אשמח לעצתכם

[שרון 254]

לא גבר

רגיש במיוחד אבל הרסת אותי עם התגובה שלך.
רק שתדעי שהיום עשית מעשה טוב!!!!

 

[חפרניתת בעמ]

גרמת לי לבכות מהתרגשות (באמת)

 

[איש המערות]

 

[קארניו]

תגובה אינטיליגנטית ,מכילה ואמפטית

 

[אייבורי]

אז את מציעה לה לשחק בנדמה לי ?

 

[עוגיפלצת113]

לא.

אני מציעה לה להעניק לטקס הזו משמעות שהיא אישית שלה.

 

[קארניו]

העניין הוא שאת מתייחסת רק לחתונה או יותר

נכון ,לטקס החתונה ולכל מה שמתלווה לארוע הזמני ומתעלמת מההיסוסים שהיא מעלה לגבי בחירתה בו כבעלה בעוד שאייבורי בניגוד אליך מתייחס לכך .

 

[עוגיפלצת113]

אני לא מכירה את בעלה, לעתיד, אולי.

אני גם לא מכירה אותה. אני גם לא יודעת מה קורה אחרי שמתים. אני רק יודעת שאחרי שמישהו מת נשאר חלל גדול מאד שצריך למלא.

איך שאני מסתכלת על זה, זה שדברים נראים הרבה יותר manageable כשיש לך מצע. לא רק בהתייחס למוות. אלא גם בהתייחס לחיים.

 

[קארניו]

גם אני לא מכירה אותו , אבל כן יש לי

את היכולת לקרוא ולהבחין בכל אותם הפרטים האחרים המתייחסים לאופיו של בן זוגה ושעליהם היא התעכבה לא מעט
ופרטה באריכות את החששות וההסתייגויות שלה לגביו ללא קשר לטקס החתונה ולכן קשה לי להתעלם כמוך ולהניח אותם בצד ולתת משקל רק לאובדן של אימה בהקשר הנקודתי (טקס הנישואים , השמלה וכו').

להלן מס' ציטוטים כבדי משקל :
"למרות הכל, למרות האהבה שיש בינינו החברות והעובדה שאנחנו כן מוכנים לקבל עזרה בתחום התקשורת בינינו רק בשביל שיהיה יותר טוב, יש לי המון ספקות אם אנחנו מתאימים. המשפחות שלנו מאוד שונות, באנו מרקע מאוד שונה, אני אדם מאוד אמוציונאלי והוא מאוד רציונלי. אנחנו תמיד רוצים דברים שונים, ....."

"אני לא יכולה שלא לחשוב שהיה מתאים לי גבר יותר צנוע, פחות שתלטן, שמבין שהחיים זה לא החתונה אלא הנישואים שאחרי, פחות קונפרמיסט שחייב ללכת בתלם, ופחות מתחשב ב"מה יגידו"..."

"למרות הכל, יש לי המון ספקות אני לא יודעת אם זה סתם עניין של רגליים קרות מהאירוע כמו שקורה לכולם או שיש משהו באינטואיציה שלי שאומרת לי שהוא לא הבנאדם הכי מתאים לי."

 

[seeyou]

סליחה

"עזרה בתחום התקשורת" זה קישקוש

של הרבה בנות /נשים בימינו

לא ייתכן שאחרי 3 שנים ביחד עם "האהבה שיש בינינו והחברות" אין תקשורת מספיק טובה למסד את הקשר אלא אם רוצים את ה"מושל"

וכאשר ישיגו את המושלם ירצו את הפלטינום כמו בקופת חולים

את מכירה הרבה בנות.נשים מרוצות בזוגיות שיש להן?

ולא פוזלות לדשא של השכן?

בנשואים יש תמיד צד צודק והשני הבעל אשם



י

 

[מיציפיצי1]

תדמייני את היום שאחרי, לא היום שאחרי החתונה

אלא היום אחרי שאת מבשרת להם שלא תהיה חתונה גדולה, מה קורה באותו היום? האם את מוכנה לקבל על עצמך את התוצאה ?(כולל אופציה ממשית מאוד של פרידה ואם לא אז יחס מאוד עוין לכל החיים - כי קילקלת להם את המסיבה)

 

[olive1258]

לכל מי שהגיב

תודה רבה על התגובות! ממש עזר...

 

[chenby]

בהצלחה

היית מספיק בעצב. זה בהחלט זמן לשמחה בשבילך.
המון מזל טוב.

 

[מפלצת או ילדה]

מצטערת

להשבית את אווירת השמלץ המרגשת. אני לגמרי בעד הבטן. בטן הצילה אותי לא פעם מהחלטות ומעשים שהראש המסוחרר היה בעד לדהור באמוק לבצע ואני מאוד מודה לה על כך.
מה שאת מתארת כאן זה לא רק ריבים או ויכוחים או הורדת ידיים. את מתארת כאן מצב איך העגלה מתהפכת, ובלא יכולת אמיתית להציב את עצמך במרכז מול מעצמת החוגגים המשלמים שמחכים שנים לגזור קופון, את אט אט הופכת לסטטיסטית תלושה ולא קשורה בחתונה שלך עצמך. והחלק הזה משמעותי בעיני. ה'השתלטות' שאת מדברת עליה היא למעשה בעיקר חוסר היכולת שלך לנהל משא ומתן על צרכים בצורה יעילה ומוצלחת מול בן הזוג שלך, ואם תגיעי למצב של ביטול עצמי כפי שכאן מייעצים לך כולם ברון, כדי לרצות את הוריו וכדי שיהיה לכאורה שקט תעשייתי והעיקר שיהיה במזל טוב, את בהחלט קובעת כאן סטנדרט של שטיח שימשיך להידרך עד אומללות גדולה. החיים הם באמת לא החתונה, אבל זה מתחיל בחתונה כמשל. ואת כמובן לא צריכה לקבל כל מה שאת רוצה, אבל גם לא להימצא במצב שאת לא שייכת יותר למתרחש. ואני לא חושבת שאמא שלך ז"ל קשורה לדבר. היא רק סמפטום שמבהיר למה את בעד ארוע יותר אינטימי ומחבק ואמיתי ולמה הפקות מפלסטיק לא מתאימות לך. גם אם תיישמי את כל ההמלצות להתמודדות עם האבל שאת עדיין שרועה בו עמוק, זה לא ישנה את מהותך. וחתונה זה לגמרי החג שלך ושלו. והיא לגמרי מראה ליחסי הכוחות ולבשלות ההורית לשחרר את ילדיהם לעצב את חייהם. אין בכלל ויכוח שאת חייבת להרגיש ביום הזה ואלו שיבואו אחריו שזה נכון לך, שתחווי שמחה ונוחות. ואם כבר עכשיו את מרגישה מכל כך הרבה בחינות שאת מרבעת את המעגל לעיתים די בכוח, והולכת לאיבוד מול בן זוג חזק עם גב משפחתי דורסני - אני אומרת הולד יור הורסס.

 

[צפרדעית82]

היית צריכה הצעת חתונה בשביל כל התגליות?

את כותבת "יש לי המון ספקות אם אנחנו מתאימים. המשפחות שלנו מאוד שונות, באנו מרקע מאוד שונה, אני אדם מאוד אמוציונאלי והוא מאוד רציונלי. אנחנו תמיד רוצים דברים שונים"-

ועוד את כותבת "אני לא יכולה שלא לחשוב שהיה מתאים לי גבר יותר צנוע, פחות שתלטן.. פחות קונפרמיסט שחייב ללכת בתלם, ופחות מתחשב ב"מה יגידו"..."

אלה דברים שמגלים די מהר, אתם יחד כבר שלוש שנים!! איך חיית עם כל השוני הזה עד עכשיו? בשלום? ותכונות האופי שאת מחפשת בגבר שלא קיימות בגבר שזה עתה הציע לך חתונה- לא ידעת על זה קודם??

אז או שאת אדם מאוד לא הוגן, כי יושר זה בעיקר מול הקרובים לנו ביותר. ולדעתי זה לא ישר אם עד עכשיו לא אמרת לו כלום על כל הפגמים והספקות שיש לך כלפיו בדברים הכל כך מהותיים שבו- האופי שלו, המשפחה שלו..

או שאת אדם שלא כנה עם עצמו ועד עכשיו העדפת להתעלם מכל מה שאת מרגישה כלפיו וחושבת עליו, שזו תכונה ממש גרועה באופן כללי.

והעניין עם אמא שלך הוא גם לדעתי מאוד מקומם מבחינתו. את רוצה חתונה קטנה? הוא רוצה גדולה? סבבה, נושא לדיון ואפילו לויכוח סוער. אבל למה להכניס למשוואה את עניין אמא שלך שנפטרה? זה לא הוגן... זה הופך את הדיון ללא אפשרי, כל טענה שהוא יעלה תחוויר מול העניין של אמא שלך.

בשורה תחתונה- אם את אוהבת אותו בכל ליבך, מאמינה שהוא הגבר שלך שאיתו את רוצה להקים משפחה ולחיות בזוגיות אז לכי על זה. אם לא אז זה הזמן לעשות סטופ. חתונה גדולה או קטנה? זה מה זה שטויות... באמת שטויות. תבחרי את המלחמות שלך, זו מלחמה לדעתי ממש מיותרת.
גם אם יהיו רק 100 איש בחתונה- הכאב של להתחתן בלי אמא לצידך יהיה אותו הכאב בדיוק ולכאב הזה אין תרופה בדמות חתונה קטנה. אני בטוחה שהחיסרון שלה יורגש גם בשלבים הבאים של חייך כמו לידת ילד והגידול שלו, זה משהו שאת צריכה ללמוד איך לחיות אותו מבלי להקטין את המציאות שלך

 

[קארניו]

2 שאלות לי אלייך

1. אמא שלך בחיים?
2. האם את נשואה?
מחכה לתשובותיך ......

 

[צפרדעית82]

לשאלותיך

1. אמא שלי בחיים ברוך ה, אמא מאוד לא "אמהית", סוג של אישיו. לא הייתה לה שום נגיעה בהכנות לחתונה חוץ מלהשתתף בטעימות ולהופיע לחתונה וגם זה באיחור.
2. אני נשואה, סגנון החתונה שהיה לי לא תאם באופן מדוייק את חתונת החלומות שלי, זו הצרה אחרונת האחרונות מבחינתי עד היום.

 

[קארניו]

אוקי, תודה על התשובות

ועכשיו גם ברור לי מדוע הגבת כפי שהגבת על האובדן של אימה ולמה התקוממת על כך
שהיא "משתמשת" בזה .
הערה, אני מסכימה עם טענותייך בדבר יחסה האמביוולנטי והמעורר תהייה אל בן זוגה .

 

[avigimel]

למה להכניס את האמא שנפטרה??

אני באמת צריך לשפשף את עיני כדי להאמין שאני קורא דבר כזה.
מה זה כבר אמא שנפטרה לעומת הרצון בחתונה גדולה.
ניוז פלאש: אמא שנפטרה זה באמת משהו שמלווה את כל השלבים של החיים. ויש דרכים למזער את הכאב. לי נשמע הכי הגיוני בעולם שבחורה יתומה מאם ושעדיין אבלה עליה (למרות שעברו מספר שנים) תרצה חתונה קטנה. מי שמסוגל להגיד לבחורה כזו שהיא משתמשת במות אמא כדי להוציא דברים לטובתה נשמע לי אטום ברמות קשות ביותר.

 

[olive1258]

תודה!!!