אצלך - או אצלי ???

זה מה שחשבתי

אבל הזכרון הזכרון ממש לא מה שהיה
 
מאז שהייתי ילדה לא אהבתי חוקים

ולכן כל המשחקים שהיו להם חוקים וכללים לא היה חלקי בהם לא חמש אבנים, ולא קפיצה בגומי או חבל ולא קלאס. רק מה שהדמיון יכול היה להמציא ולבנות . אז לא שיחקתי קלאס אף פעם. אבל תני לי פיסת חבל, חור של מערה,קיסם של עץ והינה לי משחק ראוי לשמו כמו הילדה איילת של קדיה מולודובסקי עם רכבת הכפתורים.
 

שקדי

New member
בספר מאה שנים של בדידות.....

אאורליאנו בואנדיה לא שיחק שח כי לא ענין אותו משחקים שהכללים שלהם נכתבו מראש אתם קרובים במקרה????????
 
כשהייתי ילדה דווקא

נהגתי לפי כל החוקים המקובלים. אבל מאז שהתבגרתי נוהגת לפי החוקים והכללים שלי ובאמת נהנית פי מיליון
 
משחקים באבא ואמא

הבן שלי בן רבע לשש אמר יום אחד לנערתו בת החמש וחצי שהוא לא רוצה לשחק איתה באבא ואמא ובכלל נמאס לו ממשחקים רומנטיים כאלו! שמעתי במו אוזניי! אז הלכו לשחק בפאואר רנג´רס ,בלתי רומנטי בעליל אבל היא הצליחה לתמרן אותו להכניס דמות של נסיכה שצריך להציל אותה שם, וכמובן לשחק את התפקיד עצמו. והוא שוב מצא את עצמו משחק משחק רומנטי. מציאות החיים של חמש וחצי!
 

magy

New member
גם אני זוכרת

יש דברים שלא שוכחים בעיקר כשהם תקדים........
 
למעלה