בגידות

[een ogenblik]

אין לי עזרה להגיש

רק להשתמש בדוגת הסיפור הזה להבהיר מהי בגידה בעיני. בגידה היא לא מין מזדמן עם מישהו זר (למרות שאם זה חוזר על עצמו, אז כבר יש כאן, כנראה, בגידה). בגידה היא לא משהו שקרה ללא תיכנון מראש, ומתחרטים עליו מייד (וגם אז זה יכול להתדרדר לבגידה, אם ממשיכים בזה). בגידה היא עצם הנכונות לשקול האם מישהו אחר מתאים יותר. ואם קים לא תהיה האישה הנכונה עבור ידידתך? אז היא תשאר בזוגיות שלה עד לפעם הבאה שתהיה לה הזדמנות? אין לי עצות עבורך, רק השתתפות על הקשיים שנקלעת אליהם בעל כורחך.

 

[ניראות]

מתי מתחילה הבגידה?

האם כפי שאת כותבת "עצם הנכונות לשקול אם מישהי/ו אחר מתאימים יותר"?

 

[een ogenblik]

נכונות לשקול

או להדגשה, נכונות לשקול ברצינות. לעניות דעתי, הזוגיות בה אני נמצאת אינה הקשר היחיד בו אני יכולה להיות מאושרת, או שאישי יכול להיות מאושר, זו פשוט הזוגיות שאנו מחוייבים כלפיה. שקילת מישהו אחר מסויים כתחליף מתאים יותר, הופכת את המחוייבות לריקה מתוכן, וברגע הזה מתחילה הבגידה. אם גם מנסים את אותו מישהו, אז זו בגידה שאיני רואה עצמי מסוגלת לסלוח עליה. על מין אקראי, שלא נועד לרגע למצוא לי תחליף, יקל לי לסלוח (למרות שלא יהיה קל).

 

[אבא גאה]

פרקליטו של השטן

ומה אם הדברים קרו כפי שקרו, הכירה מישהי, התחיל קשר חברות, היה להם נורא כיף לבלות זמן יחד כחברות, ואט אט החלו תחושות אחרות לצוץ. עד כאן אין שום כוונה לבגוד באף אחד. עכשיו פתאום יצאה המרצעה מן השקית, היא אמרה לה שהיא מאוהבת בה, ופתאום היא הבינה שגם היא מאוהבת בה..... ומה עושים עכשיו? לא היה שום דבר עד עכשיו ופתאום יש לקבל החלטה כזו שתשנה חיים של 11(!) א/נשים מסביב, אז מה? להקל בזה ראש? מצד שני ומה אם זה מה שיעשה אותה מאושרת? שאם תישאר עם הנוכחית החיים יהיו ריקים מתוכן.... יעני בכלל לא קל.

 

[een ogenblik]

אממממ

אם חייה עם הזוגה יהיו ריקים מתוכן, אז נפרדים - כן אופציה אחרת, לא אופציה אחרת. אם היא רוצה להשאר עם הזוגה, אז לא מעמיקים קשר עם מישהי אחרת, במטרה לבדוק האם אפשר לפתח קשר חדש. איך אפשר לדעת שאדם מסויים אחד הוא האדם הנכון לעולם ועד, מבלי לבדוק את כל האחרים בעולם? אין לזה סוף. * אם מחוייבים לזוגיות, לא בודקים התאמת אחרים. * אם בודקים התאמת אחרים, לא מחוייבים לזוגיות. אלו שני צדדים של אותה מטבע.

 

[אבא גאה]

עם כל זה אני מסכים לחלוטין

ממרום הכסא עליו אני יושב כרגע...... אבל לא יכול לומר בביטחון שזה לא יכול לקרות לי. האם את כן יכולה לומר זאת בבטחון? לא הכל כ"כ ברור, נגיד שפגשת מישהו שנורא נעים לך איתו ואתם יוצאים לקפה, ומדברים וצוחקים (מה שפתאום גורם לשגרה היומיומית עם הבעל להיראות אפורה מתמיד) ולאט לאט בלי להרגיש את מתאהבת. עכשיו את בצומת דרכים, נורא שקולה והגיונית ויודעת שייתכן שכל זה רק אופוריה זמנית אך יחד עם זאת חוששת לאבד את "מה היה יכול להיות". את יודעת בוודאות מה היית עושה? לא יודע, משיחות רבות איתה, למרות שאני יודע שזה לא "נכון", אני יכול להבין את האופציה שהיא בחרה בה....

 

[een ogenblik]

רוב הדברים בעולם אינם מוחלטים

אבל, עבורי, זה מוחלט. * אם אני אגיע למצב בו אשקול ברצינות מישהו אחר על פני האיש שלי, זה יהיה הזמן להפרד מהאיש, גם ללא ידיעה שיצמח משהו עם אותו מישהו. * אני מצפה שאם האיש יגיע למצב שהוא יחשוב ברצינות על להחליף אותי במישהי מסויימת אחרת, הוא יפרד ממני קודם. כל דבר אחר הוא בגידה, ובגידה בלתי נסלחת. היוצא מן הכלל הוא מצב בו הצד ששקל חלופה לזוגיות הגיע למסקנה שקיים שבר בזוגיות, פונה לצד האחר בזוגיות להתריע על הבעיות, ומבקש לחפש פתרונות לפתירת השבר בזוגיות. אבל זה בהנחה שהרצון לתקן את הזוגיות בא לפני שנכשל נסיון לפתח קשרים מחוץ לזוגיות. אם קודם נעשה נסיון לפתח קשר חלופי, ורק לאחר שהקשר החלופי כשל, חוזרים לזוגיות ומנסים לתקן אותה, מבחינתי זה מאוחר מדי.

 

[een ogenblik]

(אני מקווה שאני מובנת בהודעה לעיל

פשוט אני קצת עייפה לאחר סידורי נסיעה, אבל אחרי שנגיע ביום חמישי לארץ לא אראה אינטרנט לזמן מה, ואם לא אגיב כעת, לא אגיב בכלל. מקווה שיסלח לי הניסוח הפתלתל.)

 

[אבא גאה]

מובן לחלוטין

ונסלח.....ו.לכמה זמן את נוסעת? מטרת ביקור? מקווה שמטרת הביקור חיובית היא. תתעודדי בטיסה הקצרה הממתינה לך.

 

[een ogenblik]

אני כאן לעוד שש שעות וקצת

אחרי זה אנחנו בארץ לשבועיים. מטרות - לראות משפחה. לחלק שוקולדים מבלגיה למשפחה. לנסות לראות חברים (ולחלק גם להם שוקולדים). לאכול גבינת קוטג' 9%. לנסות לארגן משלוח של תכולת המחסן בארץ לבלגיה. לאכול חומוס אצל אבו-ג'ורג' בעכו. לקנות ספרים. רק שנשהה אצל הורי האיש, והחיבור לאינטרנט שם אינו משובח במיוחד (מה גם שאיני רוצה להסגיר את זהותי האינטרנטית שם), אז אני אוכל לתקשר רק כשאגיע להורי (ורק כאשר אשהה באמת בדירתם, ולא נצא איתם לסידורים/בילויים).

 

[הנסיכה פיונה]

דרך צלחה

ושאלה (אם תספיקי) - יש לך ילדים? כי נדמה לי שילדים קצת משנים את דרך ההסתכלות על פרדות...

 

[een ogenblik]

לא אין לי

אבל נדמה לי שהשאלה נשאלת מכיוון שעלה רושם שאני חושבת שקל להפרד. אז לא, אני לא חושבת שקל להפרד, או שצריך להזדרז להפרד. להפך. לא נפרדים אלא מנסים לפתור בעיות. וחלק ממה שאנשים אחרים מגדירים בגידה אני מגדירה בעיות. אבל כשמישהו מחפש לעצמו ברצינות קשר זוגי חלופי, זה הזמן לפרידה. גם כשיש ילדים. גם כשרוצים למזער את הפגיעה בהם. במיוחד כשרוצים למזער את הפגיעה בהם. נפרדים כי הזוגיות לא עובדת, אך לא נפרדים מהמשפחה. כשבודקים אופציות מחוץ לזוגיות מבלי להפרד, בודקים אופציות חוץ משפחתיות, וזו פגיעה בכולם. בקיצור - זה לא שאני חושבת שצריך להפרד, אני חושבת שאסור לבגוד.

 

[הנסיכה פיונה]

בטח שלא קל להפרד

אבל כמה שזה נראה קשה כשאין ילדים, אז עם זה פי מיליון.

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo14.gif

נכון.

 

[ניראות]

בעצם כשיש ילדים

זו אף פעם לא ממש פרידה!!!! זה "שירושין נישואין"

 

[חתול אינדיאני ונוצתו]

זה כל כך פשוט ומורכב. שתי וערב...

Parting is all we know of heaven And all we need of hell Emily Dickinson מהי "בגידה"? האם המגע הפיסי הוא שקובע? האם החיפוש אחר אלטרנטיבה הוא שקובע? בעיניי, המגע הפיסי (ו/או החיפוש), הוא רק תוצר/תוצאה. העניין מתחיל הרבה לפני... האם קיים פירוש אוניברסלי, אחיד, מקובל למושג "בגידה"? בעיניי לא. אני סבורה שלכל אחד/ת פירוש ותחושה שונה. זה פשוט, כי אנחנו (כל אחד ואחת) יודעים/חשים מתי מדובר בבגידה. זה מורכב, כי לא תמיד יודעים מראש, זה לא בהכרח עניין מתוכנן/מחושב. לא תמיד אנחנו יודעים שאנחנו מחפשים. גם עלינו זה לפעמים "נופל כרעם ביום בהיר" אני סבורה, שככל שמתבגרים, ככל שמודעים יותר - כך קל יותר לזהות את "הסימנים שמובילים" כמו גם לדעת איפה הגבולות האישיים שלנו (כלומר, עד כמה אנחנו יכולים "לספוג" עד שנתייאש ונתחיל לחפש, או לחשוב בכיוון של אלטרנטיבה) משהו אישי שלי (על קצה המזלג): לפני שש שנים, אחרי 8 שנות זוגיות (ושני ילדים) מצאתי את עצמי בוגדת באשתי דאז. כתבתי "מצאתי" כיוון שאותי זה הפתיע, לא פחות מאשר אותה. לא חיפשתי, לא העלתי על דעתי, אפילו לא חלמתי. שבועיים אחרי שהחל הרומן (אחרי כמה פגישות ספורות בלבד עם ה"אשה האחרת"), סיפרתי לזוגתי. הרומן עצמו, הסתיים כעבור 4 שבועות. "חזרתי הביתה" ולי ולזוגתי, לקח שנה שלמה להפרד. שנה קשה ביותר, שנה נוראית מבחינתי. שנה שהניבה תוצאות קשות עבורי, ועבור ילדי. בדיעבד, כיום, אני יודעת שהייתי צריכה לדעת ולהכיר את ה"סימנים" זה לא אומר שהייתי יכולה למנוע את הפרידה, ואת תוצאותיה הקשות. אבל אולי הייתי לפחות חוסכת מבת זוגי, את תחושת הנבגדות הנוראית. כיום, אני יודעת שלעולם לא אעשה זאת שוב. כי בניגוד לפרידה (ע"פ דיקנסון), בגידה היא רק hell.

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo61.gif

אוהבת את הכנות שלך. את אשה יקרה ומיוחדת

 

[פלפלת32]

../images/Emo24.gif

 

[סוכריה על מקל]

מסכימה עם כל מילה ../images/Emo45.gif

 

[אורי 0]

ואולי, אפשר לאהוב שתיים?

חשבת על זה - שאת תאהבי מאוד את בן הזוג שלך, תרצי אותו, תזדקקי לו ולא תחלמי לפרק את הזוגיות - ואז פתאום את מכירה מישהו ופשוט מתאהבת בו, לפני שאת אומרת "אני רוצה להתאהב" - את מאוהבת. את ממשיכה לאהוב את בן זוגך, אבל אוהבת עוד מישהו. אל תגידי "לי זה לא יקרה", את לא יודעת, אמרי "לי זה עוד לא קרה". אל תגידי "זה לא הגיוני, כי להתאהב בעוד מישהו אומר שמשהו לא בסדר בקשר ואז אני צריכה לפרק את הזוגיות". כי הדברים האלה לא תמיד הגיונים, לפעמים כן, אבל מדי פעם לא.