דווקא לא
אחד הדברים היפים שאני למדתי מעסוקי באמנויות הלחימה (טאי צ'י ובה-גווא) הוא הזרימה. לא ליזום, לא להתנגד, פשוט לזרום ולראות מה קורה. היכולת להרפות ולזרום היא היכולת החשובה שאני למדתי, היציאה מכל מצב, ולאו דווקא השליטה - ממש אין לי רצון לשלוט. לגבי צ'י, שוב חוזר הניגון, יש הבדל בגישה בין המדע ה"מערבי" לבין חוויות ותובנות. לדעתי אני כן מרגיש צ', למשל: את זרימת הצ'י אצלי בגוף, צ'י של אחרים שמוקרן מעבר לגוף (הילה, אולי). אולי אין הוכחה "מדעית" או מדעית, אך כיוון שאנני מרגיש עצמי כבול למגבלות כאלו ואחרות אני לא מרגיש גם צורך להוכיח לפי אותן נוסחאות. דרך אגב צ'י הוא מידע, צ'י הוא פוטנציאל, צ'י הוא המשאב שבלעדיו אין חיים ולוּ לחלקיק שניה (אנרגיית החיים). עדי