אתה עבורי עדיין חידב חתום ונעול בסימן-שאלה כממלכת-זהב שנותרה אבודה ואת מסתריה עוד איש לא גילה. אתה כמצלול-מחשכים עבורי סגור וגלוי וקרוב ונכרי אתה אהבה וכאב כה גדול כי אתה הוא אני כי אתה הוא הכל!
מעין תשובה (למרות שהשיר לא מופנה אלי) חידה לא פתורה אשאר לעולם לפתור את עצמי גם אני לא אדע כסייר הבקי בכל שביל נעלם אך לא! הוא מצא את דרכו-ואיבדה. מצלול מחשכים גם קיים בשבילי את החור הכחול הפנטסטי שלי מה אני בשבילך? מי ידע להגיד? חבר או שותף או סתם זר או ידיד?
כתבתי את זה כתשובה לשיר שלך, כאילו הוא נכתב אלי ע``י מישהי שאהבה אותי. היה לי רק קשר רציני אחד וטוב שהוא נגמר - אני לא חושב שהיא תקרא את זה, זה לא רלבנטי לגביה ( וחוץ מזה אני לא בטוח שבעלה ישמח....) קימבאל
ואני תמיד, אבל תמיד, מחפשת את הכאב, נמשכת אליו כמו פרפר אל האש. שיר שכתבתי לפני יותר מ- 10 שנים מתאים לי גם להיום: קול קורא אליי בוקע מתוכי ``זהירות ילדה, את נסחפת`` ואני אוספת רסיסיי ולי כלל לא אכפת ואני חורכת את כנפיי ואני נשרפת - אוריאנה
