סיפור / תארים
לפני שנים לא מעטות באחת מעיירות הדרום בארץ הגיעו כלל תלמידי בתי הספר בישוב לידי הצלחה נמוכה ומועטה בכל הקשור למבחני הבגרות(רובם כשלו בתוצאות ).הביאו את מיטב המורים ואפילו מנהל טוב הביאו אבל התוצאות המשיכו להיות נמוכות . באחת השנים , הגיע למקום אדם/מורה עם חזון ואמונה בצדקת דרכו , בלי תואר לא מנהל ואפילו מורה לא ממש היה . הדבר היחיד שהניע אותו היה הרצון להצליח ולהביא את תלמדי הישוב לכדי הצלחה . עם הרבה עבודה קשה , עם המון אהבה , עם בניית הביטחון העצמי וההערכה העצמית שעד אז היתה נמוכה וירודה הצליח הנ"ל להביא את תלמידי הישוב לכדי הצלחה , הצלחה שעד אז לא האמינו בה " אנחנו נכשלים , נבערים ... " אף אחד לא העניק לו לא תואר דוקטור ולא פרופסור על הצלחותיו , אבל הוא הצליח יותר מכפי שאלה (קברניטי החינוך בארץ נכשלו.האם להעניק לו את התואר ?) בכלל האמינו או חלמו להגיע אליו. כהן חיים התגוננות רחוב