אווה עמיחי
New member
אסלה הפוכה....
איפה למדו אדריכלים האלה, שמתכננים מגדלי משרדים, עם כניסה הפוכה! בן אדם סביר, כאשר מחפש את הכניסה למגדל של עשרות קומות, מצפה דבר אטרקטיבי, בולט, ברור והגיוני...בגובה עינו. אדריכלים מסוימים בישראל, נגד כל הציפיות, את כניסת המגדל שלהם מכניסים לבור, מפלס נמוך בקומה וחצי ממפלס המדרכה! למה? מי יודעה? היום עברתי על יד מגדל רובינשטיין, בפינת רחוב לינקולן – בגין, בתל אביב. מדרגות מסובכות מתפתלים לבור, ובין קיר הזכוכית הענק דלת כניסה, סתמי קטן, כאילו נכנסים לשירותים ציבוריים, לא לבניין יעני יוקרתי... את הרעיון לא מסוגלת להבין, אבל גם אין צורך בשום הסבר, כי זה פשוט מטומטם! כאילו היו מרכיבים אסלות הפוך, עם המושב צמוד לקיר, שרק בדרך מאוד מתוחכמת הייה אפשר לחרבן על עצמנו... אנשים נורמאלים לא יורדים במדרגות, כדי לעלות לקומה חמש- עשרה ! כתוצאה מכן, דרך כניסה הראשית כלב לא נכנס, חוץ מהאדריכל. בטח יש איזה יצאה צדדית למדרכה, ומשם נכנסים האנשים לבניין... לא חושבת, בטוחה, כי פטנט דומה הצחיק אותי ברמת גן, במגדלים התאומים הירוקים, ברחוב ז'בוטינסקי. תכננתי שם משרד, במקום חנות הראשונה, מכיוון תחנת הדלק. בזמן הביצוע, הייתי שם בתפקיד מודיעין של הבניין, חוץ מתפקידי העיקרי, כמפקחת...אנשים באו, חפשו את הכניסה...עשו סיבוב, ולא מצאו...אז נכנסו למקום הראשון, שראו אנשים, לשאול בייאוש : אך אפשר להיכנס לבניין המזוין הזה? בין החנויות יש דלת, ברוחב מטר, זהה לדלתות החנויות – כי אדריכלים שנתקעו בבאוהאוס, עדיין רוצים, שכל פרט יהיה זהה, בשם אסטטיקה לא מובנת לבני אנוש – זו דלת יציאה, שכולם נכנסים לבניין. בעלי הבניין הדביקו שלט קטן בגובה של 3 מטר, עם הודעה שקטה בטעות הפטאלית – "כניסה". את זה לא רואים, כי מישהו לא רוצה לשבור את הרגליים במדרכה המעוצבת עם שיש מבריק, לא מסתכל למעלה, אלא עינו קבורים במדרכה המשונה... אז, לאחר 10 דקות חיפוש עצבני, נכנסים לחנות הראשונה, לשאול: איפה הכניסה לבניין המפגר הזה? בניין מיוחד במינו, גם מפני שיש לו חנויות לחצר הפנימי – כמובן ריקות, או בפשיטת רגל, או משרדים, עם גינה והרבה שיש בכניסה. לשושנה, של בלינצ'ס ההונגרי, המקום הזה סיים את קריירה מפוארת שלה. מצד שיני, לכיוון הרחוב, חיברו יחידות, כדי להכניס מכולת קטנה, כשה את גב המקררים יכולים לראות בוויטרינה הזכוכית...אילו היו פורסים את שטח הקרקע לרצועות עם כניסה לרחוב, ועם חלונות או דלת נוסף לחצר, גם היו מנצלים טוב יותר את השטח, לחללים הייה אוורור ואור, והספקת המכולת לא הייה מרחוב הראשי, עם ארגזים כדקורציה...כן, בשביל רעיון פשוט כזה, היו צריכים לחשוב, כמו בן אדם נורמאלי, לא כאדריכל מדופלם.
איפה למדו אדריכלים האלה, שמתכננים מגדלי משרדים, עם כניסה הפוכה! בן אדם סביר, כאשר מחפש את הכניסה למגדל של עשרות קומות, מצפה דבר אטרקטיבי, בולט, ברור והגיוני...בגובה עינו. אדריכלים מסוימים בישראל, נגד כל הציפיות, את כניסת המגדל שלהם מכניסים לבור, מפלס נמוך בקומה וחצי ממפלס המדרכה! למה? מי יודעה? היום עברתי על יד מגדל רובינשטיין, בפינת רחוב לינקולן – בגין, בתל אביב. מדרגות מסובכות מתפתלים לבור, ובין קיר הזכוכית הענק דלת כניסה, סתמי קטן, כאילו נכנסים לשירותים ציבוריים, לא לבניין יעני יוקרתי... את הרעיון לא מסוגלת להבין, אבל גם אין צורך בשום הסבר, כי זה פשוט מטומטם! כאילו היו מרכיבים אסלות הפוך, עם המושב צמוד לקיר, שרק בדרך מאוד מתוחכמת הייה אפשר לחרבן על עצמנו... אנשים נורמאלים לא יורדים במדרגות, כדי לעלות לקומה חמש- עשרה ! כתוצאה מכן, דרך כניסה הראשית כלב לא נכנס, חוץ מהאדריכל. בטח יש איזה יצאה צדדית למדרכה, ומשם נכנסים האנשים לבניין... לא חושבת, בטוחה, כי פטנט דומה הצחיק אותי ברמת גן, במגדלים התאומים הירוקים, ברחוב ז'בוטינסקי. תכננתי שם משרד, במקום חנות הראשונה, מכיוון תחנת הדלק. בזמן הביצוע, הייתי שם בתפקיד מודיעין של הבניין, חוץ מתפקידי העיקרי, כמפקחת...אנשים באו, חפשו את הכניסה...עשו סיבוב, ולא מצאו...אז נכנסו למקום הראשון, שראו אנשים, לשאול בייאוש : אך אפשר להיכנס לבניין המזוין הזה? בין החנויות יש דלת, ברוחב מטר, זהה לדלתות החנויות – כי אדריכלים שנתקעו בבאוהאוס, עדיין רוצים, שכל פרט יהיה זהה, בשם אסטטיקה לא מובנת לבני אנוש – זו דלת יציאה, שכולם נכנסים לבניין. בעלי הבניין הדביקו שלט קטן בגובה של 3 מטר, עם הודעה שקטה בטעות הפטאלית – "כניסה". את זה לא רואים, כי מישהו לא רוצה לשבור את הרגליים במדרכה המעוצבת עם שיש מבריק, לא מסתכל למעלה, אלא עינו קבורים במדרכה המשונה... אז, לאחר 10 דקות חיפוש עצבני, נכנסים לחנות הראשונה, לשאול: איפה הכניסה לבניין המפגר הזה? בניין מיוחד במינו, גם מפני שיש לו חנויות לחצר הפנימי – כמובן ריקות, או בפשיטת רגל, או משרדים, עם גינה והרבה שיש בכניסה. לשושנה, של בלינצ'ס ההונגרי, המקום הזה סיים את קריירה מפוארת שלה. מצד שיני, לכיוון הרחוב, חיברו יחידות, כדי להכניס מכולת קטנה, כשה את גב המקררים יכולים לראות בוויטרינה הזכוכית...אילו היו פורסים את שטח הקרקע לרצועות עם כניסה לרחוב, ועם חלונות או דלת נוסף לחצר, גם היו מנצלים טוב יותר את השטח, לחללים הייה אוורור ואור, והספקת המכולת לא הייה מרחוב הראשי, עם ארגזים כדקורציה...כן, בשביל רעיון פשוט כזה, היו צריכים לחשוב, כמו בן אדם נורמאלי, לא כאדריכל מדופלם.
