דלית - delete
New member
אני לא סובלני בכללי. לא קשור לדת.
ארחות לוחמים
- פותח הנושא דוד כפרי
- פורסם בתאריך
יובל נחמקין
New member
אברהקדברה, להל"ן תשובתי:
1. אני לא מתמחה בשיטות סיניות. למדתי גונג-פו וגם לימדתי, אבל אני באמת לא מומחה (המורה שלי לשעבר, אבי מוריה, הוא כן מומחה). אני משתדל אם זאת, כן להתמחות בשיטות פיליפיניות... 2. אני לא נגד סמינרים דתיים והסינים מעניינים אותי כשלג דאשתקד בהרי אורל התיכונים... אני פשוט תמהה על הנסיון לערב שימחה בששון ולדחוס את כל הסטורית ופרקטיקת אומנויות הלחימה בסמינר אחד שקשור לרוח היהודית כמובן ... חוצמיזה: יש לי משפחה מאוד גדולה בבני-ברק שאני אוהב להיפגש (ולהתווכח) איתה. סבתי ז"ל, הייתה מורה לתנ"כ, ביתה: אימי, שתחיה, גם כן, אבי ז"ל היה (לא נעים להודות) תלמיד ישיבה שעבר לצד האפל של הפורס... הדת לא זרה לי ולא רחוקה מליבי. עסקני הדת עם זאת: זה סיפור אחר ...
1. אני לא מתמחה בשיטות סיניות. למדתי גונג-פו וגם לימדתי, אבל אני באמת לא מומחה (המורה שלי לשעבר, אבי מוריה, הוא כן מומחה). אני משתדל אם זאת, כן להתמחות בשיטות פיליפיניות... 2. אני לא נגד סמינרים דתיים והסינים מעניינים אותי כשלג דאשתקד בהרי אורל התיכונים... אני פשוט תמהה על הנסיון לערב שימחה בששון ולדחוס את כל הסטורית ופרקטיקת אומנויות הלחימה בסמינר אחד שקשור לרוח היהודית כמובן ... חוצמיזה: יש לי משפחה מאוד גדולה בבני-ברק שאני אוהב להיפגש (ולהתווכח) איתה. סבתי ז"ל, הייתה מורה לתנ"כ, ביתה: אימי, שתחיה, גם כן, אבי ז"ל היה (לא נעים להודות) תלמיד ישיבה שעבר לצד האפל של הפורס... הדת לא זרה לי ולא רחוקה מליבי. עסקני הדת עם זאת: זה סיפור אחר ...
דוד, אל תתנשא - גם אנחנו יכולים לחש
דוד, אל תתנשא - גם אנחנו יכולים לחשוב. אחת הטענות הראשונות של מחזירים בתשובה - ולא משנה אם הם באים מארגון חב"ד, מארגונו של מהרישי או מעדי יהוה – היא שאת/ה יוצר אנטגוניזם לא מוצדק הנובע מאי היכרותך את החומר. אם תכיר, תראה שהשד לא כל כך נורא. זוהי דוגמת חשיבה ואופן שכנוע כל כך נפוץ, שאני בכלל מופתע שאתה מעלה אותו. אבל הבעיה היא הפוכה, אם היה מתארגן לו כינוס של מורי טנטרה, לדוגמא, ובהתחייבות לא לחלל שבת מזמינים את המורים והמייצגים הנכבדים הללו לבוא כמה מהם היו באים? ניקח לדוגמא את ניר, כי הוא מורה שלך ואתה מכיר אותו היטב (בטח יותר טוב ממני). הרי מניר אני שמעתי דברים בגנות "פסטיבלי טאי צ´י" כפי שהוא כינה מפגשים דומים עם נושא משותף. אז פתאום יש לו זמן ורצון להשתתף במפגש כזה? מדוע? לא דוד, לא מדובר כאן במציאות שאיננו מכירים, לא מדובר כאן במורים עלומים, וגם הכוונה במפגש אינה מוסתרת. כמו שאמר קהלת – הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? אני לא מבין מדוע אתה מנסה להמעיט ממשקלה של היהדות במפגש הזה. אמור בראש גלוי, את שאמר יובל – מפגש של מורים דגולים, שעל מנת שנוכל ליהנות מהם (כפי שתיארת, וגם כפי ששמעתי ממשתתפים אחרים) נאלץ לקבל מנות של יהדות. ככה זה, אין טוב בלי רע. מי שזה מתאים לו - שיבוא.
דוד, אל תתנשא - גם אנחנו יכולים לחשוב. אחת הטענות הראשונות של מחזירים בתשובה - ולא משנה אם הם באים מארגון חב"ד, מארגונו של מהרישי או מעדי יהוה – היא שאת/ה יוצר אנטגוניזם לא מוצדק הנובע מאי היכרותך את החומר. אם תכיר, תראה שהשד לא כל כך נורא. זוהי דוגמת חשיבה ואופן שכנוע כל כך נפוץ, שאני בכלל מופתע שאתה מעלה אותו. אבל הבעיה היא הפוכה, אם היה מתארגן לו כינוס של מורי טנטרה, לדוגמא, ובהתחייבות לא לחלל שבת מזמינים את המורים והמייצגים הנכבדים הללו לבוא כמה מהם היו באים? ניקח לדוגמא את ניר, כי הוא מורה שלך ואתה מכיר אותו היטב (בטח יותר טוב ממני). הרי מניר אני שמעתי דברים בגנות "פסטיבלי טאי צ´י" כפי שהוא כינה מפגשים דומים עם נושא משותף. אז פתאום יש לו זמן ורצון להשתתף במפגש כזה? מדוע? לא דוד, לא מדובר כאן במציאות שאיננו מכירים, לא מדובר כאן במורים עלומים, וגם הכוונה במפגש אינה מוסתרת. כמו שאמר קהלת – הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? אני לא מבין מדוע אתה מנסה להמעיט ממשקלה של היהדות במפגש הזה. אמור בראש גלוי, את שאמר יובל – מפגש של מורים דגולים, שעל מנת שנוכל ליהנות מהם (כפי שתיארת, וגם כפי ששמעתי ממשתתפים אחרים) נאלץ לקבל מנות של יהדות. ככה זה, אין טוב בלי רע. מי שזה מתאים לו - שיבוא.
amir_aikido
New member
הראיה האישית שלי
לא הייתי במפגשים הקודמים, זה לא הסתדר לי
אני מקווה כן להגיע למפגש הזה. אני זוכר את ההודעות ב-IOL אחרי המפגש, כולם התרשמו מאוד לטובה. שלחתי לסמינר השני מתאמן מהמועדון שאישתו דתיה והוא חיפש את דרכו, וגילה "לפתע" את היופי שביהדות (בין השאר מלחץ של האישה לדעתי). תופתעו אבל הרושם שלי הוא שהם עזרו לו למצוא דרך שאיננה בדיוק הדרך האותודוכסית. הוא לא חזר בתשובה, הוא מצא לעצמו את הפשרה הראויה, דווקא מתוך התיעצות באותם אנשים והקשבה לדבריהם. אישית, אני מצפה ומקווה שסמינר כזה ינסה בעיקר להראות לנו שגם האורתודוקסים הם אנשים. להוציא מעט את השינאה שחוגגת לה בין המגזרים. להראות שיש גם "אורתודוקסים אחרים" שגם "הם" בני-אדם, בדיוק כמונו. להוציא לנו מהראש את הקונספט שקושר בין יהדות ובעיקר יהדות אורתודוקסית ובין פוליטיקה / סחטנות. אני חושב שזו המטרה המוצהרת של המפגש. וכן, גם כיהודי חילוני, אני לא אתנגד לשבת ולשמוע כמה הרצאות ביהדות, כל עוד אראה שהמרצים שומרים על ראש פתוח בעצמם והם אנשים חושבים. אני לא פוחד מזה. משום מה לא נראה לי סביר שאנשים יחזרו בתשובה רק בעקבות סמינר כזה. לכן אינני חושב שיש כאן "מסיונריות בתחפושת". כן נראה לי שהוא יכול "לקרב לבבות" ואולי אני תמים אבל אני חושב שזו גם המטרה המוצהרת של המארגנים, ואני חושב שזו מטרה ראויה. אמיר
לא הייתי במפגשים הקודמים, זה לא הסתדר לי
לזאב ויובל, לא בדיוק תשובה
ראשית, לשניכם ולכל אחד אחר: הרשו לי לא להיות ה"דובר", לא של "ארחות לוחמים", לא של ארגון "ערכים" וודאי לא של ניר מלחי; אני מייצג כאן את עצמי בלבד, וכמו שכתבתי אין לי שום קשר עם ארגון הסדנא. בסך-הכל עברתי סדנא אחת, נהניתי ולמדתי, ואני מספר לאחרים על אירוע דומה שעומד להתקיים. בגלל הנ"ל, מה שאכתוב כאן יהיה "לא בדיוק תשובה". ליובל נחמקין: סליחה על הרשמים ה(קצת) מבולבלים, הסדנא שהשתתפתי בה היתה לפני כשנה וכנראה שלא מעט "זרח מפרחוני"... בסדנא היה אימון זריחה: צ´י-קונג, אחריו ארוחת בוקר, ואחריה אימונים והרצאות (סליחה שאינני זוכר את הסדר); לפני ארוחת הצהריים היו כשעתים של אימונים ב"תחנות", כ-40 דקות בכל תחנה, כשכל תחנה מוקדשת לשיטה אחרת; בכל מחזור כזה היתה שיטה אחת "קשה", שיטה אחת "רכה" ואחת "ביניים". אחרי ארוחת הצהרים היתה מנוחה (שרוב האנשים ניצלו ל"שיחות מסדרון", וצבר ניצל כדי לתת לכל מי שעבר לידו עוד תרגיל זריזות כלשהו
) ואחריה עוד הרצאות, שיחות ואימונים (אם אינני טועה היו ביום שלושה מחזורי אימונים). אחרי ארוחת הערב היתה, אם אינני טועה, עוד הרצאה ואחריה "שיחות אל תוך הלילה" עם מי שרוצה על מה שבא לו (השיחות האלה היו, בשבילי, תענוג; הסיפורים שסיפרו שם צבר על ניר, ניר על צבר ועוד, היו פשוט כיף). אתה שואל על ארניס: אני זוכר שני שיעורים, אחד באסקרימה שהעביר צבר, שהראה את שיטת ה"שעון", והראה איך האסקרימדור לא שואל "איך" מתקיפים אותו, אלא "מאיזה כיוון?" הוא הוסיף והראה איך אסקרימה מתייחס לכל התקפה באותה הצורה, לא משנה אם זה עם סכין/מקל/חרב/יד ריקה. השיעור כלל תרגילים רבים, בידיים ריקות שדימו סכין. שיעור נוסף הועבר ע"י דרור גלעדי, וכלל סדרה של "סטיקי הנדס" מובנים (כלומר תרגיל קבוע מראש), ואחריהם טכניקות מול התקפה שכללו הורדות לקרקע ע"י תפיסת הראש (זה היה מענין כי ממה שהבנתי, ההורדה לקרקע היתה מיותרת - תפיסת הראש היתה כבר שבירת המפרקת, אז בשביל מה לטרוח להוריד לקרקע?
), ועוד דברים שאני לא זוכר. אני לא זוכר שיעור על קדנה-דה- מאנו, כנראה שזה הוסף במחזור הנוכחי. אני כן זוכר שהשיעור בהישרדות, שהעביר יואל קרני, גרם לי להעריך-מחדש כל מה שחשבתי שאני יודע על הישרדות - וגם גרם לי לגלות בטאי-צ´י דברים חדשים, כתגובה להישרדות; אני זוכר שהשיעור במואי-תאי גרם לי לגלות דברים שלא ידעתי שאני יודע לעשות, כדי לעצור (לא לחמוק מ) ברכיות לצלעות, שוב - תגלית בטאי-צ´י; אני זוכר שהמורה לוושו לימד "בעיטת פרפר", ואני - שגבי איננו מה שהיה - הסתכלתי וברחתי הצידה
...); אני זוכר איך שמעון ישראל, המורה לאייקיג´וג´יטסו, פתח שיעור במלים "עכשיו נראה איך הורגים אדם בארבע שניות..."
, ואח"כ תיאר את ההיסטוריה המרתקת של השיטה (גם הראה איך הורגים אדם בחניקה ב-4 שניות, ועוד הרבה דברים מעניינים וכואבים...
); אני זוכר הדגמת אייאידו מדהימה של צבר; שיעורי טאי-צ´י נפלאים עם ניר (נפלאים כי יצא לי לעשות טאי-צ´י עם אנשים ברמה גבוהה בקראטה, אגרוף תאילנדי, קרב-מגע ועוד - וזה היה פשוט כיף!); ואני זוכר שאחרי כל מחזור כזה אנשים נשארו עוד לשאול, ולהשוות, ולנסות... אישית, הרגשתי שזמן ההרצאות נתן לי שהיה להירגע מהאינטנסיביות של האימונים, כך שהגעתי לכל אימון רענן ו"רעב"; וחוץ-מזה, ההרצאות היו פשוט מרתקות. הרצאתו של צבר על אמנויות הלחימה בעולם, שהתחילה מתחריטים בבליים מלפני 3000 שנה שמראים דברים דומים מאוד לקראטה - והסתיימה בסרטי נינג´ה ומעגלי קאפואירה, נתנה לי "מבט מלמעלה" על אמנויות הלחימה, שקודם לא היה לי. הרצאה של דר. מיקי שפירא על הפילוסופיה הסינית ויישומיה בלחימה, "עשתה סדר" בהרבה דברים שידעתי, אבל לא היו לי לגמרי מאורגנים בראש; אחרים, שלא למדו את החומר הזה קודם, אמרו לי אח"כ שזו היתה פשוט הרצאה מרתקת. והיו עוד הרבה הרצאות, בעיקר על מבנה האישיות והדרכים השונות להתמודדות עם בעיות בחיים, שהיו "רוחניות" באפיין, ובשבילי היו מרתקות וקשורות מאוד לאמנות הלחימה, שגם היא דרך להתמודד עם בעיות. לזאב: טענתי אינה על אי-ההיכרות עם החומר. כשלמדתי שיאצו, המורה היה פותח כל שיעור ב"chanting meditation", שהיתה למעשה תפילה בודהיסטית. כשהמורה שלו הגיע מיפן, הוא היה עושה אותו דבר. לאף אחד זה לא הפריע... היו כמה תלמידים דתיים, שהיו יוצאים מהשיעור בשלב הזה, אבל (עד כמה שידוע לי) הם לא אמרו מילה על כך. המורה היפני הוא שהפסיק את המנהג (כשראה שהם יוצאים ושאל למה), ומצא תחליף מתוך שיטתו. תלמידים רבים היו (ועדין) ממשיכים להיפגש, כדי לתרגל את התפילה הבודהיסטית, ולא פעם ולא פעמיים הציעו לי לבוא להצטרף. מדוע זה לא מפריע לאף חילוני? מדוע יש לי הרגשה שמורה שהיה פותח שיעורי שיאצו ב"תפילת הרופא" להרמב"ם, והיה מקיים תפילת שחרית כ"מדיטציה על הבוקר", חלק אינטגרלי מסדנת שיאצו, היה נתקל בתגובות די נזעמות מאותם החילונים שחזרו בלי להבין אף מלה על תפילה בודהיסטית ביפנית? לגבי שאלתך על ניר, כאמור אינני דוברו - אבל אני מרשה לעצמי לנחש שלפחות אחת הסיבות היא שזו הזדמנות בשבילו להיות עם חברים ותיקים וחדשים בלי אותו ענין; הבדיחות והעקיצות ההדדיות ש"עפו" בין ניר וצבר, וביניהם לבין אחרים, היו בשבילי אחד התענוגות הגדולים בסדנא... ועל השאר אני מציע שתשאל אותו. אבל עדיין לא ענית על השאלה העקרונית ששאלתי: אם מורים גדולים וידועים היו מארגנים סדנא דומה, אבל עם דגשים על בודהיזם - האם היית הולך? ואם לא - למה?
ראשית, לשניכם ולכל אחד אחר: הרשו לי לא להיות ה"דובר", לא של "ארחות לוחמים", לא של ארגון "ערכים" וודאי לא של ניר מלחי; אני מייצג כאן את עצמי בלבד, וכמו שכתבתי אין לי שום קשר עם ארגון הסדנא. בסך-הכל עברתי סדנא אחת, נהניתי ולמדתי, ואני מספר לאחרים על אירוע דומה שעומד להתקיים. בגלל הנ"ל, מה שאכתוב כאן יהיה "לא בדיוק תשובה". ליובל נחמקין: סליחה על הרשמים ה(קצת) מבולבלים, הסדנא שהשתתפתי בה היתה לפני כשנה וכנראה שלא מעט "זרח מפרחוני"... בסדנא היה אימון זריחה: צ´י-קונג, אחריו ארוחת בוקר, ואחריה אימונים והרצאות (סליחה שאינני זוכר את הסדר); לפני ארוחת הצהריים היו כשעתים של אימונים ב"תחנות", כ-40 דקות בכל תחנה, כשכל תחנה מוקדשת לשיטה אחרת; בכל מחזור כזה היתה שיטה אחת "קשה", שיטה אחת "רכה" ואחת "ביניים". אחרי ארוחת הצהרים היתה מנוחה (שרוב האנשים ניצלו ל"שיחות מסדרון", וצבר ניצל כדי לתת לכל מי שעבר לידו עוד תרגיל זריזות כלשהו
יובל נחמקין
New member
דוד, תודה.
אחיקם אורי
New member
לדוד, בענייני דת ולחימה.
דוד שלום, קראתי את הערותיך והארותיך על סדנת "לחימה ויהדות". משכת בק-פייר של כותבים אחרים, והדיון פורה ומעניין. אתה שואל: "מדוע זה [תפילה בודהיסטית] לא מפריע לאף חילוני?" התשובה נעוצה בשני מושגים מרכזיים באמנויות הלחימה: "מרחק" ו"איום". הבודהיסט הוא מרוחק, ולכן אינו נתפס כאיום על עולמי הפנימי. החוזר בתשובה, בעיקר כשהוא בא מהאליטה החילונית (קיבוץ, שייטת, אמנויות לחימה), נתפס כמאיים עלי החילוני."אם זה קרה לו, אולי הוא ישפיע עלי, וזה יקרה גם לי". איך מתייחסים לעובדה כי האיש שאנו הולכים בדרכו בחר בדרך אישית-רוחנית שונה משלנו? אתלה באילן גבוה (אתה לפחות מטר שמונים): לשמור על העקרונות, לשמור על המרכז. כאשר עולמנו הרוחני שלם ומופרה ומתהווה (אני מודע לקונטרסטים), מפגש של שיחת נפש עם ניר או דני לא "יפיל" אותנו.להיפך, מפגש כזה, כשבאים אליו עם דרך רוחנית סלולה ומתפתחת, יכול רק להוסיף לי ולחוזר בתשובה המשוחח עמי. אשמח לקרוא דברים שלך בהמשך, אחיקם.
דוד שלום, קראתי את הערותיך והארותיך על סדנת "לחימה ויהדות". משכת בק-פייר של כותבים אחרים, והדיון פורה ומעניין. אתה שואל: "מדוע זה [תפילה בודהיסטית] לא מפריע לאף חילוני?" התשובה נעוצה בשני מושגים מרכזיים באמנויות הלחימה: "מרחק" ו"איום". הבודהיסט הוא מרוחק, ולכן אינו נתפס כאיום על עולמי הפנימי. החוזר בתשובה, בעיקר כשהוא בא מהאליטה החילונית (קיבוץ, שייטת, אמנויות לחימה), נתפס כמאיים עלי החילוני."אם זה קרה לו, אולי הוא ישפיע עלי, וזה יקרה גם לי". איך מתייחסים לעובדה כי האיש שאנו הולכים בדרכו בחר בדרך אישית-רוחנית שונה משלנו? אתלה באילן גבוה (אתה לפחות מטר שמונים): לשמור על העקרונות, לשמור על המרכז. כאשר עולמנו הרוחני שלם ומופרה ומתהווה (אני מודע לקונטרסטים), מפגש של שיחת נפש עם ניר או דני לא "יפיל" אותנו.להיפך, מפגש כזה, כשבאים אליו עם דרך רוחנית סלולה ומתפתחת, יכול רק להוסיף לי ולחוזר בתשובה המשוחח עמי. אשמח לקרוא דברים שלך בהמשך, אחיקם.
Religious Jews and Martial Arts
Hello David I too enjoyed the Seminars you spoke about.I however think the others on the forum perhaps are missing the point,at least the way I see it. The meeting between Charadi-orthodox Martial Artists and Secular jews is not inorder to make people into Religious thinkers etc. It is intended to be just what it is a MEETING. In the United States of America the different Jewish Congregations,Secular, Reform, Conservative Orthodox and Charadi meet at work ,at the office, etc.Even non jews due to this situation have learned Yiddish and Religious jews Italian,Spanish etc. However in Israel the situation is different.Most information pertaining to the different groups are given and received over the RADIO, TELEVISION,NEWSPAPERS. These Seminars are giving the opportunity for us to meet face to face .Working out together, learning together and openly discussing issues of Spirituality together.Doing Martial Arts the THING we love and have devoted are lives too.I am not a BAAL TASHUVAH I am religious from childhood.I enjoy meeting people and having intellectual discussions.At the last two Seminars between the work outs I sat with several people and we spoke about Family and Marriage and Education.I am a Professional Marriage councelor,and we spoke into the early hours of the night about life in general.We all spoke of our experiances and it was fun.I really enjoyed the Seminars and especially hearing the life stories of interesting people who after serving in the Israeli Fighting units some even in Special forces,stayed between five to ten year in Japan Okinawa China etc.The fact that they became Religious doesnt change the fact that they have interesting life experiances to share with others.I am looking forward to meeting you again. Shimon
Hello David I too enjoyed the Seminars you spoke about.I however think the others on the forum perhaps are missing the point,at least the way I see it. The meeting between Charadi-orthodox Martial Artists and Secular jews is not inorder to make people into Religious thinkers etc. It is intended to be just what it is a MEETING. In the United States of America the different Jewish Congregations,Secular, Reform, Conservative Orthodox and Charadi meet at work ,at the office, etc.Even non jews due to this situation have learned Yiddish and Religious jews Italian,Spanish etc. However in Israel the situation is different.Most information pertaining to the different groups are given and received over the RADIO, TELEVISION,NEWSPAPERS. These Seminars are giving the opportunity for us to meet face to face .Working out together, learning together and openly discussing issues of Spirituality together.Doing Martial Arts the THING we love and have devoted are lives too.I am not a BAAL TASHUVAH I am religious from childhood.I enjoy meeting people and having intellectual discussions.At the last two Seminars between the work outs I sat with several people and we spoke about Family and Marriage and Education.I am a Professional Marriage councelor,and we spoke into the early hours of the night about life in general.We all spoke of our experiances and it was fun.I really enjoyed the Seminars and especially hearing the life stories of interesting people who after serving in the Israeli Fighting units some even in Special forces,stayed between five to ten year in Japan Okinawa China etc.The fact that they became Religious doesnt change the fact that they have interesting life experiances to share with others.I am looking forward to meeting you again. Shimon
סנסאי, ברשותך אנסה לתרגם
(בעבר כשנכתב כאן חומר באנגלית אנשים בקשו תרגום. מאוחר ואני עייף, אם אטעה אנא סלחו לי ותקנו.) "שלום דוד, גם אני נהניתי מהסמינרים שדיברת עליהם. אבל אני חושב שאחרים בפורום מפספסים את הנקודה, לפחות כמו שאני רואה אותה. המפגש בין אמני לחימה חרדים-אורתודוכסים לחילוניים לא נועד להפוך אנשים לדתיים וכו´. הוא אמור להיות בדיוק זה -מפגש. בארצות הברית יהודים מכל הקהילות, חילוניים, חרדים, קונססרבטיבים ורפורמים נפגשים בעבודה, במשרד וכו´. אפילו לא-יהודים למדו לדבר יידיש כתוצאה מכך, ויהודים דתיים למדו לדבר ספרדית, איטלקית וכו´. בישראל המצב שונה. רוב האנשים מקבלים מידע על הקבוצות האחרות דרך הרדיו, הטלויזיה והעיתונים. הסמינרים האלה נותנים הזדמנות להיפגש פנים אל פנים. להתאמן יחד, ללמוד יחד, לדבר בחופשיות על ענייני הרוח ביחד. לתרגל אמנויות לחימה, הדבר שאנחנו אוהבים ושהקדשנו לו את חיינו. אני לא "בעל תשובה", אני דתי מילדות. אני נהנה לפגוש אנשים ולנהל שיחות אינטליגנטיות. בשני הסמינרים האחרונים, בין האימונים, ישבתי עם לא מעט אנשים ודיברנו על משפחה, נישואין וחינוך. אני יועץ לענייני נישואין במקצועי, ודיברנו עד השעות הקטנות של הלילה על החיים בכלל. כולנו סיפרנו על נסיונותינו והיה FUN. מאוד נהניתי מהסמינרים, במיוחד לשמוע על החיים המעניינים של אנשים, שאחרי ששירתו ביחידות מובחרות בצבא חיו בין חמש לעשר שנים ביפן, אוקינאווה, סין וכו´. העובדה שהם נעשו דתיים לא משנה את זה שיש להם נסיון מענין לחלוק עם אחרים. אני מצפה לראותך שוב. שמעון" גם אני! "עכשיו נראה איך להרוג אדם ב-4 שניות" - זוכרים?
(בעבר כשנכתב כאן חומר באנגלית אנשים בקשו תרגום. מאוחר ואני עייף, אם אטעה אנא סלחו לי ותקנו.) "שלום דוד, גם אני נהניתי מהסמינרים שדיברת עליהם. אבל אני חושב שאחרים בפורום מפספסים את הנקודה, לפחות כמו שאני רואה אותה. המפגש בין אמני לחימה חרדים-אורתודוכסים לחילוניים לא נועד להפוך אנשים לדתיים וכו´. הוא אמור להיות בדיוק זה -מפגש. בארצות הברית יהודים מכל הקהילות, חילוניים, חרדים, קונססרבטיבים ורפורמים נפגשים בעבודה, במשרד וכו´. אפילו לא-יהודים למדו לדבר יידיש כתוצאה מכך, ויהודים דתיים למדו לדבר ספרדית, איטלקית וכו´. בישראל המצב שונה. רוב האנשים מקבלים מידע על הקבוצות האחרות דרך הרדיו, הטלויזיה והעיתונים. הסמינרים האלה נותנים הזדמנות להיפגש פנים אל פנים. להתאמן יחד, ללמוד יחד, לדבר בחופשיות על ענייני הרוח ביחד. לתרגל אמנויות לחימה, הדבר שאנחנו אוהבים ושהקדשנו לו את חיינו. אני לא "בעל תשובה", אני דתי מילדות. אני נהנה לפגוש אנשים ולנהל שיחות אינטליגנטיות. בשני הסמינרים האחרונים, בין האימונים, ישבתי עם לא מעט אנשים ודיברנו על משפחה, נישואין וחינוך. אני יועץ לענייני נישואין במקצועי, ודיברנו עד השעות הקטנות של הלילה על החיים בכלל. כולנו סיפרנו על נסיונותינו והיה FUN. מאוד נהניתי מהסמינרים, במיוחד לשמוע על החיים המעניינים של אנשים, שאחרי ששירתו ביחידות מובחרות בצבא חיו בין חמש לעשר שנים ביפן, אוקינאווה, סין וכו´. העובדה שהם נעשו דתיים לא משנה את זה שיש להם נסיון מענין לחלוק עם אחרים. אני מצפה לראותך שוב. שמעון" גם אני! "עכשיו נראה איך להרוג אדם ב-4 שניות" - זוכרים?
עולמו הפנימי של המורה
משנתי היא חילוניות, ובכל זאת אינני רואה בעיה בסדנה שכזאת. נהפוך הוא. כל מורה, מכל תחום שהוא, מביא איתו את עולמו הפנימי לתוך התחום שאותו הוא מלמד. זאת הדרך שלו. עלינו, כתלמידים (גם אם לפעמים גם אנחנו מורים), ללמוד לקחת מכל מורה את מה שנכון עבורנו. יתרה מכך - עדיף עלי מורה שעולמו הפנימי עשיר ועלי לסנן את המסרים שברצוני להטמיע, מאשר מורה המנותק מעולם הערכים, הרוחניות והרגש שלו. ובקשר ליהדות, התחושה שלי היא שהיהדות, כפי שהיא מתבטאת היום, מנותקת לחלוטין מהפן הגופני של החיים. ודווקא משמח אותי שקם לו זרם שמצא את הקשר ההדוק שבין הגוף לנפש. מי שרוצה לחזור בתשובה ימצא ממילא את הדרך לשם. אז עדיף שזה ייעשה בדרך הזאת, עם אנשים כאלה, לא?
משנתי היא חילוניות, ובכל זאת אינני רואה בעיה בסדנה שכזאת. נהפוך הוא. כל מורה, מכל תחום שהוא, מביא איתו את עולמו הפנימי לתוך התחום שאותו הוא מלמד. זאת הדרך שלו. עלינו, כתלמידים (גם אם לפעמים גם אנחנו מורים), ללמוד לקחת מכל מורה את מה שנכון עבורנו. יתרה מכך - עדיף עלי מורה שעולמו הפנימי עשיר ועלי לסנן את המסרים שברצוני להטמיע, מאשר מורה המנותק מעולם הערכים, הרוחניות והרגש שלו. ובקשר ליהדות, התחושה שלי היא שהיהדות, כפי שהיא מתבטאת היום, מנותקת לחלוטין מהפן הגופני של החיים. ודווקא משמח אותי שקם לו זרם שמצא את הקשר ההדוק שבין הגוף לנפש. מי שרוצה לחזור בתשובה ימצא ממילא את הדרך לשם. אז עדיף שזה ייעשה בדרך הזאת, עם אנשים כאלה, לא?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.