אשפזו את אמי היום, ממש רע לי../images/Emo7.gif
היום התחיל כך כך נחמד, הייתי כאן כהרגלי, שמחתי לקראת החג ושיש בערב מפגש אחרון בקורס הכנה ללידה עד אותו טלפון מאמא שלי שבו היא אמרה לי בבכי שמאשפזים אותה. השעה 12 בצהריים ואני בשוק, מה מי מו... מה קרה? היא אומרת שעשתה בדיקת מאמץ וראו שיש לה דופק לא סדיר (מצב של פרפור בשפה מקצועית) ואני מאז על הפנים... נסעתי לאיכילוב, גם ככה הייתי אמורה להיות שם בגלל הקורס, היא בהשגחה מחוברת למוניטור (כמה אירוני...) כל החג כנראה תשהה שם - הלך החג
... בערב קורס הכנה ללידה ואני משתתפת פעילה אמנם אבל הראש במקום אחר.. חזרנו רק קודם ומיד הדלקתי את המחשב לכתוב... פתאום קלטתי שמשעה 12 בצהריים לא בכיתי ויש לי כזאת מועקה בלב.. אמא שלי הדבר הכי יקר לי במשפחה בבי"ח (28 שנות חיי לא ראיתי אותה ככה) ואני מתפללת לשלומה, דואגת ולא רגועה... חייבת לפרוק, להוציא החוצה והאישה המקסימה הזאת עוד מתנצלת בפני שהיא צריכה ככה להדאיג אותי במצבי (אומרת לי לא רציתי לצלצל כי אני יודעת שאת רגישה ובמצבך לא כדי שתהיי לחוצה) אמרתי לה כמובן: חסר לך שלא היית מודיעה לי... כל הדרך מהקורס באיכילוב חזרה למודיעין שתקתי כמו דג, דמעות בעיניים... שי מדבר איתי ואני אילמת... לא שחלילה אני חושבת שהיא לא תצא משם אבל בכל זאת... עוד חודשיים היא אמורה ב"ה להיות סבתא לראשונה ואני כל כך רוצה שהיא תבריא. מצטערת שיצא לי ארוך ולא קשור... פשוט כל כך רע לי ואני חשה שזה כמו הבית שלי כאן... התמיכה והאהבה ובכלל מקום להוציא... תודה למי שהגיעה עד לכאן...
היום התחיל כך כך נחמד, הייתי כאן כהרגלי, שמחתי לקראת החג ושיש בערב מפגש אחרון בקורס הכנה ללידה עד אותו טלפון מאמא שלי שבו היא אמרה לי בבכי שמאשפזים אותה. השעה 12 בצהריים ואני בשוק, מה מי מו... מה קרה? היא אומרת שעשתה בדיקת מאמץ וראו שיש לה דופק לא סדיר (מצב של פרפור בשפה מקצועית) ואני מאז על הפנים... נסעתי לאיכילוב, גם ככה הייתי אמורה להיות שם בגלל הקורס, היא בהשגחה מחוברת למוניטור (כמה אירוני...) כל החג כנראה תשהה שם - הלך החג
