אקשן!

[הבלש חסר הבית]

אקשן!

טענה: המשוואה המקובלת במשחקי תפקידים היא שאקשן=קרבות. טענה שנייה: בסרטים וספרים רבים יש לנו אקשן שאיננו בהכרח כולל מכות - מרדפי מכוניות, טיפוס הרים (מוטיב אהוב בסרטי תעמולה סובייטיים ונאציים, אגב), ותחרויות. נסיון להגדרת מושג: אקשן טוב מספק מצד אחד תחרות, מצד שני אפשרות לנצחון או הפסד, כשברקע יש סיכון מסויים לנזק (לאו דווקא פיזי) משימה: דוגמאות אקשן מהסוג הלא אלים. נקודה למחשבה: מכניקה של גלגולים מול מספר מטרה חיצוני או השוואתי (כמו ק20) מתאימה יותר לאקשן-תחרויות מאשר מכניקה של גלגול מול מספר מטרה אישי (כמו BRP), בשל היכולת הפשוטה והמהירה יותר לדירוג תוצאות.

 

[Dror Bar]

מסכים עם הטענה הראשונה

וגם עם השניה, כמה רעיונות בעקבות המשימה: ניתן לשלב פגישה שבא יש את "המתח באויר", ביןלדוגמא לובש ברדס מסתורי לבן דמות , בקטע הזה למשל ניתן לגלגל כמה קוביות שמסמלות את "קרב העיניים" בין הדמויות. אם לא הבנתי מה התכוונת אשמח שתסביר

 

[snift]

התחרות השנתית ב

רכיבה על סוסים / קליעה למטרה / ריצת 1,237 מטר וכו'. ביחוד כאשר מעורב בעניין כסף (האפשרות להרויח ו/או להפסיד) ויותר מכך כאשר משהו יותר חשוב תלוי ועומד. כפי שכתבת, כל תחרות הינה כזו. ההבדל בין תחרויות אלו לבין קרב הוא שבקרב לרוב החיים שלך עצמך עומדים לנגד עניך. קרב שנערך עד "דם ראשון" הוא באמת סוג של תחרות ולא יותר. ניתן (כפי שעושים בסרטים מסויימים) להעמיד את חייה של הדמות בסכנה אשר תחרות (לאו דווקא אלימה) תקבע את גורלה.

 

[עופר לובזנס]

תלוי בשחקנים

יש שחקנים שמאוד יהנו מסצנות של תככים, ויתייחסו להן כאקשן לכל דבר, ויש שחקנים שאם לא יהיו בקרב לא ירגישו באקשן, אבל באופן כללי פשוט צריך לחשוב על כל מצב שבו האדרנלין יתחיל לזרום(קרבות, כמובן, אבל גם תחרויות- במיוחד תחרות עלבונות ודו-קרבות יצירתיים אחרים).

 

[דרגורן]

(-: אקשן חזק!

לא מסכים שבמשחקי תפקידים יש משוואה אקשן = קרבות. מסכים עם הטענה שבסרטים יש אקשן שהוא לא קרבות (זה יותר עובדה, אבל לא משנה) הגדרת המושג חסרה לי קצת, אבל מכוון שאני לא מצליח לשים את האצבע על מה חסר, אני עוד צריך לחשוב על זה. משימה - דוגמאות לאקשן לא אלים: חבורת נוסגוט' טיפסה למעלה ולמטה בהרים בשביל להגיע בסופו של דבר למחנה צוענים. האקשן במחנה היה מורכב מכמה סיבות: 1. הצועניות רקדו ריקוד חושני ומפתה, בזמן שהדמויות לא היו בטוחות במעמדן החברתי בשבט (האם מותר לדמות לגעת ברקדנית שמגיעה עד אליה? האם מותר לדמות לרקוד?) 2. תחרויות זריקת סכין - אחד הצוענים הזמין את אחת הדמויות לתחרות זריקת סכין בין שתיהן - בזמן שהדמות לא בטוחה האם יותר טוב לנצח או להפסיד?

 

[הבלש חסר הבית]

חידוד הנקודה

אם נרד לבסיסם של הקרבות במשחקי תפקידים, הרי שהאקשן שם מיוצג על ידי מצב בו מיומנות נדבקת תחת סיכון כלשהו. אם ממש נרדד את זה למינימום הטכני, אז זורקים שם קוביה, ויכול לקרות לדמות משהו רע. בהרבה שיטות, בעיקר פנטזייה אבל לא רק, הפרק שנועד לכסות את הייצוג של זה (אקשן) בקרבות הוא די משמעותי. הנקודה שלי - לייצר את אותו אקשן, רק במשהו אחר, לא קרבות. הדוגמא שחשבתי עליה בזמנו וכתבתי עליה ל"אורק" לכבוד האולימפיאדה הייתה של תחרויות ספורט - הרי הרבה יותר אנשים בעולם נהנים מבחירה מהאקשן של כדורגל וצפייה בכדורגל מאשר השתתפות בקרבות וצפייה בהם...

 

[R a z i e l]

ניסיון כושל...

בעיקרון אני מסכים עם הניתוח שלך של המרכיבים של האקשן שמתרחש בקרב. הבעיה היא שאם אני מנסה להלביש על סצינה כלשהי את הסיכון, הטלת הקוביה והיכולת לגרום למשהו למות/להתפוצץ וכו... לא בטוח שזה ילהיב את השחקן באותה מידה. ניסיתי ליצור את אפקט האקשן בסצינת מרדף פעם אבל הדבר עלה בהטלת קוביות וניסיון להמלט אך לא באמת הלהיב את השחקנים יותר מדי. איך באמת אפשר לדמות את מצב הקרב בסיטואציה אחרת שתלהיב את השחקנים באותה מידה?

 

[פנג לו צי אן]

אחד הגורמים למתח הוא הסיכון, או

האפשרות לרווח. ממש כמו שבקרבות המתח נגרם מכך שהדמות מסכנת את חייה. לדוגמה, סתם משחק של שחמט בין דמות למישהו אחר יכול להיות משהו די לא מותח ואולי אף משמעם ("גלגל את הקוביות מול המיומנות שלך בשח"... "הצלחתי!"... "יופי, ניצחת את היריב..."). אבל מה אם מדובר על סיטואציה בה הדמות משחקת משחק שח עם מלאך המוות על חייה, ואם היא תפסיד אז היא תמות? משחק שח כזה יכול להיות מאוד מותח לשחקן, כאן גם רצוי להשתמש בכמה גילגולים כמו בקרבות רגילים, כדי להוסיף מימד של מתח (suspence ?) או למשל תחרות ספורט יכולה להיות משמעמת אם אין לכך משמעות חשובה לדמות, אבל נניח שמדובר בתחרות קליעה למטרה בין שני אבירים שמתחרים על ליבה של אותה גברת? אם המטרה אכן חשובה לשחקן אז כל תחרות אמורה להיות מרתקת, ולא דווקא דווקא קרבות אלימים.

 

[The Evil Rabbit]

"חיים ומוות ביד ה... קוביה?!"

זה יאכזב מאוד אותי כשחקן, אם הדמות שלי תמות רק אם יצאו לה כמה גלגולים לא מוצלחים בקוביה. אם מדובר בתחרות שח-מט על החיים של הדמות, אני הייתי "מפיל" את זה רק על דמויות אינטיליגנטיות של שחקנים אינטילגנטים, כדי שהדמות של אף אחד לא תמות. או לתת לשחקן לגלגל גלגולי תבונה ולתת לו עצות כשיש הצלחות. בכל מקרה הייתי נותן לו לשחק את זה "על אמת" ולא לגלגל כדי לראות ת תוצאת הקרב.

 

[פנג לו צי אן]

במובן מסויים כן, אלא אם כן אתה משחק

דייסלס. בסופו של דבר בכל שיטה שמבוססת על גלגול קוביות ישנה תמיד האפשרות שגלגול רע יגרום למותה של הדמות. שחקן טוב שרוצה שהדמות שלו תנצל ממות צריך לחשוב *לפני* שהוא נכנס למצבים מסוכנים, כמו למשל קרבות, אבל ברגע שהוא נכנס למצב מסוכן אז ממש כמו בחיים האמיתיים הוא עלול לאבד את חייו.

 

[The Evil Rabbit]

נכון, אבל

בקרבות לדוגמה יש החלטות שישפיעו (בד"כ לטובת השחקן) על התוצאה. (דוגמה: "אני שותה את שיקוי הריפוי", "אני נסוג לאחור כדי להמנע מפגיעות" וכו'.) בדוגמה שהצעת אין לשחקן שום השפעה על מידת ההצלחה, וכל התחרות מסתכמת בגלגול קוביות. ריאליסטי או לא, מה הכיף בזה שכדי לנצח בתחרות מסוימת כל מה שצריך לעשות הוא לגלגל קוביות ולקוות למספרים גבוהים?

 

[פנג לו צי אן]

אם אתה רוצה לדעת מה הכיף בזה

צא ולמד מקזינואים שונים ברחבי העולם, אנשים מהמרים לפעמים על כל רכושם עלי אדמות כאשר הכל תלוי בגלגול מוצלח (אני מתכוון למשחקי מזל טהור - כגון רולטה). יש בזה משהו שמושך אנשים, אין בזה הגיון, אבל זה קיים בנו. בכל אופן אני מסכים שיש בזה בעייתיות מסויימת במ"ת, כפי שכבר כתבתי למעלה, לדעתי זה קיים גם בקרבות. בדרך כלל ברוב השיטות אין לך שליטה מלאה על הקרב, התפקיד שלך כשחקן הוא בעיקר לגלגל את הקוביות ולצפות לטוב. ברוב השיטות שאני מכיר אין ממש אפשרות לטקטיקה של השחקן עצמו (נניח כמו במשחק פוקר שמבוסס גם על מזל וגם על כשרון)

 

[The Evil Rabbit]

בקזינו אולי אנשים אוהבים את זה,

אני לא רוצה לראות אלמנטים של מזל טהור במשחקים שלי. אם דמות ששחקן נקשר אליה והשקיע בה מתה רק בגלל מזל-ביש בגלגול קוביה אחד, (או מספר גלגולים עוקבים) לדעתי משהו כאן דפוק. בקרב אתה גם בד"כ מסתמך על גורמים אחרים, כמו מיומנות גבוהה בנשק, שריון כבד, או על יתרונות כמו הפתעה או גובה. במקרה הנ"ל אין את זה אפילו, מלבד אולי תבונה גבוהה. באופן כללי, אצלי אף דמות לא תמות, אלא אם כן היא עשתה משהו ממש מטופש.

 

[הבלש חסר הבית]

קזינו הוא מעבר לגלגול רולטה

הוא מפגש עם אנשים מוזרים (היפני שלובש חיתול מתחת לחליפה כדי לא לקום משולחן המשחק), מזון, משקה ובידור, גברים זולים ונשים יקרות, צבעים וקולות, גם לכשרון יש שם מקום, לפחות כביכול - אחרת לא היו לנו מהמרים שיש להם את ה"שיטה" לשבור את הקופה. למה לגלגל קוביה ולקרוא לה "קרב" נחשב כיותר מרתק מלגלגל קוביה ולקרוא לה "הימור בקזינו"?

 

[0Pandemonium0]

בהנחה שגם המנחה וגם השחקן יודעים שח

אני הייתי נותן להם לשחק אחד נגד השני, אלא שהשחקן היה מתאים את כשרון המשחק שלו לכשרון המשחק של הדמות (כלומר, אם הדמות יודעת שח ברמה פחות טובה ממנו, הוא היה משחק כמוה). זה עוד פן שמוסיף עניין למשחק, כמו מוזיקה או עמעום האורות במשחקי אימה. כשזה אפשרי, עדיף לעשות את הדברים כמה שיותר מציאותיים. השחקן ירגיש הרבה יותר מתח כאשר יישחק שח אמיתי, ולא סתם יגלגל קוביות.

 

[הבלש חסר הבית]

מצד שני

האם באת לשחק בשח, או לשחק דמות שיודעת שח? אם המנחה והשחקן יודעים ללכת מכות, למה הם לא יוצאים לדשא כדי ללבן עניינים בקרבות המשחקיים? עבור שאר הקבוצה זה יהיה יותר מעניין לצפייה מאשר משחק שח...

 

[נבט כהן]

מרדפים

הבעיה היא שברמת המכניקה קרבות הם הרבה יותר מורכבים מאקשן מסוג שונה, אז צריך לפנות לסוג אחר של אקשן (לא מכני.) מרדפים רגליים נשמעים לי טוב. הם עובדים כמעט בכל סגנון (מהחבורה שבורחת ממשמר העיר, דרך המשטרה המודרנית ושליחי התאגידים, ועד רובוטי הסיור של העתיד,) הם דורשים תגובה טובה תחת לחץ, והם מאפשרים להפגין הרבה יצירתיות (מקומות להתחבא, מארבים וכו') חשוב לשמור על זה שקרב=מוות, שהדמויות לא יתפצלו, ושיהיה להן אפשרות לעשות דברים מעניינים. כדאי גם לדאוג שלדמויות לא תהיה דרך לברוח מהמרדף בקלות, ואם כבר אז שזה יוביל למרדף אחר (מכוניות, חלליות, משהו.) מרדפים במהירות גבוהה דורשים תכנון מסוג אחר לגמרי (מנסיון,) לרוב רק דמות אחת נוהגת, והדמויות האחרות יכולות להשתעמם בקלות. כדאי גם להוציא לגמרי את כל עניין המכניקה מהסיפור- זה הופך את המרדף להרבה יותר חי.

 

[panters]

לדעתי

בהרבה מאוד משחקים פשוט מחדדים את הנושא של קרבות ומכניקת הקרבות היא מכניקת "תנועה בזמן אמת" הנפוצה ביותר. אולי בגלל שהיא מסובכת כל כך תמיד מנסים לפשט אותה בצורה דקדקנית ופרטנית. אני חושב שאפשר להכניס הרבה אקשן למשחק על ידי שימוש בחידודים פוליטיים של אותו עולם.

 

[Dror Bar]

עצור!!! דוגמא:

מה קורה כאשר דמויות הולכות "בשלווה"ולפתע נצעק אליהם עצור!!! האם זאת טעות בזיהוי? אויב ישן? חבר? כאשר יש אי ודאות בקשר לאחת הדמויות יש סיכוי להתפתחות של עניין ואקשן. אפשר גם להכניס מאת עבר של הדמויות, בן דוד של הדמות מגיעה עייף ושדוד ומספר על קרב קשה , לפתע כולם מתחילים להבין שהוא מדבר על קרב שהתנהל לפני מאות שנים? מה קורה פה ? האם הוא השתגע? הוא שהזמן משתנה?

 

[Galandor]

../images/Emo45.gif רק תשתמשו בדמיון שלכם

לא חסר: תחרויות שתיה הימורים ורמאויות מרדפים אילוף חיות תחרויות כח,זריזות או סיבולת (מרוץ מכשולים) תחרות חידות או כל Battle of wits אחר... משא ומתן משימת ריגול ועוד