אני פורש
מקודם מחקו לי את ההודעה..
אז אכתוב מסודר...
היה נחמד שהיה פה נחמד..חלק מן הדברים מאחורי הקלעים לא מצאתי נחמד , לא אפרט.
איני אוהב את הגישה של הסודיות והשליטה שיש פה כעת...זו לדעתי לא דרך לצאת מבדידות זו דרך להשאר עם הפחדים והחששות מקשרים (ואין דבר כזה קשרים בטוחים יש רק בחירה אם להפגע..יש שינוי גישה....יש תיקון של מה שהביא אותנו למקומות שנפגענו...ויש התמודדות עם השורשים של הפגיעות..) אולי יש חשש מטרולים...יש גם חשש בישראל שדווקא שם יהיה חלילה אירוע בטחווני..נו אז לא לעשות מפגש?...אולי הכי טוב לשבת בבית ולהיות בטוחים ככל הניתן?..הבעיה לא במפגש גלוי הבעיה בחשש הסמוי....ובעיניי זה חבל..
ואין קשר לניהול או לא...אולי לא אהבתי את הדרך בא זה נעשה מי שילך אחורה שפריאל לא היתה אני באתי לכללי קראתי לה קודם..והיא שבה
אני לא זכיתי לכזה יחס..לא כזה סוף העולם.
באשר ללמה אני לא יכול להגיע למפגש זה כלל לא קשור לכעס..זה קשור לזה שאהע צריך להחליט אם אני עושה ניתוח בגב עליון....להציל את מה שנשאר מתפקוד ידיים או מחכה שקודם ביטוח לאומי יאשר לי סוף סוף נכות ואז לעשות את זה עם סיכון שהמצב יחמיר..בידיעה שניתוח אם יצליח רק משמר את הנזק הקיים שלא יחמיר..ולא יכול להשיב המצב לנורמה הרצויה.
בנתיים הגשתי את מה שצריך לביטוח לאומי נראה מה יהיה
מקווה כתמיד לטוב...
אין בזה כעס כלל יש בחירה ..של לאן משאביי הולכים כעת..לכן גם מיעטתי לכתוב..דבר נוסף שאני יודע היכן המפגש למען האמת נסיעה הלוך חזור מקרית שמונה לא נראית לי בכל מקרה....גם אם אכיר שם חבר'ה..מה יעזור לי ת'כלס קשר ממרחקים?..הייתי שמח לו היו אנשים ממש מאיזורי ..מפגש באיזור שלי הייתי בא בהחלט
בכל מקרה תודה רבה למי שתמך ועזר פה מעל דפי הפורום ומאחורי הקלעים ברכת השם עליכם והוא ישיב לכם טוב כגמולכם אמן.
ולכולם אני מאחל שמעגל הבדידות יישבר כל אחד ואחת באופן הביטוי של הבדידות שלו או שלה לחיים חברתיים ואישיים שלווים רגועים מפתחי אישיות וטוב , אמן
כל טוב חברים וחברות
מקודם מחקו לי את ההודעה..
אז אכתוב מסודר...
היה נחמד שהיה פה נחמד..חלק מן הדברים מאחורי הקלעים לא מצאתי נחמד , לא אפרט.
איני אוהב את הגישה של הסודיות והשליטה שיש פה כעת...זו לדעתי לא דרך לצאת מבדידות זו דרך להשאר עם הפחדים והחששות מקשרים (ואין דבר כזה קשרים בטוחים יש רק בחירה אם להפגע..יש שינוי גישה....יש תיקון של מה שהביא אותנו למקומות שנפגענו...ויש התמודדות עם השורשים של הפגיעות..) אולי יש חשש מטרולים...יש גם חשש בישראל שדווקא שם יהיה חלילה אירוע בטחווני..נו אז לא לעשות מפגש?...אולי הכי טוב לשבת בבית ולהיות בטוחים ככל הניתן?..הבעיה לא במפגש גלוי הבעיה בחשש הסמוי....ובעיניי זה חבל..
ואין קשר לניהול או לא...אולי לא אהבתי את הדרך בא זה נעשה מי שילך אחורה שפריאל לא היתה אני באתי לכללי קראתי לה קודם..והיא שבה
באשר ללמה אני לא יכול להגיע למפגש זה כלל לא קשור לכעס..זה קשור לזה שאהע צריך להחליט אם אני עושה ניתוח בגב עליון....להציל את מה שנשאר מתפקוד ידיים או מחכה שקודם ביטוח לאומי יאשר לי סוף סוף נכות ואז לעשות את זה עם סיכון שהמצב יחמיר..בידיעה שניתוח אם יצליח רק משמר את הנזק הקיים שלא יחמיר..ולא יכול להשיב המצב לנורמה הרצויה.
בנתיים הגשתי את מה שצריך לביטוח לאומי נראה מה יהיה
אין בזה כעס כלל יש בחירה ..של לאן משאביי הולכים כעת..לכן גם מיעטתי לכתוב..דבר נוסף שאני יודע היכן המפגש למען האמת נסיעה הלוך חזור מקרית שמונה לא נראית לי בכל מקרה....גם אם אכיר שם חבר'ה..מה יעזור לי ת'כלס קשר ממרחקים?..הייתי שמח לו היו אנשים ממש מאיזורי ..מפגש באיזור שלי הייתי בא בהחלט
בכל מקרה תודה רבה למי שתמך ועזר פה מעל דפי הפורום ומאחורי הקלעים ברכת השם עליכם והוא ישיב לכם טוב כגמולכם אמן.
ולכולם אני מאחל שמעגל הבדידות יישבר כל אחד ואחת באופן הביטוי של הבדידות שלו או שלה לחיים חברתיים ואישיים שלווים רגועים מפתחי אישיות וטוב , אמן
כל טוב חברים וחברות