אני שמח שהנושאים
הקודמים שכתבתי ירדו כבר לעמוד הבא (לפחות רובם), מפני שהתשובה עליהם לא היתה רצינית בכלל. אבל יש לי שאלה חדשה: בשרשורים קודמים, נשאל "מדוע לקיים מצוות כמו לאכול כשר, לא ליסוע בשבת וכו'". לפי הבנתי, התשובה היא: כדי להבטיח את מקומכם בעולם הבא. בואו נניח שיש עולם הבא, ושיש אלוהים, ושיש את כל הדברים האלה שהדתיים מאמינים בהם... רק לשם הדיון, כמובן. אז מי יותר "צדיק": אדם דתי, שומר חוק וכל זה, שמתפלל כל יום ולא נוסע בשבת וממלא מצוות, שפועל מתוך רצון להגיע לעולם הבא; או אדם חילוני שומר חוק וכל זה, שעוזר לזולת ועושה טוב בעולם, אבל לא מתוך רצון להגיע לעולם הבא? האין החילוני, שלא פועל מתוך תמורה ומנצל את זמנו בשביל להועיל לעולם כמה שיותר לפני שימות, הוא הצדיק האמיתי? האין הדתי, שמתפלל רק כדי להבטיח את מקומו בעולם הבא, הוא האגואיסט? זוהי אינה האשמה. זוהי שאלה שאני רוצה לדעת את תשובתה על פי האמונה היהודית. ואני לא רוצה לינקים בתור תשובות. *הערה: אם טענתי הראשונה "קיום מצוות בא כדי להבטיח את המקום בעולם הבא" מוטעית, אנא ספרו לי מדוע על בני האדם לקיים מצות.