אתם מקבלים אורחים ?

[שריר]

יש סרט היו זמנים בסין לדתעי הסרט

הכי יפה שאי פעם עשו ובטח שאפשר ללמוד מנסיון ראיתי פעם משהו שהמאסטר עשה ראיתי בסרט ראיית בעיטה שלא הצלחתי וראיתי בסרט וזה עזר זה לא תחילף אבל תלוי כמה אתה מתעמק במכות או סתם נהנה מהם

 

[בן טל-שחר]

ואני מכיר מישהו שלמד מסרטים...

כשהוא התחיל ללמוד אמנות לחימה, הוא כבר היה צופה ותיק של סרטי-לחימה, אך בניגוד לרוב הצופים הפאסיביים, הוא היה מתאמן על פי מה שהוא ראה... ותאמינו או לא, הוא היה פשוט מעולה! טוב, ברור שלא מעולה כמו מישהו שלמד כמה שנים אצל מורה, אבל הוא בהחלט היה מוכשר באופן בלתי רגיל והיתה לו (ויש לו עדיין) תפיסה ויזואלית מדהימה, כך שהוא ממש הצליח להגיע לרמה מפתיעה ביותר מצפיה בסרטים. אני יודע שזה נשמע מוזר ולא מתקבל על הדעת, אבל כך זה באמת היה, בהן צידקי! ואני, אישית, בהחלט קיבלתי השראה מסרטים. זה לא חייב להיות טכניקה מסויימת, דווקא. כפי שהסברתי כבר בתגובתי לדוד בקשר לעבודה עם חיות, כל דבר שאנחנו רואים ומחקים איננו באמת חיקוי, אלא משהו היוצא מתוכנו ושייך לנו. זוהי דרך לתקשר עם אפשרויות פנימיות שלנו-עצמנו. נשמע פלצני? לאאאאאאא!!! אני רציני לחלוטין!!! שלכם, בן

 

[אריאל (המקורי)]

בן, העם ואני איתך!!

סטיבן סיגל מלך... אחת הסיבות שאני לומד אייקי-ג´וג´יטסו...

ואגב "בשם החוק" אדיר...לך לראות!

 

[אריאל (המקורי)]

ושאלה אישית:

זה אתה שהתאמן עם ארבעה תלמידים בפארק הירקון ביום שישי אחרה"צ? ראיתי סכיני פרפר, מקל וקצת קרבות...

 

[שריר]

אני לא אוהב את סטיבן סיגל

ממש ממש לו הוא נראה לי שאם הוא ילחם מול אחד כמו ג´ט לי הוא לא ייחזיק

 

[בן טל-שחר]

אנחנו לא מדברים כאן על סטיבן סיגל

או על ג´ט לי!!! אנחנו מדברים כאן על הדמויות שהן מגלמים!!! לאף אחד מאיתנו אין מושג מה רמת הלחימה של סטיבן סיגל או של ג´ט לי. אני יודע שסטיבן סיגל הוא מורה לאייקידו, ז"א הוא לוחם חבל"ז (זה עדיין טווח נרחב למדיי של רמות אפשריות), אבל אני לא יודע כלום לגבי ג´ט לי (בעוונותי, אני אפילו לא בטוח במאה אחוז שאני יודע מי זה) ובכלל אני לא מתרשם מבעיטות ואקרובטיקה נוסח "סרטי הקונג-פו"... עניין של טעם אישי... אין לי מושג מי לוחם טוב יותר, אבל הדמויות שסטיבן סיגל מגלם בסרטיו הן ברמת לחימה מדהימה, הרבה יותר מהדמויות השכיחות ברוב סרטי הלחימה (הרציניים יחסית, לא אלה שבהם אנשים מעופפים מעל בניינים ונלחמים מול נשק-חם בעיקר באמצעות סלטות ופליק-פלאקים... אופס, יש לי אולי בעיה של אטימות קונספטואלית - ואני לא צוחק לצערי...). ניתן לראות בסרטיו שגם דמויות שנחשבות בסרט ללוחם מקצועי, מסולקות מהדרך תוך שניות, בלי כל מאמץ ולעיתים אף בלי לטרוח להרים רגל... אז מה זה אומר???? אל תשים לב אליי יותר מדי, שריר. אפילו אם למדתי 17 שנים אני עשוי להיות סתם מתלהב / מתגונן בתת-מודע / פוחד ממשהו / מגונן בעקשנות ילדותית על הדיעות שלי / שבוי בקונספציה כלשהי וכולי... אני יכול לטעות!!! ולראיה: אני טועה כל הזמן... שלך, בן

 

[דלית - delete]

אריאל, היית היום בפארק? הקבוצה

שלכם התאמנה על קשירת אנשים בחבל?!?!?!?

 

[אריאל (המקורי)]

כן...

ואין לזה שום קשר לנטיות מיניות מוסוות!!

 

[אריאל (המקורי)]

וברצינות:

קאזה אראשי ריו נלמדות גם שיטות של פריקת היריב מנשק (אטה וואזה) וקשירה שלו (הוג´ו וואזה) על מנת לקחת אותו שבוי... ולאחרונה (בשביל להראות לנו כמה אנחנו קשורים לשיטה) סנסיי החל ללמד אותנו גם את טכניקות הקשירה...

 

[בן טל-שחר]

לא, זה לא הייתי אני, אלא אם כן

רמת ההקרנה המנטלית שלי כ"כ השתפרה, עד שאני כבר יכול להקרין את עצמי יחד עם עוד כמה תלמידים לפארק הירקון... ...ואפילו בלי לדעת את זה!

מבן, ששוב מוביל בתחרות ההומור הרדוד

 

[בן טל-שחר]

טוב, אני כבר רץ... ../images/Emo6.gif

 

[שריר]

לא יודע כאילו אני פשוט מת על ג´ט לי

ראה הודעתי למעלה חבל לרשופ פעמים ורוב הסיכויים שלא תבין(אני לא ממש מובן לרוב שאני מנסה להסביר משהו) אז שלח הודעה ואני אנסה עוד פעם

 

[ערן גילה]

וואלה, בדיוק היום הכרתי אחד כזה.

אני מבקר מדי פעם בחוף הדולפינריום בת"א בימי שישי אחה"צ. (יש שם באלאגאן חיובי ומגניב, לכל מי שלא יודע : מין מסיבת חוף פתוחה כזאת, שהמרכיבים העיקריים בה הם תופים - עשרות מתופפים שבאים עם דרבוקות, ג´מבים, וכלים איזוטריים יותר - וג´אגלינג. בעבר היו מגיעים לשם מעט מתופפים והרבה ג´אגלרים טובים שעבורם המפגש היה לימודי בעיקר. עם השנים המתופפים התרבו, הג´אגלרים הרציניים התמעטו, ואת מקומם תפסו חובבי ג´אגלינג "טרנדי" יותר, (כמוני

). בשנתיים האחרונות החלה מתגבשת במקום קבוצה נרחבת של רקדני\לוחמי קאפוארה, שתופסת את האיזור הכי טוב בחוף...). היום ראיתי שני חבר´ה "הולכים מכות". במבט ראשוני על צורת העבודה היה ברור שהם עושים שימוש באסכולות וושו. כמה שניות אחרי זה כבר היה לי ברור שאף אחד משניהם לא לומד כרגע בצורה מסודרת. אחד מהם היה עילג מעט יותר - הוא ניסה להדגים ולהרשים את השני באמצעות מכות משוכללות ומתקדמות למדי, אם כי ברור היה כי הן דורשות ממנו מאמץ שאינו סביר בשעת קרב. השני היה מונוטוני אך "מבוסס" יותר - מגוון תנועות מצומצם אך עקבי, שנראה בפירוש כלקוח (וכיוצר) שיטה שלמה עם היגיון מסויים. אבל לא היה ברור לי מה... עוד קצת התבוננות מיקדה את תשומת ליבי במוטיב מיוחד של עבודת רגליים של הבחור הזה : בלימת תנועת בן הזוג שלו באמצעות בעיטה לברך, בכל פעם שהאחרון התקרב אליו להתקפה. "ג´יט קון דו !" אמרתי לעצמי. כשהם התעייפו ניגשתי אליהם ושאלתי אותו במה הוא מתאמן. הוא אמר שהוא למד כל מיני דברים. שאלתי אותו מאיפה התנועה הרכה והעגולה (יחסית למה שהייתם מצפים מכל אדם מהשורה) והוא אמר שהוא ראה פעם סרט על ברוס לי, שבו הוא הסביר והדגים את הרעיונות שמאחורי הגי´ט קון דו. ובכן, יחסית ליישום של רעיון שלקוח מסרט, אני חושב שהוא הפנים את העקרון והשתמש בו באופן לא רע בכלל ! ואם חשבתם שזה נגמר פה - טעיתם. לסיפור יש המשך : הבחור שאל אותי במה אני מתאמן, וביקש ממני להלחם איתו. ניסיתי להסביר לו שאין טעם, שאני לא ברמה מספיק גבוהה לקרבות מסוג זה, ושבכלל, עדיף שלא נילחם (*נו באמת, למה זה טוב

*). מפה לשם, הסברתי לי שבשיטה שלנו מתחילים את הלימוד בטווחים קצרים יותר, ועם דגשים השונים ממצב של קרב. התחלתי להדגים לו ופתאום מצאתי את עצמי מנהל איתו קרב (ידיים בלבד). פעם אחרונה שהתאמנתי עם מישהו לא מהשיטה שלי היתה לפני כמה שנים; ה"אתגר" היה בעל חגורה שחורה בג´יו-ג´יטסו (אל תשאלו איזה), חומה באיגרוף תאילנדי (או לחימה משולבת; משהו כזה), ובאותו זמן האומנות שבה השקיע את רב מרצו היתה קרטה גוג´ו-ריו (אז הוא היה חגורה ירוקה, אצל ירון בינימיני). אני הייתי בשנה הראשונה ללימודי הטאי-צ´י שלי, וכמובן שלא היה לי שום סיכוי לעשות משהו נגד ההתקפות שלו. עם זאת, הוא הודיע לי שהוא מופתע מרמת הרכות שלי (וגם אני הופעתי, מן הסתם, מהפידבק הזה), שעלתה על שלו. האימון הזה, אגב, התרחש שנה אחרי שנפגשנו לראשונה; אז אני למדתי קנפו-ג´טסו, והיות שהיתה לי תחושה שאני מסוגל לעשות משהו, תקפתי אותו חזק וקשה רק כדי לגלות שההגדרות שלו ושלי ל"מרחב אישי" קצת שונות, ושאין לי שום אפשרות לחדור את המרחב שלו מבלי להפגע. אם נהיה יותר מדוייקים קצת, בכל פעם שהרחבתי קצת את ה"מיי" שלי, נפגעתי... *-: אבל נחזור לסיפור : אני עומד ומבצע קרב ידיים עם הבחור הזה בחוף הים. אף פעם לא עשיתי דבר כזה, למרות שראיתי הרבה כאלה בשיטה שלנו. השתדלתי להשאר רך ומשוחרר, ובסך הכל, מלבד זה שהגעתי למסקנה שהקרב הזה טיפשי מאוד (הסיטואציה הזאת, שהולכים מכות עם הידיים היא מאוד לא "טאי-צ´י" לטעמי) שמתי לב שהרכות שלו עיקבית למדי. רכות קשה ולא קשובה אמנם, אבל אם נזכר שוב שאת הרעיונות הרכים הוא לקח מצפיה בסרט - זה היה מרשים מאוד (וזה גם כנראה מה שאמרתי לעצמי באותו רגע שאחת מידיו ניפחה לי את השפה...}-:

 

[בן טל-שחר]

מגניב, ערן, מגניב!

זה כיף לקרוא הודעה כ"כ גלויה ומפורטת... מרגיש לי כמעט כאילו הייתי שם. איזה כיף... בן

 

[שומפי]

ווואאאההווו !!! ../images/Emo6.gif

בן - אם אפשר לסטות לרגע מאומנות הלחימה - אתה פשוט כותב מקסים !! ממש מנטרה לחיים ! אם אתה מתאמן בפארק , אפשר לבוא לראות מתישהו ? תבין אני רק בהתחלת ה"מסע" וכרגע אני מוקסמת - זוכר את ההרגשה של ההתחלה , שהכול חדש ומגלים עולם אחר ? אז עכשיו אני שם .

 

[בן טל-שחר]

ווי, איזה כיף לי!... ../images/Emo9.gif

תודה!!! במהלך השיעורים שאני מעביר תלמידיי ואני לא נגישים כ"כ לעוברי אורח ומתבוננים ואני לא רוצה להפנות מעל גבי הפורום הזה למקום לשעה מסויימים, כדי לשמור על המצב הזה כמות שהוא... אבל מובן שאשמח אם תהיי נוכחת או תעשי שיעור אחד איתנו בכיף, זה יכול להיות נפלא, מה רע?! אבל במקרה כזה פשוט תכתבי לי לאי-מייל או משהו ואני אתן לך את הטלפון שלי ונקבע. זה ישמח אותי. בטח שאני זוכר את ההרגשה - היא מלווה אותי כל הזמן! אני כבר 17 שנים מרגיש את ההרגשה הזאת... הכל חדש, מדי פעם אני מגלה דברים חדשים, רואה אפשרויות חדשות... זה כזה כיף!!! וזה לא נגמר!!! אם זה היה נגמר, זה היה עצוב.

אין סיבה שזה ייגמר. תמיד יש משהו חדש להתלהב ממנו, תחום חדש לגמרי שנפתח, אופקים חדשים שמתגלים, אפשרות חדשה ומסעירה שלא חשבנו עליה (ושלפעמים יכולה להגיע אפילו דרך סרט!...). שלך באהבה - ומאחל לך תמיד להיות במקום הזה שתיארת (כי זה נורא כיף) בן

 

[שומפי]

היי ! ../images/Emo6.gif

לעשות איתם שעור ??? הלו ??! תודה על ההזמנה , אבל רק התחלתי ! מה אני יודעת על אומנויות לחימה ? תן לי שנה שנתיים ...

הופתעתי לשמוע שגם אחרי 17 שנה יש שתרגשות , מגלים דברים חדשים ובעצם נמצאים במקום שתיארתי.שמחה שזה לא נגמר ! אתה מתאמן כל יום ?(בטח הצחקתי אותך - אבל אם שאלתי כנראה שאני לא ממש בטוחה בתשובה..)

 

[שומפי]

איתם = איתכם ... ../images/Emo11.gif

 

[pinibs]

ממליץ בחום

גם אני הגעתי כך לשיעור של בן, ומאז החיוך שלי נמתח לצדדים עוד יותר מקודם. פיני

 

[בן טל-שחר]

לא-לא-לא, מה קרה לך,

באמנות לחימה (אצלנו ואני מניח שברוב המקומות, אך אינני יודע) מתאמנים יחדיו תלמיד שזה השיעור הראשון שלו והמאסטר... ושניהם לומדים המון אחד מהשני (המאסטר אמור ללמוד יותר... אחרת, איזה מן מאסטר הוא?!). את לא צריכה לחכות שנתיים-שלוש... וגם לא שבוע-שבועיים... את תמיד מהווה פרטנרית אימון הולמת לכל אדם אחר (אלא אם כן הוא ברמה ממש נמוכה ולא יודע לעבוד). שלך באהבה, בן