אני תוההה
לעצמי בזמן שאני קוראת את הספר פסיכולוגיה על הקשר בין חוויות ההורים בילדות לקשר שלהם לילדים שלהם .. נגיד הורה שאימא שלו שנאה לקנות איתו נעלים ישנא לקנות נעלים - זו דוגמא יחסית פשטנית אבל כל הרוח של הספר הזה זה שההורים צריכים להיות מחוברים לעצמם חוויות לילדות שלהם לאיך שהחוויות משפיעות על חיי היומיום שלהם והיחסים עם הילדים ואני לא אימא אני לא מצליחה להזיכר בחוויות ילדות שלי .. הכל נתקע בערך בזמן המלחה של אימשלי .. ואני יודעת שהחוויות שלי משפיעות על ההתנהלות שלי מול הילדים והעולם - אני מסוגלת להצביע על סיטואציות ואפילו לפעמים לתפוס את עצמי בזמן סיטואציה עושה משהו בגלל החוויות שחוויתי בעבר ולאסוף את עצמי חשוב להיות מודעים לחוויות הילדות ? אני לא מודעת לחויות פיזית , אני מאוד מודעת לתחושות שחוויות גורמות לי .. מה דעתכם ?
לעצמי בזמן שאני קוראת את הספר פסיכולוגיה על הקשר בין חוויות ההורים בילדות לקשר שלהם לילדים שלהם .. נגיד הורה שאימא שלו שנאה לקנות איתו נעלים ישנא לקנות נעלים - זו דוגמא יחסית פשטנית אבל כל הרוח של הספר הזה זה שההורים צריכים להיות מחוברים לעצמם חוויות לילדות שלהם לאיך שהחוויות משפיעות על חיי היומיום שלהם והיחסים עם הילדים ואני לא אימא אני לא מצליחה להזיכר בחוויות ילדות שלי .. הכל נתקע בערך בזמן המלחה של אימשלי .. ואני יודעת שהחוויות שלי משפיעות על ההתנהלות שלי מול הילדים והעולם - אני מסוגלת להצביע על סיטואציות ואפילו לפעמים לתפוס את עצמי בזמן סיטואציה עושה משהו בגלל החוויות שחוויתי בעבר ולאסוף את עצמי חשוב להיות מודעים לחוויות הילדות ? אני לא מודעת לחויות פיזית , אני מאוד מודעת לתחושות שחוויות גורמות לי .. מה דעתכם ?
