קראתי המון
ספרים בנושא השואה.הרגשות שעלו בי אז היו :הערצה לאנשים שנלחמו לשרוד בתנאים איומים של השפלה,רעב,אכזריות. כאב עצום על אלו שהיו חסרי אונים.הורים שמסרו את ילדיהם כדי שישרדו וכו'.כל זמן הקריאה חשבתי לעצמי :"איך הייתי מתנהגת במקומם".חרדות שמא זה יקרה לנו שוב. אנשים מגיבים בצורה שונה לאותה סיטואציה.גם אצל ניצולי שואה ששרדו.היו אנשים שהתחזקו באמונתם הדתית.או ההפך הפסיקו להאמין שיש אלוהים.אנשים שנהיו חזקים וללא רגישות לזולת[בגלל הזוועות שחוו]או כאלה שנשברו ולא יכלו להתמודד עם הזוועות שחוו ולקו בדכאון. אנחנו מעוצבים על פי העבר שלנו לטוב ולרע[אם נבחר לשכוח או לא]
ספרים בנושא השואה.הרגשות שעלו בי אז היו :הערצה לאנשים שנלחמו לשרוד בתנאים איומים של השפלה,רעב,אכזריות. כאב עצום על אלו שהיו חסרי אונים.הורים שמסרו את ילדיהם כדי שישרדו וכו'.כל זמן הקריאה חשבתי לעצמי :"איך הייתי מתנהגת במקומם".חרדות שמא זה יקרה לנו שוב. אנשים מגיבים בצורה שונה לאותה סיטואציה.גם אצל ניצולי שואה ששרדו.היו אנשים שהתחזקו באמונתם הדתית.או ההפך הפסיקו להאמין שיש אלוהים.אנשים שנהיו חזקים וללא רגישות לזולת[בגלל הזוועות שחוו]או כאלה שנשברו ולא יכלו להתמודד עם הזוועות שחוו ולקו בדכאון. אנחנו מעוצבים על פי העבר שלנו לטוב ולרע[אם נבחר לשכוח או לא]