אסלה הפוכה....

אסלה הפוכה....

איפה למדו אדריכלים האלה, שמתכננים מגדלי משרדים, עם כניסה הפוכה! בן אדם סביר, כאשר מחפש את הכניסה למגדל של עשרות קומות, מצפה דבר אטרקטיבי, בולט, ברור והגיוני...בגובה עינו. אדריכלים מסוימים בישראל, נגד כל הציפיות, את כניסת המגדל שלהם מכניסים לבור, מפלס נמוך בקומה וחצי ממפלס המדרכה! למה? מי יודעה? היום עברתי על יד מגדל רובינשטיין, בפינת רחוב לינקולן – בגין, בתל אביב. מדרגות מסובכות מתפתלים לבור, ובין קיר הזכוכית הענק דלת כניסה, סתמי קטן, כאילו נכנסים לשירותים ציבוריים, לא לבניין יעני יוקרתי... את הרעיון לא מסוגלת להבין, אבל גם אין צורך בשום הסבר, כי זה פשוט מטומטם! כאילו היו מרכיבים אסלות הפוך, עם המושב צמוד לקיר, שרק בדרך מאוד מתוחכמת הייה אפשר לחרבן על עצמנו... אנשים נורמאלים לא יורדים במדרגות, כדי לעלות לקומה חמש- עשרה ! כתוצאה מכן, דרך כניסה הראשית כלב לא נכנס, חוץ מהאדריכל. בטח יש איזה יצאה צדדית למדרכה, ומשם נכנסים האנשים לבניין... לא חושבת, בטוחה, כי פטנט דומה הצחיק אותי ברמת גן, במגדלים התאומים הירוקים, ברחוב ז'בוטינסקי. תכננתי שם משרד, במקום חנות הראשונה, מכיוון תחנת הדלק. בזמן הביצוע, הייתי שם בתפקיד מודיעין של הבניין, חוץ מתפקידי העיקרי, כמפקחת...אנשים באו, חפשו את הכניסה...עשו סיבוב, ולא מצאו...אז נכנסו למקום הראשון, שראו אנשים, לשאול בייאוש : אך אפשר להיכנס לבניין המזוין הזה? בין החנויות יש דלת, ברוחב מטר, זהה לדלתות החנויות – כי אדריכלים שנתקעו בבאוהאוס, עדיין רוצים, שכל פרט יהיה זהה, בשם אסטטיקה לא מובנת לבני אנוש – זו דלת יציאה, שכולם נכנסים לבניין. בעלי הבניין הדביקו שלט קטן בגובה של 3 מטר, עם הודעה שקטה בטעות הפטאלית – "כניסה". את זה לא רואים, כי מישהו לא רוצה לשבור את הרגליים במדרכה המעוצבת עם שיש מבריק, לא מסתכל למעלה, אלא עינו קבורים במדרכה המשונה... אז, לאחר 10 דקות חיפוש עצבני, נכנסים לחנות הראשונה, לשאול: איפה הכניסה לבניין המפגר הזה? בניין מיוחד במינו, גם מפני שיש לו חנויות לחצר הפנימי – כמובן ריקות, או בפשיטת רגל, או משרדים, עם גינה והרבה שיש בכניסה. לשושנה, של בלינצ'ס ההונגרי, המקום הזה סיים את קריירה מפוארת שלה. מצד שיני, לכיוון הרחוב, חיברו יחידות, כדי להכניס מכולת קטנה, כשה את גב המקררים יכולים לראות בוויטרינה הזכוכית...אילו היו פורסים את שטח הקרקע לרצועות עם כניסה לרחוב, ועם חלונות או דלת נוסף לחצר, גם היו מנצלים טוב יותר את השטח, לחללים הייה אוורור ואור, והספקת המכולת לא הייה מרחוב הראשי, עם ארגזים כדקורציה...כן, בשביל רעיון פשוט כזה, היו צריכים לחשוב, כמו בן אדם נורמאלי, לא כאדריכל מדופלם.
 

amonit

New member
עכשו אני מבינה מדוע..

יורדים אלי למשרד, במרתף של בניין ממש יורדים חמש עשרה מדרגות ושואלים: פה זו קומה שניה?????????
וזה קורה לפחות פעמיים בשבוע.
 
אווה

האם את יודעת מדוע בונים מבנים גבוהים כאשר הקירות החיצוניים ל א ישרים זאת אומרת קיר שלם מלמעלה עד למטה, אלא בונים את הקירות החיצוניים בטבלית? איציק
 

סיסרע

New member
תשובה

1) כיוון אוויר נוסף לכל דירה (אם כי אתה רואה משם בעיקר את החלון של השכן) 2) מסתור לכביסה 3) אחוזי בניה באותו עניין, בצומת פנקס דרך נמיר בת"א יש שני מגדלים גבוהים, די ישנים כבר (20 שנה בערך), שבפינות שלהם יש ריבוע ריק לאורך מספר קומות (בכל פינה זה עולה לגובה אחר), וזה לגמרי דפוק כי אין שם חלונות, ופשוט כל דירה הפסידה חדר שלם.
 
לא חושבת...גם לעבוד יותר נעים,

אם לא ממוזג, אלא חלק מהזמן לפחות, האוויר טבעי. כמובן, במגדלים של 20 או יותר קומות, בגלל הרוח אי אפשר לפתוח חלונות...עדיין לא הייתי עושה היום מגדל זכוכית בארץ - בזבוז אנרגיה פושעת!
 
אתה מתכוון לא במישור אחד, אלא

החזית עם בליטות, נסיגות מקו הישר. נדמה, שאיציק חשב לגובה.. שורש הצרה: תכנות בינוי גרוע...לא מפני שלמדתי את התכום, וקצת מבינה בזה, אלא, מפני שבמשך 18 שנה בארץ, ראיתי תכניות בינוי כזו דביליות, שבמסגרתם לתכנן משהו טוב, הייה מסימה קשה במיוחד... רוב התרבותי של העולם, לא אדריכל, אלא מומחה בנושא מתכנן שכונות, ערים. עם ידע רחב בסוציולוגיה, במקצועות הקשורים: כביש, תשתית... לאחרונה הייה לי עסק עם משולש הז'בוטינסקי בראשון לציון. מקום מרכזי ויקר, עם תכנון חלוקה של המגרשים, שלפני 30 שנה היו זורקים אותי מהאוניוורסיטה, עם הייתי מגישה כזו, כתכנית הסמסטר!
 
דוגרי - לא מבינה את השאילה...

אתה מתכוון, שיש בתים מגוריים, שקומת הקרקע קטן יותר, מאשר קומה א'? או, אתה מתכוון לבניינים די גבהים, שבארץ עיקר, בולטים בקומות העליונים, עם קונזולה? בניו יורק בדיוק החפך: בניין גבה, נגיד 40 קומית, למעלה השטח קטן יותר, כך, שבתוך הבניין יש דירות עם גג פתוח (כאילו פנטהאוס) בקומה 12 נגיד, בקומה 16, 25, 34,...אתם יכולים לרואת דוגמה בסרט סתב בניו יורק... אני חייבת להגיד, שהרבה פעמים אין לי שמץ של מושג, מה היו כוונותו של המתכנן, בעצם את המחשבות שלי כתבתי גם בגלל זה... מצד שיני, לא צריך להבין בארכיטקטורה, כדי לגלות רעיונות חכמים, עיצוב מוצלח - כי פשוט הגיוני, יש הרמוניה בדבר, שכל אדם יכול להרגיש.
 
לא אשאל שאלה

בניין גבוהה 30 מקומות ולא חשוב מגורים או משרדים המבנה החיצוני ישר . מה קורה לזרימת האויר הפוגעת בקיר החיצוני בקומות העליונות? איציק
 
לא בטוח שישר!

יש פורום גורדי שחכים, כאן בתפוז...אם הנושא מעניין אותך. ספרות מקצועית די גדולה עוסקת בעיניינים האלה... אני כל-כך לא סובלת את הארכיטקטורה הפלוסית הזאת, שלא במרכז התעניינותי...
 
אז

הריני לעדכן אותך זרימת האויר הפוגעת בקומות העליונות בקיר החיצוני של מבנה רב קומות יורדת כלפי מטה והופכת לסופה קטנה בהגיעה לפני הקרקע. לדוגמא בנין ציון בירושלים. הסיבה לתיכנון מדורג של קיר חיצוני בבנין כזה היא להקטין את עוצמת הרוח היורדת ולפזרה. למיטב זכרוני בית רובינשטיין (שקטלת את מתכנניו בצורה שלא מחמיאה לך)קירותיו החיצונים ישרים ועדיין בגובה פני הרחוב אין רוח היורדת מקירות הבנין . להערכתי הלא מקצועית זאת אחת הסיבות לכניסה השקועה. יש הבדל גדול בין תיכנון ועיצוב משרדים בתי מגורים לבין תיכנון ועיצוב רבי קומות. ואני מצפה מבעל מקצוע המנהל פורום כאשר הוא מבקר עבודות של אחרים קודם כל להשתמש בשפה נקיה , ולבקר דברים שהיא\הוא מבינים בהם. שבוע טוב פורים שמח איציק
 

אלי ו.

New member
אפשר לקבל סימוכין?

בתור חובב אוירונאוטיקה בנעורי, התאור נשמע לי מוזר. אם הייתי מדבר על מערבולות אויר בגובה רב, ניחה. למה לזרמי האויר לרדת למטה? הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב לתופעה כזו זה שני בנינים גבוהים צמודים שיש זרימת אויר מהירה ביניהם (מעין צינור ברנולי) וגם אז לא מדובר ב"סופה" בתחתית הבנין אלא בין הבנינים. במצב נורמלי זה לא יקרה מכיון שבסיטואציה עירונית, זרימת האויר בתחתית הבנין איטית יותר. לא מובן לי איך כניסה שקועה פותרת את המצב שתארת להפך, אם התאור שלך היה נכון המצב היה רק מחמיר. גם אם התאור שלך היה נכון, אני בטוח שיש דרכים חכמות יותר לפתור את הבעיה מאשר פגיעה בפונקציונליות של הכניסה. עובדה, ברוב המגדלים הגבוהים שאני ראיתי, הכניסה היתה ממפלס הרחוב. למה במגדלי עזריאלי במרפסת (קומה 3) אין סופה? להיפך מדובר במקום נעים. גם הכניסה לאמפייר סטייט בילדינג אינה שקועה מתחת לרחוב 34. (והאמפייר סטייט בילדינג צר יותר למעלה, ההפך ממה שתארת)
 
אין שום קשר בין הרוחות לכניסה...

במגדלים של הארץ, (מקסימום 50 קומות, אם לא טועה) בניית קונסטרוקציה של הבניין לא ממש מסובכים, יש נסיון רב בעולם. הבעיות מתרבות, בצורה אקספוננציאלית עם עליה בגובה...כמו שכתבתי, זה לא תכום, שמעניין אותי, אבל למדתי משהו פעם... דבר אחד בטוח לגמרה: הכניסה לבניין לא עיניין של רוחות, מקסימום בעייה של רוח האדם שתכנן!
 
כמה דברים...

1. הביקורת שלי בקשר לבניין רובינשטין הייה בנושא הכניסה לבניין, לא בקשר יציבות המגדל מול רוחות (יש עוד כמה סוגי כוחות, מעבר לזה, אבל לא עסקתי בזה כלל) 2. ככה כותבת, ואתה לא חייב לקרוא... 3. במה שלא מבינה, אומרת בלי בושה: המגדל כצורת בנייה בעיניי לא אנושי, לא צורך אמיתי, לא סובלת אותם...לכן, לא ממש מעניין לי לבזבז את זמני בהתעניינות רבה... 4. תודה, אתה לא צריך ללמד אותי על הבדלי עיצוב דירות ומשרדים... 5. אין שום סיבה הגיונית לכניסה מהמרתף לבניין כלשהו - זו דעה מקצועית. כי יש דברים, שמבינה בהם, במקרה...
 
למעלה