אני תוההה

tailka

New member
אני תוההה

לעצמי בזמן שאני קוראת את הספר פסיכולוגיה על הקשר בין חוויות ההורים בילדות לקשר שלהם לילדים שלהם .. נגיד הורה שאימא שלו שנאה לקנות איתו נעלים ישנא לקנות נעלים - זו דוגמא יחסית פשטנית אבל כל הרוח של הספר הזה זה שההורים צריכים להיות מחוברים לעצמם חוויות לילדות שלהם לאיך שהחוויות משפיעות על חיי היומיום שלהם והיחסים עם הילדים ואני לא אימא אני לא מצליחה להזיכר בחוויות ילדות שלי .. הכל נתקע בערך בזמן המלחה של אימשלי .. ואני יודעת שהחוויות שלי משפיעות על ההתנהלות שלי מול הילדים והעולם - אני מסוגלת להצביע על סיטואציות ואפילו לפעמים לתפוס את עצמי בזמן סיטואציה עושה משהו בגלל החוויות שחוויתי בעבר ולאסוף את עצמי חשוב להיות מודעים לחוויות הילדות ? אני לא מודעת לחויות פיזית , אני מאוד מודעת לתחושות שחוויות גורמות לי .. מה דעתכם ?
 

לנושנוש

New member
נישמע לי שהכל בסדר.

ושאת תהייה אימא כמו כולם+-. לפעמים צודקת ולפעמים טועה.
 
לדעתי, זאת הכוונה-שחשוב לזכור איך דברים שעשו

לנו גרמו לנו להרגיש ולחוש וללמוד מזה. וחוצמזה, אל תיקחי כל דבר שכתוב בספרים כאמת גמורה, יש הרבה דברים שהם לא בהכרח נכונים, או לא בהכרח מתאימים לך.
 
לפעמים נזכרים בזמן אמת

פעם הייתי במכולת והתחשק לי שוקו, אז קניתי שוקו בשקית. אז שאלתי את עצמי, "מה אם היה לי ילד והוא היה אומר שהוא רוצה שוקו?" עניתי לילד שבראשי שנגיע הביתה ואני אכין לו שוקו מאבקה, בשקית זה הרבה יותר יקר. כשהייתי קטנה, ההורים שלי חיו בצמצום, ולא קנו לי דברים כמו שוקו בשקית. בינתיים התרגלתי לחיות ברווחה יחסית שמאפשרת פינוקים כאלה, אבל כשהעמדתי את עצמי לרגע במצב ה"הורה", אוטומטית חזרו אלי הזכרונות של איך ההורים שלי התנהגו במצב דומה. אני חושבת שמה שחשוב זה לא לשחזר את הדברים בכוח, אלא לזהות אותם כשהם עולים, ולהבין מאיפה זה בא. אם היה לי ילד והוא היה רוצה שוקו בשקית, כנראה אחרי הרהור נוסף הייתי קונה לו, ואומרת לו שכשאני הייתי קטנה, להורים שלי לא היה כסף לקנות את זה, אז שיעריך
.
 
למעלה