"אני צריך להתאמן"...
בוקר אור. מה נשמע? רק רציתי לשאול שאלה, אולי דרכיכם אני אבין טוב יותר. החבר שלי בן כמעט 20 (עוד חודש) ומכיתה ט' הוא מכור לספורט. יש לו לפחות שעתיים אימונים ביום. הוא לומד קונג-פו (גמל שלמה, זה עם התנועות המצחיקות..) וקארטה\קאראטה\קראטה (תבחרו מה שנכון
). אוקיי - ספורט זה חשוב. זה נכון. זה חשוב לבריאות וכו'. אבל מה יש בזה שהוא עד כדי כך מכור לזה? הוא לא מוותר על שום אימון שלו (יש לו סדרות - פעמיים בשבוע חזה, פעמיים בטן, פעם הרמת משקולות...) אני ממש מעריצה אותו שהוא מתמיד בזה (הוא הכין בשבילי פעם קלסר חמוד כזה עם כל מיני תרגילים... אבל זה היה משעמם וקל מדי וגם לא הצלחתי להתמיד בזה יותר משבועיים). תגידו, גם אתם ככה? עכשיו הוא בצבא ומתוסכל עד עמקי נשמתו שהוא לא יכול ללכת לקונג-פו (מכירים את ספיר טל? הוא המורה שלו). וחוץ מזה זה גם גורם לתופעות משנה שפעם חשבתי אותן לחמודות אבל היום זה כבר קצת מעצבן - הוא הולך ברחוב ונותן בעיטות לעמודים (לא יותר מדי חזקות) או שהוא מרביץ לשרירים שלו (בטענה שזה מחזק אותם). טוב, אז אני מבינה אותו, אבל הלו, מי שמסתכל על זה ברחוב יחשוב שהוא מינימום משוגע. אז ככה: א' - מה עושים? (להיות נינג'ה זה טוב, אבל למה בחוץ?) ב' - גם אתם ככה?... טוב, נו, יש לזה גם צדדים חיוביים...
יום נעים!
בוקר אור. מה נשמע? רק רציתי לשאול שאלה, אולי דרכיכם אני אבין טוב יותר. החבר שלי בן כמעט 20 (עוד חודש) ומכיתה ט' הוא מכור לספורט. יש לו לפחות שעתיים אימונים ביום. הוא לומד קונג-פו (גמל שלמה, זה עם התנועות המצחיקות..) וקארטה\קאראטה\קראטה (תבחרו מה שנכון