חייל חיפאי
New member
אשם או לא אשם?
יש לי וידוי קטן. יש לי חבר ילדות שאני מכיר אותו בערך 9 שנים שמתוכם לא דיברנו וחצי שנים בערך. לא דיברנו לא בגלל שרבנו או חס וחלילה ,אלא בגלל שכל אחד פנה לכוון אחר בחיים. למדנו מכיתה ה' ועד סיום כיצה ט'. אני המשכתי ללמוד בבי"ס שבו למדנו - והוא עבר לבי"ס אחר עקב ציוניו הנמוכים. במהלך שנת הלימודים של כיתה י' שמעתי מאנשים שהוא חזר בתשובה. לא האמנתי לשמועה הזו עד שראיתי זאת במו עיני. אבל כשראיתי אותו לפני 3 וחצי שנים אז הוא היה רק בתחילת החזרה בתשובה. זה לא היה ממש רציני. סוף סוף שבוע שעבר - חידשנו את הקשר בזכות ידידה שלי שמשרתת איתי בבסיס , וגם היא למדה יחד איתנו בחטיבת הביניים.היא השיגה לי את המספר שלו בבית - וככה יצרתי קשר עם אמא שלו שנתנה לי את המספר טלפון שלו בישיבה שבה הוא לומד בחיפה (אנחנו חיפאים.) בכל מקרה התקשרתי ו...מאז אנחנו בקשר די טוב. אפילו נפגשנו ביום שלישי האחרון. כשראיתי אותו - פשוט ראיתי אדם אחר , אדם שונה. עם זקן ,שפם ,כיפה שחורה - בגדים של דוס. לא האמנתי למראה עיני. פשוט רעדתי. לא יכולתי לראות אותו כך. חבר הילדות שלי , הבנאדם שהיה החבר הכי טוב שלי - דתי חרדי? ועוד.....הוא?!? הוא הבנאדם האחרון שהייתי חשוב שיחזור בתשובה (בעקבות התנהגותו בעבר). היה לי קשה לראות אותו כך. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. ואני די מאשים את עצמי. הוא אמר לי את המשפט " אם היינו ממשיכים ללמוד יחד באותו בי"ס ,אני לא מאמין שהייתי עכשיו מה שאני." אחרי שהוא אמר לי את זה אז נעשה לי רע - רע מאוד. אני חשוב שאם הייתי יכול להיות חבר יותר טוב בעבר , והייתי עוזר לו יותר - אז הוא היה מצליח לשפר את הציונים שלו ואז אולי הוא היה נשאר בבי"ס. אני פשוט מרגיש חבר חרא.... אם יש למישהו מה להגיד - אשמח לשמוע [email protected]
יש לי וידוי קטן. יש לי חבר ילדות שאני מכיר אותו בערך 9 שנים שמתוכם לא דיברנו וחצי שנים בערך. לא דיברנו לא בגלל שרבנו או חס וחלילה ,אלא בגלל שכל אחד פנה לכוון אחר בחיים. למדנו מכיתה ה' ועד סיום כיצה ט'. אני המשכתי ללמוד בבי"ס שבו למדנו - והוא עבר לבי"ס אחר עקב ציוניו הנמוכים. במהלך שנת הלימודים של כיתה י' שמעתי מאנשים שהוא חזר בתשובה. לא האמנתי לשמועה הזו עד שראיתי זאת במו עיני. אבל כשראיתי אותו לפני 3 וחצי שנים אז הוא היה רק בתחילת החזרה בתשובה. זה לא היה ממש רציני. סוף סוף שבוע שעבר - חידשנו את הקשר בזכות ידידה שלי שמשרתת איתי בבסיס , וגם היא למדה יחד איתנו בחטיבת הביניים.היא השיגה לי את המספר שלו בבית - וככה יצרתי קשר עם אמא שלו שנתנה לי את המספר טלפון שלו בישיבה שבה הוא לומד בחיפה (אנחנו חיפאים.) בכל מקרה התקשרתי ו...מאז אנחנו בקשר די טוב. אפילו נפגשנו ביום שלישי האחרון. כשראיתי אותו - פשוט ראיתי אדם אחר , אדם שונה. עם זקן ,שפם ,כיפה שחורה - בגדים של דוס. לא האמנתי למראה עיני. פשוט רעדתי. לא יכולתי לראות אותו כך. חבר הילדות שלי , הבנאדם שהיה החבר הכי טוב שלי - דתי חרדי? ועוד.....הוא?!? הוא הבנאדם האחרון שהייתי חשוב שיחזור בתשובה (בעקבות התנהגותו בעבר). היה לי קשה לראות אותו כך. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. ואני די מאשים את עצמי. הוא אמר לי את המשפט " אם היינו ממשיכים ללמוד יחד באותו בי"ס ,אני לא מאמין שהייתי עכשיו מה שאני." אחרי שהוא אמר לי את זה אז נעשה לי רע - רע מאוד. אני חשוב שאם הייתי יכול להיות חבר יותר טוב בעבר , והייתי עוזר לו יותר - אז הוא היה מצליח לשפר את הציונים שלו ואז אולי הוא היה נשאר בבי"ס. אני פשוט מרגיש חבר חרא.... אם יש למישהו מה להגיד - אשמח לשמוע [email protected]