עדכון מצב
אתמול חזרה הקסומה הביתה, מלאת חוויות. בצבא הכל כרגיל- הרס"ר צועק, הטבח גרוע, הכל חייב להיות בצעקות (לקראת המפקדת, לעידוד התנועה ובכלל בשביל לחיות). ועוד דבר היה לי מוכר- חווית המפגש עם עם ישראל לגווניו השונים. זה למעשה היה הדבר שהפריע לה- חוסר במוטיבציה של בנות מסוימות, חוסר בכבוד (כלפי המפקדים), חוסר שיתוף פעולה בעבודת צוות, חוסר בשמירה על הניקיון. היא היתה חניכה תורנית, כך שהיא גם חוותה את "החוסרים האלה" על עצמה. וכאן המקום להזכיר את נושא המסרים שמועברים לילדים- לדעתי, בגיל הזה כל המסרים שלנו כבר מוטמעים. ואני ראיתי (ולא בפעם הראשונה), שאני מאוד מעריכה אותה. ילדתי הערכית.