במהלך/ אחרי לידה. שום דבר הוא לא תעודת ביטוח.

הרבה יותר קשה לי עם סיפורי "הילד נולד מת בשבוע 27 והרופאים נלחמו על חייו והצילו אותו לאחר שעה וחצי של מאמצי החייאה".
 

מירטל

New member
אלוהים אדירים, השורה האחרונה שלך צריכה

להיות עם אזהרת " לא מומלץ לחולי לב ולנשים בהריון"

אבל תודה על מה שכתבת, באיזושהיא צורה, זה די נכון.
 

המרחפת

New member
אני מתנצלת

לפעמים מרוב שאני שומעת את זה בעבודה, אני שוכחת שאנשים אחרים לא רגילים לשמוע את זה. וזה עוד לפני שאמרתי את דעתי על סיפורים שכאלה.

אבל אני רוצה לספר לך על השיחה שהייתה לי עם רופא הנשים, כשבאתי ואמרתי שאני מתכננת להכנס להריון:
"ואני בטח אצטרך הרבה הרגעה, כי אני עובדת עם האחוז האחד שלא בסדר, וזה כל מה שמקיף אותי"
"זה הרבה פחות מאחוז"

אני משננת את זה הרבה.
 
מנקודת מבטי

אנחנו חרדים.

הלכתי לשקיפות עורפית, רק בגלל שרציתי לראות את העובר, זה מרגיע אותי. הרופאה שלי לא ממש קפצה על ההזדמנות לעשות לי אולטרסאונד כל פעם שהייתי אצלה, ותאריך הסקירה שלי היה כחודש לאחר השקיפות [בנתיים הצלחתי להקדים אותו קצת, אבל בכ"ז הייתי עושה שקיפות כי אני זקוקה לראות אותו כל כמה שבועות].
אם לא היה מדובר באולטראסאונד בו אפשר לראות את העובר לא הייתי עוברת את הבדיקה הזו.

אני שלמה מאוד עם זה שאני לא עושה בדיקות גנטיות ומי שפיר. אני חושבת כמוך - זה באמת נראה שכל הבדיקות בן כדי לבדוק "מה לא בסדר", אני רק בהתחלה, אבל ייתכן ויהיו בדיקות שאני לא אעשה בגלל הסיבה הזאת. אני ממליצה ללכת אחרי הלב, ולא לעשות שום בדיקה שאת לא שלמה איתה.
 
אם יורשה לי לשאול

מה את בעצם עושה אצל הרופאת נשים שלך אם היא לא ששה לעשות לך א"ס כל פעם שאת אצלה?:-\

אני שואלת כי אני יושבת אצל הרופאה שלי פחות מרבע שעה שכל כולה מוקדשת לאולטרסאונד
 

מירטל

New member
מדברים ומוצאים בדיקות.

יש מחקר שבדק שיש יחס ישר בין כמו המידע שאנחנו נותנים לרופא, לפתרון הבעיה. תנסי פעם, עד כמה שמפתה לצפות בהם על המסך...
 
כן משהו כזה..

למרות שאני דוחקת בעצמי להיות אסרטיבית ולדרוש אולטרסאונד..
בכל מקרה בקרוב אני עוברת רופאה עקב מעבר דירה כך שבע"ה יהיה שיפור.
 

המרחפת

New member
אתמול הצלחתי לשבת אצל הרופא 20 דקות בלי א"ס

באתי אליו למעקב ולשאלות - על בדיקות שונות וכדי שיסביר לי על השרירנים שרואים בא"ס.

הסיבה העיקרית להערכתי שלא עשה א"ס הוא בגלל ששבוע הבא השקיפות העורפית, אצל השותף שלו.
 
או שאת עושה את הבדיקות הללו לטובתו-

לדעת האם הוא יזדקק לעזרה תוך כדי ההריון, או מיד אחרי הלידה.

כך אני אומרת, כשאני יודעת שלא משנה מה, הפלה לא נלקחת בכלל כאופציה אצלי.
ובכל זאת, בדיקות שהן לא מסכנות את העובר, אני עושה. לטובת העובר.
 

ט ו ש ה

New member
אני לא חושבת שזה כזה שחור ולבן

את יכולה להתייחס לבדיקות כאל ניסיון לאתר מה לא בסדר ומשם להפלה.
את יכולה להתייחס לבדיקות כאל ניסיון לאתר את נקודות החוזק והתורפה (אם יש) בהריון ובעובר, ובעזרת האיתור המוקדם הזה - את הדרך לפתור תא הבעיה או לפחות להכין את הקרקע להתמודדות עתידית שלכם כהורים, ושלו כתינוק חדש בעולם עם הבעיה הקיימת.
יש פגמים ופגיעות בעובר שהן לא ברות חיות. יש פגמים ופגיעות שיכולות להיות קשות מאד ויש כאלה שהן יחסית קלות.
כל זוג הורים עושים את חשבון הנפש שלהם עם מה הם כן או לא יכולים לחיות, ועושים את השיקולים שלהם האישיים.
ישנם המון מקרים שבהם ידיעה מראש לגבי בעיה קיימת בהריון ו/או בעובר מאפשר.
ת טיפול מתאים במהלך ההריון, וגם משפיעה על הבחירה באופן ובמקום הלידה. כל אלה הם דברים שמתגלים רק בבדיקות שנערכות במהלך ההריון ובלעדיהן, הדברים הללו מתגלים ככל שההריון מתקדם, או במהלך הלידה או לפעמים אחריה (כמו חלק ממומי הלב)
בקיצור, אני לא מאמינה במשוואה האוטומטית שפגם = הפלה.
המוכנות להתמודדות עם בעיה/פגיעה/פגם היא בדיוק זה - התמודדות, והערכות לקראת התוצאה של הבחירות של ההורים האם להמשיך או לא להמשיך את ההריון.
 
לא בהכרח

לפעמים לדעתי עדיף לטובת התינוק לוותר עליו. מקרים כמו תסמונת דאון או בעיות שברור שהתינוק לא יחיה כמו למשל אנצפליה.
במקרים אחרים ידיעה מראש תעזור לך להתכונן לתינוק עם בעיה.
 

krina

New member
בלתק...

תראי, חלק מהבידקות אכן מיועדות לבדוק מה ״לא בסדר איתו״ אבל זה לא בהכרח אומר שצריך לעשות הפלה באם מוצאים חלילה בעיה. לפעמים זה גם לשמור עליך, במידה וצריך שמירה מסויימת או חיזוק ויטמיני בשבילכם.
בחול או בהרבה מקומות שמתנגדים להפלות אכן יש פחות בדיקות כי התוצאה ״לא משנה״, אבל לטעמי כדאי לדעת גם במקרה ואשה שמגלה בעיה כלשהי תדע להתכונן אליה באם תחליט לשמור על העובר.

בכל מקרה, שיהיה המון המון המון בהצלחה. אם זה עוזר, חברה שלי עברה משהו דומה (גם נכנסה להריוןמאחרי המתנה ארוכה ודקה ורבע מטיפולי פוריות) והילד שלה נולד בריא ומקסים. זה לא מנע ממנה לעשות בדיקות מעקב ואף להתלהב מכל תמונת אולטרסאונד שנותנת לך עוד דקה עם הפצפון שלך.
 
אני לגמרי מבינה אותך

גם אצלינו לקח לא מעט זמן וגם לי קשה עם הקונספט של לחפש מה לא בסדר ועל מה להפיל את העוברון.
מבחינתי הוא כבר תינוק (שבוע 15)


זה גם ידוע שבארץ נושא הבדיקות הרבות בא יד ביד עם עניין ההפלות הרפואיות הרבות, ודברים שבחו"ל לא מקובל להפיל עליהם (קלייפנטר, שפה שסועה מובדדת, קלאב פוט מובדד) ויש מקומות שבהם זה אפילו לא חוקי (שזה כבר בעייתי בעייני) - זה דברים שבארץ כל רופא יגיד לך ללכת לועדת הפלות.

אני חילונית גמורה אז אין לי עניין דתי, יותר עניין מוסרי של מה שנראה לי נכון. מבחינת מה שאני עושה עם זה - עושה את הבדיקות של צריך ומומלץ אבל לא מחפשת בעיות בכוח, לא הולכת לרופאים פרטיים אלא לאלו שמומלצים דרך ההסדר, לא מתכננת על מי שפיר אם תוצאות החלבון העוברי יהיו בסדר ולא הולכת לעשות בדיקות אקסטרא שלא מומלצות באופן גורף (כמו סקירה שלישית).

אם מעניין אותך - יש לי מאמר שפעם למדנו בסוציולוגיה על הנושא הזה, הוא די מרתק. אני יכולה לשלוח לך (לא נראה לי מותר לעלות פה בעניין של זכויות יוצרים)

שרק יהיו בריאים
 

מירטל

New member
אני מאוד אשמח לקבל את במאמר.

אין אותו בלינק?

האמת היא שדווקא את הרגעת אותי - עם כל הסיפורים על פיגור ומחלות קריטיות, הייתי צריכה גם את התזכורות על הדברים הפחות קריטיים... תודה!

 
הוא קצר ארוך אבל


התכלס נמצא בעמודים 8-16 (104-112)
לפני ואחרי יש הרבה הסברים ופרשנויות סוציולוגים שלדעתי גם מעניינים
 

נ ס י

New member
סתם דוגמא,קצת אחרי שעשיתי את השקיפות

קראתי איזה כתבונת בynet על אמא שקיבלה תוצאת בדיקת שקיפות עורפית חריגה ובהמשך בסקירה המוקדמת ראו שלילד אין סרעפת.
כתוצאה מכך הריאות לא יכלו להתפתח כמו שצריך
בעקבות הבדיקות היא מצאה מנתח מומחה שיכניס בלון למערכת הנשימה ויציל את העובר ואחר כך יוציאו אותו לפני הלידה, כך שמערכות שונות יוכלו להתפתח כמו שצריך.
זה לא נכון שהפלה עתידית היא הסיבה היחידה לביצוע הבדיקות, יש 3 סיבות: הפלה, טיפול והתכוננות
מבחינתי אישית, גם אני במצב דומה לשלך מבחינת ההתעשטויות, ולפני כל בדיקה חשבתי, מה אני עושה עם תוצאה גרועה?
אז מבחינתי יש שתי אפשרויות:
אם המומים יפגעו באיכות החיים של הילד בצורה משמעותית אז אני מניחה שהייתי עושה הפלה
אם מדובר במקרים כמו פיגור קל שבהם הקושי הוא אצל ההורים ולדעתי הילדים יכולים לחיות חיים טובים ומאושרים אז הייתי שוקלת לא להפיל, כל זאת בהנחה שתוכלי לעמוד בזה. אבל זה גם ייתן לך זמן להתכונן וללמוד מה זה ידרוש ממך...
מבחינתי אישית יש גם משמעות לזמן בו מבצעים הפלה, קשה יותר גם נפשית לחשוב על הפלה בחודשים מתקדמים יותר... (או לידה שקטה, איך שקוראים לזה באותו הזמן) התחושה האישית שלי היא שבאותה מידה אפשר כבר להרוג את הילד עם הלידה וזה לא יהיה הבדל כזה גדול...
 
למעלה