אר אי אס פי אי סי טי

[Yin]

הבנתי בפעם הראשונה

ועניתי על זה ישירות, לא חשוב ההקשר - חשוב המידע. וכן, זהו באג שלך

. אין דין רעיון שמדבר על כלל בני האדם כדין שינוי חוקים בזירה, או העברת בע"ח מסביבתו הטבעית. ולמרות זאת אענה: ההתיחסות לאהבה זהה בכל המסורות ה"רוחניות". את הגישות הקשורות ברגשות למדתי באחד הקורסים בגישור (גישור הוא עיקר עיסוקי בימים טרופים אלו), והן לקוחות ממאמרים בתחום הפסיכולוגיה. וחוצמיזה - מה אתה חושב על הגישות השונות? מהי אהבה? עדי

 

[דוד כפרי]

מה זו אהבה?

למה לא תשאל אותי שאלות קלות, כמו למשל איך לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לשביעות רצונם של כל הצדדים? זה מזכיר לי את הדיון על "מה זה צ'י?" שרשור עם עשרות תגובות שבסופו לא רק שלא הגענו לתשובה מוסכמת, אפילו לא הצלחנו להסכים על מה לא צ'י...

גדול עלי, גם הצ'י וגם האהבה. אני יודע שבלי אהבה למטופלים שלי עדיף שלא אניח עליהם ידיים, אבל להגדיר את האהבה הזו אני לא יכול; אני רק מקוה שביום שאגלה שאני מטפל בלי אהבה, יהיה לי הכוח לקום ולהחליף מקצוע. בינתיים תפילת הרופא, המצורפת, עוזרת לי; שבועת הרופא דוקא לא. אני בא מרפואה סינית, כלומר (בהקשר הזה) חמשת האלמנטים: פחד (מים) מוביל לכעס (עץ), שמוביל לשמחה (אש, הערה למטה), שמובילה למחשבות (אדמה), שמובילות לאבל (מתכת), שמוביל שוב לפחד (מים), שמדכא שמחה, שמדכאה אבל, שמדכא כעס, שמדכא מחשבות, שמדכאות פחד. ההערה: פחד גורם לכעס, שגורם לאדם לפעול נגד גורם הפחד; הפעולה המוצלחת מביאה לשמחה. כך גם בשאר המעברים, אבל אין כאן מקום לפרט. אני כותב על זה מאמר, אולי כשיהיה מוכן אפרסם אותו כאן. אין שם בכלל אהבה. (האם זו לא מסורת "רוחנית" בשל כך?) אבל יש שם התייחסות לחמישה גורמים, שכל אחד מהם נפרד, כל אחד מהם משפיע על האחרים (אם ישירות ואם בעקיפין), כל אחד מהם מושפע ע"י האחרים (אם ישירות ואם בעקיפין), ואין דרך להתייחס אל אחד בלי להזכיר את האחרים - וגם אי-אפשר לטפל בשלם בלי להבין את היחסים בין מרכיביו. ההסתכלות שלי (של הרפואה הסינית, שאני מנסה להבין) היא פרקטית לגמרי - אני מריך להבין את מערכת חמשת היסודות כי זה מאפשר לי לטפל יותר טוב, להבין את הסביבה יותר טוב, לחיות יותר טוב. נכון שהסביבה היא השלם, נכון ש"הכל אחד ואחד הכל", אבל אני לא מסוגל להבין "הכל". אני חייב לפרק אותו, לבחון את היחסים בין מרכיביו, כדי להתקרב להבין את השלם. בגלל זה היה לי חשוב להבין את ההקשר של המונחים שהזכרת. דיברת על מודל שמתייחס לארבע רגשות, ועל מודל שמתייחס לשבעה - וברור שאלה מודלים שונים, שלכל אחד מהם הגיון משלו. להתייחס רק לגורם אחד מתוך המודל, בעיני, זה בעייתי. קשה להבין פיל לפי החדק. מה אני חושב על הגישות השונות שהיצגת? שאני לא יודע עליהם מספיק בשביל לענות...

|הולך לחפש באגים|

 

[Sensei]

Eric Fromm

said "Love is Responsability"-The 'ABILITY' to 'RESPOND' to another persons NEEDS ,(emotional ,physical). L-look O-out V-vicious E-environment Just kidding!!​

 

[דוד כפרי]

../images/Emo13.gif Kidding or not, I like it

 

[Sensei]

Me too

especially the play on words by Eric Fromm. How about this one " Love is never having to say you are sorry". (love story -of course) I dont agree with this even though it was good for Warren Beaty. Nastalgia for the middle aged Martial Artists amongst us.I dont feel Middle aged though,at least not all the time..​

 

[Sensei]

No I dont think it was

Warren Beaty.The suspense is too much.Who played in Love Story? I forget.​

 

[Yin]

Ryan O'Neal

 

[Sensei]

Thats it ,you got a great memory

 

[דוד כפרי]

אופס, ברח לינק

אופס, ברח לינק שבועת הרופא: http://www.daat.ac.il/daat/refua/rofe.htm

 

[Yin]

5 האלמנטים אינם מסורת

רוחנית. זהו כלי לניתוח מצבים. חוצמיזה יש גם מודל נוסף ל 5E והוא שאדמה במרכז והכל יוצא ובא אליה, אז אולי מנקודת מבט זו, אהבה = אדמה (בערך, רק כרעיון להסבר). עדי

 

[Sensei]

Hello Adi

You can not disagree with the Maharal from Prag. why? 1) I brought the ideas of the Maharal and in so doing I am second hand information. 2)WE ALL interpret everything we hear and say according to our own needs ,most of the time on a subconcious bases.You can say like Isaacl remarks once in a while that I am not representing perhaps the correct line of thought of the Maharal etc etc,or that I may have misunderstood the point being brought across. Again we are only human and must be questioned and checked over and over inorder to help us become more precise.That is the way of learning .That is why I respect Isaacls remarks ,cause they are done from what I have noticed out of sincerity ,even though we may have difference in Haskafah at times. In general I try to be very precise and not say or talk about things I dont have any idea about.Usually I represent the facts as they are etc,however I might express myself at times unclearly or perhaps superficialy at times. So please !! Blame me and not the Maharal from Prag.​

 

[Yin]

שמעון

דבר ראשון וחשוב שתדע הוא שיש לי לב רחב ומלא אי הסכמות, יש מספיק לכולם. אני יכול לא להסכים עם המהר"ל, הרמב"ם, הרמב"ן, התשבי, רש"י וקאסוטו ועדיין תשארנה לי מספיק אי הסכמות גם בשבילך, בשביל אשתי וגם למורים של הבן שלי.

. ויותר חשוב, אני מעריך את לקיחת האחריות שלך על הפרוש, מי יתן וכולנו נהיה מודעים ואחראיים. תודה, עדי

 

[isaacl]

אבל סנסאי

המהר"ל אומר את ההפך הגמור. ראשית הוא אומר שאהבה גדולה מן היראה וכלשונו: "הפרש בין העושה מאהבה אל העושה מיראה, כי העושה מאהבה שכרו כפול ומכופל... שכתוב קודם את ה' אלהיך תירא, ואחר כך ובו תדבקון שזהו האהבה, ואחרון אחרון יותר במעלה. כי הכתוב מתחיל בקטן, ואחר כך עולה אל המדה העליונה יותר. הרי לך מבואר, כי האהבה יתירה מן היראה". (מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב אהבת השם, פרק א) המהר"ל גם איננה בין שווים אלא בין שונים, בין שנים שמשלימים זה את זה לכלל איחוד: "כי האהבה היא יותר אל דבר שהוא הפכו כמו אהבת איש לאשה, והרי זה זכר וזו נקבה והם מחולקים ואינם שוים". (שם) המהר"ם אף מוסיף ששוויון מביא פעמים רבות לשנאה והאהבה טמונה בשוני. השקפת המהר"ל נובעת מן הצורך לענות כיצד תתכן אהבת האל לאדם ואהבת האדם לאל, ותשובתו היא שהשוני הוא שמאפשר את האהבה ואת הדבקות. דברי המהר"ל נשענים על הרמב"ן בפרשת השבוע הזה: "לכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה כמו שהאהבה גדולה מהיראה". (רמב"ן, שמות, כ:ח) מצער אותי לקרוא את מה שכתבת. האהבה היא אכן הדבר עצמו. אכן אהבה בלי יראה גורמת לקריסה של האהבה, אבל יחסים הם אהבה. אני יודע שלנו הגברים יש איזו בעיה כרומוזומית עם הסיפור הזה, אבל אין בכך צידוק לעוות את המקורות, יצחק

 

[דוד כפרי]

"...העושה מאהבה שכרו כפול ..." שאלה

אולי אני מערב כאן מין בשאינו מינו, אבל אני זוכר ששמעתי איפה שהוא ש"גדול מצוּוה ועושה, משאינו מצוּוה ועושה", כי מי שעושה בלי שיצוו עליו היה עושה בכל מקרה, וזה שעושה כי מצווים עליו צריך להתאמץ יותר. הבנתי את זה נכון? זה שייך לענין? הרי הילד שאוהב ומפחד מהוריו, אין לו ממש ברירה - הוא מצוּוה ע"י המצב בו הוא נמצא. לעומתו, הגבר והאישה החיים יחד, עושים זאת (אני מקווה...) מבחירה - אינם מצוּוים. אז... זה קשור בכלל לנושא, או שסתם עשיתי באלאגאן? (דוד מתאמץ לחשוב בקו ישר אחרי לילה בלי שינה)

 

[isaacl]

בערך

הסיבה המקובלת היא שקשה לפעול מתוך חובה. קל יותר לפעול מתוך רצון עצמי. העושה מאהבה הכוונה היא אהבת השם. ולפי דעתי הטענה שלך היא שאלה יותר מאשר תשובה, ושאלה טובה מאוד. אם גדול המצווה ועושה משמע גדול העושה מתוך חובה הקרובה ליראה מאשר לאהבה. אני מעדיף לנסות לחשוב על תשובה אינטליגנטית, מאשר לענות לך תשובה שגויה. יצחק

 

[דוד כפרי]

../images/Emo51.gif../images/Emo13.gif

 

[Yin]

קטן מצוּוה ועושה, משאינו מצוּוה

ועושה. אדם שעושה תמיד מתוך אהבה ולא מתוך ציווי, אדם שעושה מתוך נתינה ללא תנאי מתקדם יותר (בדרכו להיכן שלא יהיה) מאשר אדם שלא. בהקשר זה ניתן להזכיר את המושג סיבתיות (Causality), או קארמה. עדי

 

[isaacl]

וכמובן זו דעתך

ואני מאוד מתרשם מן הסמכותיות שבדבריך. אבל רק לידיעתך, רשימה שלמה של אנשים, גם מאלה שהסיבתיות מצויה בז'רגון שלהם כמו קאנט למשל לדעתי, היו סומכים את ידיהם על מאמר חז"ל גדול המצווה ועושה.

 

[Yin]

דעתי שלי, שמתאימה לי

ואנני סמכות. וגם הבנתי (אני חושב) את ה sub-text. אחד העקרונות בטאואיזם הוא "ווי-וּו-ווי", עשיה ללא עשיה, עשיה מתוך הרמוניה פנימית וחיצונית (נדמה לי שמתאים גם לאמנויות לחימה). כשאדם מגיע לרמה שכזו אין לו צורך שיצוו עליו, הוא פשוט עושה (הלוואי עלי). דרגה אחת פחות היא עשיה מתוך בחירה. כלומר יש ישות חיצונית שמבקשת אבל האדם בוחר לעשות. היכולת לעשות היא הדלתא בין המוטיבציה לזו שכנגד, אני חושב שציווי (ללא בחירה של המצווה) יוצר את הבלם שנקרא מוטיבציה שכנגד. עדי

 

[isaacl]

כמובן

ומי אני שאתווכח על טאואיזם. מצטער על הנימה התוקפנית שלי הערב. יצחק