בגידות

על שקרים לא חשבתי...

למרות שעכשיו סיפרתי למישהי על השירשור שפתחתי פה, והיא אמרה: "אם הזוגה בוגדת בי - אני ממש מעדיפה לא לדעת. " אז אני מניחה שגם על זה יכולות להיות כל מני דעות... אבל אני מתכוונת דווקא לחלק של: העדר בלעדיות מינית, בהסכמה - או שלא בהסכמה...
 
לכל מטבע יש שתי צדדות...

מהצד השני של הבטחון והיציבות, זוהרת תחושת ההרפתקאה והחידוש, ומבטיחה רעננות ביחסים... ככה אומרים לי, לפחות.
 

פרח7

New member
אל תשפטי אדם לפני שתעמדי במקומו

את יודעת למה? כי כשאנחנו שיפוטיים, בא אלוהים, עושה לנו תרגיל, ושם אותנו במקום דומה ל"שפוטים" שלנו. אולי בשביל ללמד אותנו ענווה... ואני מצטערת אם נשמעתי שיפוטית בשפיטת השיפוטיות...
ובאשר לאבאגאה אין לי עיצה לתת לך אתה נמצא במקום לא פשוט, ויתכן שלא משנה מה תעשה, החברות שלך עם אחת מהן או שתיהן, תפגע. אתה שם, מכיר את הנפשות הפועלות, רק אתה יודע אם כדאי לספר, איך ומתי. אם תחליט לספר (ואני לא בטוחה שזה הדבר הנכון לעשותו), שתף את חברתך "הבוגדת" בקושי שלך, ואפשר לה הזדמנות לספר לפני שאתה עושה את זה.
 
אני לא מסכימה איתך

בהודעה שלך יש המון משפטים מאוד שיפוטיים לטעמי. אני לא יודעת כלום על הזוגיות שלה. אני לא יודעת אם זו הנאה רגעית או אהבת חייה. וזה בהחלט לגיטימי בעיני שאישה שחיה 10 שנים בלי התרגשות תחליט שגם לה מגיע חיים. וגם לא מקובל עלי שתמיד "להתעלות" זה לוותר על התרגשויות למען המשך הזוגיות. לפעמים זה דווקא הפוך. ופרידה זה לא בהכרח "הרס" משפחה. פרוק הזוגיות- מילה יותר מתאימה. המשפחה ממשיכה עם סידור שונה. ויש הרבה משפחות שבהם ההורים נפרדו ולמרות זאת כולם מאושרים. והלב - הוא עושה מה שהוא רוצה. כשמרגישים אהבה ומשיכה - אפשר אולי לא לממש אותה, אבל הרגשות אינם מגבילים את עצמם רק לבן/ת הזוג ה "חוקית". ואני רוצה להבהיר שגם בעיני היא בחרה באפשרות גרועה מאוד. הייתי רוצה להאמין על עצמי שאני לא הייתי נוהגת ככה. אבל, אני חייבת לומר שבמצבה - אין שום אפשרות שניראית טובה (בטווח הקצר לפחות). אני מבינה היטב את המילכוד שהיא חשה.
 
../images/Emo6.gif

אכן כן וזה נכון שיש יותר מכמה טיפוסים סתם ההודעה של ערבה הזכירה לי את המשנה.
 
לפני מס' חודשים

קראתי כתבה באיזשהו עיתון נשים (עם העיתיון הסליחה, לא זוכרת איזה בדיוק) בה רואיינו נשים של מס' אילי הון ישראליים. כל המרואיינות (ולא כל נשות אילי ההון, כמובן), היו בעבר דוגמניות/שחקניות/נשות בוהמה, וכולן, ללא יוצא מהכלל, משקיעות כמויות גדולות של כסף ופנאי במכוני יופי וכושר, ואף באירועים ובפרוייקטים חברתיים, משום - והן אומרות זאת בריש גלי - שהן יודעות שאם לא יהיו ייצוגיות ואטרקטיביות מספיק, הן עלולות להיות מוחלפות בנשים אחרות. לכאורה יש לנו כאן התרעננות מתמדת. העמידה על המישמר משמרת את הנשים בשיאן, באופן שמשחק גם לטובתן ולטובת סביבתן. התרעננות מתמדת, ואפס ביטחון. לדעתי כל העניין בזוגיות, הוא הביטחון. המבצר העוטף, שמאפשר לך להפסיק את מלחמות היומיום, ואפילו להיות בלתי נסבלת לפעמים, כי זה המפלט האמיתי שמאפשר לך את כל זה.
 
את מי שפטתי את הבוגדת ?

האם המילה בוגדת לא שופטת אותה מספיק. מקווה לא להיות במקומה . וכן אני חייבת להיות שיפוטית גם כלפי עצמי במצבים לא מוסריים. הרי ברור לך שמותר לי לשפוט רוצח מבלי לפחד שאני יעמוד באותו מקום לא? מקווה שלא הייתי שיפוטית כלפי הודעתך.
 
כנראה שלא הובנתי בחלק מהדברים

פרידה היא לא הרס פרידה דרך בגידה היא כן הרס לטעמי. לא יצאתי נגד ההתרגשות רק נגד השקר והרצון לשמור על הכל וגם להנות ובעצם לענות את כולם. ונכון אני שיפוטית אז מה?
 

tookmy

New member
טוב הם צריכים איכשהו

לעשות "חסיד" מאברהם שהלך והציע את אישתו שרה למישהו אחר כאישה, כאילו שהיא אחותו.
 
בגידות ../images/Emo46.gif

הפרק של אתמול, (וטרול הבית , אף הוא) העלה בי הרהור: מה הייתם עושים לו גיליתן שנבגדתם? אני, למשל, פעם הייתי בקשר עם מישהי ש"בגדה בי". הייתי אז בת עשרים וקצת, ונורא רציתי להיות כל מני דברים נאורים שכאלה, לכן שכנעתי את עצמי שאני לא רכושנית, ושמותר להתנסות... ויצא מזה, שהמשכנו להיות יחד עוד חודשים אחרי האירוע. מה דעתכן/ם? "סטוצים כן או לא"?
 
עברית שפה קשה ../images/Emo63.gif

העובדה שאנחנו משתמשים באותה המילה לבגידה במדינה, למשל, ולסטוץ או רומן של אישה "נשואה" זו בהחלט מגבלה של השפה. בשפות אחרות יש מילים שונות.
 

אורי 0

New member
כולנו חכמות כשמדובר באחרות

כשזה קורה לך, לא תמיד זה עובד. לא תמיד זה פשוט להחליט לפרק הכל עם אשתך, או לוותר על הרומן. לא תמיד מה שהגיוני אוהב במציאות, וכן, קורה גם שמתאהבים, ואפשר גם להתאהב בנוסף. אני התלבשתי במשך שלוש שנים בלי שאקסתי ידעה. למעשה בגדתי בה (אם כי לא עם מישהי). היתה לי הרגשה שהיא לא תקבל את זה, לא הייתי מוכן (לצערי הרב ולטיפשותי הרבה) להתגרש. אז לא סיפרתי לה. זה גם כן סוג של בגידה. ואני מבטיח לך שאם היו שואלים אותי קודם הייתי אומר "אני, מה פתאום?" ובאמת עם נשים אחרות לא היתה שום בעיה (בטח שלא היתה בעיה, גם אם הייתי רוצה לבגוד לא היה מצליח לי).
 
זו לא בגידה

לפחות לא בעיני זה חבל שלא יכולת לשתף וזה עצוב אבל זו לא בגידה. ואני מדברת כאן על מוסר. אם זה יקרה לי ואני באמת מקווה שלא. אז אני יעשה משהו שהוא ממש אבל ממש ממש ממש לא בסדר. כלפי אשתי ולילדי וגם כלפי עצמי. שים את המילה גנבה במקום בגידה ותראה שמה שאני אומרת כן מסתדר פתאום. זה פשוט עניין של נורמות חברתיות. ובחברה שלנו בגידה היא מותרת. ועל זה אני בוכיה.
 
למעלה