ועוד משהו
אנו נמצאים היום במצב שבו רוצחים שהובאו מטוניס לאיזור על ידי השלטון החוקי של מדינת ישראל טובחים בנו בנשק שנמסר לידיהם על ידי אותו שלטון. אין מדובר באירוע חד פעמי, אלא במסע שיטתי שמטרתו להביא קץ למדינת ישראל. מסע זה לא היה מתאפשר אלמלא קם בישראל שלטון שהפך את אותם רוצחים בפועל ובפוטנציה לבעלי בריתו, ומסר להם את הנשק בו הם טובחים בנו היום. ובל נשכח שהסכם אוסלו נעשה לא מתוך כפיה, אלא מתוך הכרה של אותו שלטון שכך צריך להעשות. אפשר להסתתר מאחורי הטענה שמי שאחראי לפיאסקו הזה לא עבר על שום חוק, אבל זה לא ישנה את העובדה שמאות אנשים משלמים בחייהם בגלל הגחמות של ממשלת רבין. נמצא הסעיף בחוק שלפיו הוקמה וועדת אגרנט שחקרה את מחדל יום הכיפורים, וצריך להמצא הסעיף בחוק לפיו תוקם וועדה שתחקור את מחדל אוסלו. בסלוגן "יועמדו פושעי אוסלו לדין" יש שני חלקים – מצד אחד הבעת דיעה לגיטימית שמי שחולל את הסכם אוסלו אשם במצב בו אנו נמצאים היום, ולכן עליו לשלם על כך, ומצד שני ההסתייגות שהדבר צריך להעשות בכלים משפטיים, ולא באמצעות לינץ´, למשל. אם נשווה את הקריאה "יועמדו פושעי אוסלו לדין" לקריאות "שרון רוצח" ו"בגין רוצח", שהיו שגורות בפי השמאל במהלך מלחמת לבנון, הרי שבקריאות של השמאל אין משום דרישה להעמדה לדין, אלא חריצת דין בלבד. ובל נשכח שמאחורי הדברים האלה עמדו גם אנשים בעלי עבר פרלמנטרי עשיר, השכלה משפטית וניסיון משפטי, כמו שולמית אלוני.
