אפרופו תיוגים

[גילי ח ן]

אני רוצה לחדד נקודה שאני מרגישה

חשובה. אני מתוך מערכת החינוך. זוויות הראייה שלי הם גם כאם וגם כמחנכת. (להזכירכן גננת מורה לגיל הרך). הנושא אינו תיוג דווקא של "מאומצים" או "מאומצים מח"ול" הדבר גרוע הרבה יותר!!!!!!!! יש לי הרגשה שכל התנהגות ילד מסויים נבחנת ע"י אנשים במערכת החינוך, או בעצם החברה שלנו כולה!!!!!!! ע"י הקריטריון של : האם הוא בן להורים גרושים? (תיוג 1) האם הוא מאומץ? (תיוג 2) האם הוא יתום מאם\אב (תיוג 3) וכהנה וכהנה מקננת בי ההרגשה (ולא רק ההרגשה) מהיותי גננת ואיש חינוך בפועל( אני מכירה את ההתבטאויות השונות של קולגות שלי) שילד נמדד לפי הסכמה "המשפחתית" . אם הוא שייך למשפחה "רגילה" אבא אמאמ וילדים, או האם זו משפחה שןנה: גרושים, אלמנים, אימוץ וכדומה. סה"כ רציתי לחדד!

 

[יסמין@]

נכון מאוד וזה חמור בהחלט. השאלה

מה אפשר לעשות כדי לתקן מצב זה. מה שאני יכולה לחשוב עליו הוא: א. חינוך בכל הרמות לקבלת "השונה" - החל מהגנים ובתי הספר היסודיים ועד התיכונים, וכולל סמינרים למורות וכו'. כלומר, גם המטפלות והגננות צריכות לעבור הכשרה מיוחדת בנידון. אולי כקורס שהציון הוא חלק מהשקלול של הציון הסופי? ב. מודעות - העלאת המודעות בדרכים שונות. למשל, דרך שעלתה בדעתי הרגע, באמצעות כתיבה בפורומים (וגם העלאת המודעות העצמית כמובן)

 

[vered4]

אפשר היה לבחור את זה כנושא שנתי

במערכת החינוך.

 

[יסמין@]

נכון מאוד! ../images/Emo45.gif ואולי כדאי שזה יהיה

מקצוע כזה שלומדים לאורך שנים? הרי הדעות הקדומות כל כך עמוקות, אולי צריך זמן ממושך כדי להילחם נגדן?

 

[Diana M]

ורד קבלת השונה וכבוד הדדי כבר היה

מזמן הנושא השנתי

אולי אם היו פחות נושאים שנתיים ויותר תרגול בשטח, הלכה למעשה היינו נראים טוב יותר. סתם קוריוז, השבוע נסעתי ברכבת, קבעתי עם חברה שתעלה תחנה אחרי התחנה שאני עולה. מייד אחרי עלו שני גברים. הרכבת הייתה מלאה. כאשר אחד מהם ביקש לשבת, שאלתי אם יהיה אכפת לו לוותר כי מייד עולה חברה שקבעתי איתה. הוא כמעט הרביץ לי. את הביטויים בהם השתמש אין לי אומץ להזכיר. מיותר לציין שמייד קמתי ופיניתי מקום לשניהם. כאשר חברתי עלתה עמדנו לא רחוק מהם ומתוך השיחה שלהם הבנו כי מדובר בשני מקפחים מהממ"ד (ממלכתי דתי) אין לי ספק שהם בטח כל יום מקדמים תוכנית נגד אלימות במסגרת תפקידם

בקיצור לא הייתי תולה הרבה תקוות בהשתלמויות ונושאים שנתיים. דיאנה

 

[vered4]

אני יודעת, ילדי למדו אז

אבל חשבתי על הגדרה אחרת של הנושא, כי לפי מה שאני זוכרת זה היה יותר על "הזכות לכבוד והחובה לכבד". והמיקוד היה שונה. ולדעתי בגלל שחשיפה היא "שם המשחק"

מספיק שמכניסים את הנושא לסדר היום וכבר חלק מהילדים רואים את זה אחרת.

 

[לאה_מ]

אני מבינה את מה שאת אומרת, ובכל זאת

נראה לי שיש משמעות לנושאים המועלים במסגרת בית הספר, גם אם לא כל התלמידים מצליחים בסופו של דבר להפנים את הערכים הנלמדים. אבל נתתן לי כאן רעיון מצויין, ואני אנסה לפתח אותו יותר ואולי להעביר איזו תכנית ברוח זו בבית הספר של ילדי בשנה הבאה.

 

[נעה גל]

אני מבקשת להגיב

[מיכל@ל כבר מכירה היטב את עמדתי, אז למעשה, אני פונה כאן אל כל השאר] השרשור נמחק ולעניות דעתי, בצדק. לצערי, למרות מאמצים כנים של חלק מהגולשות (קבועות ולא קבועות) לנהל דיון בנושא גזענות ("תיוג" היא מילה מעודנת מדי), הדבר לא קרה. לא היה שום דיון. מה כן היה ברובו של השרשור? היו צעקות. היו ירידות אישיות . היו התעלמויות מבקשות חוזרות להעביר ביקורת עניינית (ולא. "את לא בן אדם" ו"את טיפשה" הן לא ביקורות ענייניות). היו חריגות מתקנון תפוז. הודעה אחת שעברה כמעט, על חוקי המדינה. והיתה הרבה אלימות מילולית. רגשות (סוערים ככל שיהיו) לא יכולים להוות מסווה לאלימות. המנהלות ה"כוחניות והאלימות" של פורום זה מסוגלות לספור על יד אחת את המחיקות של שרשורים שנערכו כאן (שאינם הודעות פרסומת) ב-4 השנים (כמעט) שהפורום קיים. פורום הוא מקום פתוח לכל אבל הוא לא מקום פרוץ. השרשור שנמחק לא הלך לאיבוד - הוא פתח את הדיון כאן.

 

[vered4]

אם תקראי

תמצאי דיון בנושא התיוג/גזענות. שמתי לב שעוד משתתפות מצאו את זה. בנוסף יש דיון בנושא- "האם זה בסדר שהדיון הקודם נמחק"- אז נכון שזה היה שיקול דעת של המנהלות, אבל גם כאן זה רובד שמכסה רובד דיון אחר- "האם בגלל שהנושא מוצדק- כל האמצעים להעברת המסר, כשרים". וכמו בכל מצב שיש בו דיון שנמחק- אחת מאלה שזה כל כך מפריע לה, יכולה לקחת יוזמה, להעלות את הנושא שוב בהודעה חדשה ולפתח דיון יותר מועיל.

 

[vered4]

רק עכשיו ראיתי

את הדיון שפתחה גילי חן.

 

[Diana M]

השאלה ורד מה הם אמצעים כשרים?

אני כתבתי תגובה מאוד לגיטימית, מנומקת והוגנת. נכון, היא היתה קשה מפני שחשפה את תהליך התיוג במערומיו וגם חוויתי את דעתי כי אדם אשר אינו מסוגל לשלוט על החשיבה הסטריוטיפית של עצמו אין מקומו בעבודה מול ילדים. גם כעת אני חושבת כך. וזה ממש חסר משמעות שיש עוד מאות או אלפים כמוהו. זה לא משנה את חומרת המצב. ועל כך זכיתי להתקפה ז'אן דארקית מתלהמת, כולל ניתוח "מעמיק" של אישיותי, שבינה לבין ההתייחסות לטעונים שהעליתי לא היה דבר. . אז אם תשאלי אותי אישית, לי יש כלל אחד לגבי תגובות ברשת: התייחסות עניינית לגופם של דברים. אין זה מאחריות הגולשים "לדעת דברים נוספים על הכותב" , זה גם לא מעניין וממש לא רלוונטי. וכמובן לעמוד בתקנון הפורומים. דיאנה

 

[vered4]

היו תגובות לא הולמות

התגובה שלך, למרות שהיתה קשה ולדעתי גם לא היה לה סיכוי לתרום להדברות (למרות שהיתה בה כביכול פניה אישית), עמדה בתקנוני הפורומים. היו תגובות שלא. ולגבי "לדעת דברים על הכותב"- זו לא שאלה של אחריות, ובכלל לא לזה כיוונתי. הכוונה שלי שיש הבדל כשכותבים דעה באופן כללי, או כשכותבים על משהו ספציפי. כי מצד אחד את הפנית את דברייך אל חנה, אבל היה ברור לחלוטין שזה מכוון "גבוה" מעליה. אחד מהדברים שלמדתי באינטרנט, זה כשאני קוראת תגובה מסוימת של מישהו שלא "פגשתי", זה לפתוח את הכרטיס האישי שלו, בשביל לראות עם מי אני מדברת. זו לא שאלה של אחריות, זו שאלה של להתאים את התגובה למקום הנכון.

 

[Diana M]

צר לי לא התרשמתי עד כה כי מתוך

כרטיס אישי ניתן ללמוד מי המגיב או אל מי התגובה מכוונת, שלא לדבר על כך שאחנו באינטרנט וכל אחד יכול ליצור לו כרטיסים על פי ראות עיניו ודמיונו הפורה. לכן אני עדיין מחזיקה בדעתי כי ההתייחסות צריכה לבוא לגופה של הודעה. אני בטוחה שלאחר שפתחת את הכרטיס שלי לא למדת עלי דבר וחצי דבר, כתרגיל פתחתי כעת את הכרטיס שלך (מה שאני מודה שלא עשיתי קודם), להגיד לך שלמדתי עליך משהו חדש? מלבד את גילך שלכשעצמו אינו אומר דבר, ממש לא. מה שכן, אני מודה, כאשר כתבתי את התגובה שלי כיוונתי לגננת בעלת הכשרה מינימלית שמצופה גם שעברה איזה סינון מינימלי כאשר התקבלה ללימודים. בדיעבד לאחר שפתחתי את הכרטיס האישי שבמקרה של חנה ניתן ללמוד ממנו המון (לא כל כך ממנו, כמו מהקישור לבאלוג שלה שמופיע בו), הבנתי שהתגובה שלי באמת "בוזבזה" והיתה כפי שאת קוראת "מעל". ואגב, בתגובתי לא קראתי להדברות. הבעתי דעה המובססת על נימוקים אותם פרטתי אחד לאחד. אפשר לא להסכים עם הנימוקים, מיותר ודי לא ראוי לעשות ספקוצליות מתלהמות אשר על פי תפיסתי שייכות לקטגוריה של "לא כשר" כתגובה. דיאנה

 

[אמא שרון]

את כתבת לחנה שאין בה כל תועלת.

לא כשר