מאיפה הבטחון שלך להחליט ולמצב על חשבונה?
אולי היא פחדה כי אין לה גב כלכלי (בדיוק כמו הפחד העכשווי הרי). אולי היא באמת אהבה אותו והאמינה שיהיה אחרת את באמת חושבת שזה כזה קל לקום ולעזוב מישהו? או לחלופין, אולי הוא כל השנים האלה ניסה לשחק אותה 'בסדר' ומדי פעם ניסה לשדר לה שיהיה בסדר, שהוא אוהב אותה, שזה ענין של תקופה ועוד כל מיני פנינים כאלה?! אנחנו לא היינו שם, אנחנו לא יכולים לדעת. אבל מה שכן, שנראה לי מאד בולט כאן, זה ניסיון מריחה שלו אותה לאורך השנים, שהיא בתמימותה לא עלתה על זה. נתנה לזמן לעבור ולחשוב שיהיה בסדר, בזמן שהוא לא. הבחירות שלה, הן שלה. היא עכשיו יכולה לבוא לכאן ולפרוק מטענים אבל עיקר התוצאה - אצלה. היא לא באה ככ לבכות על זה כמו להתייעץ אם ונראה לנו המקום שהיא תיישם סוג של סטוץ/רומן מחוץ לנשואים. כשאת זה, אנחנו הרי לא יכולים להחליט בשבילה. אלו הם החיים שלה. האידאה של גידול ילדים?! לא נראה לי שזה המקרה. בכל זאת, היא אישה מעבר להיותה אם, רעיה וכל תפקיד אחר בחייה. ותאמין לי, שהיא לא שוכחת את זה, ביחוד כשמונעים ממנה מין 15 שנה. וכן, זה ביזיון. בדיוק כמו שהייתי אומרת על גבר שמרגיש שמונעים ממנו יחסי מין. למה? כי יחסי מין זו אחת המשמעויות וההבדלים בין קשר סתמי בין שני אנשים לבין קשר שהרעיון שלו הוא אינטימי-זוגי. ברגע שמתחילים עם המין, מבינים שזהו צורך פיזי בסיסי. בדיוק כמו לאכול, לשתות ולנשום, כשכל אחד והתדירות שלו והפרשנות שלו ל"נורמל" אבל לייבש מישהו 15 שנה?!?! סליחה?!?!?