אני עצובה
לא טוב לי. אין לי כוח ללכת לעבודה מחר. העבודה לא זורמת לי,לוקחת הרבה מאמצים ממני ולא תמיד אני יודעת אם מה שאני עושה טוב ונכון. ומחר יש יום ארוך ארוך עם המון שעות עבודה. וכל כך בא לי קצת חופש ומנוחה (במיוחד שהייתי חולה לא מזמן) וחבר שלי ואני לא מתקשרים טוב בכלל. אני מאוד אוהבת אותו,את זה אני יודעת. וגם הוא אוהב, אבל לא תמיד בטוח מה הוא רוצה ומה הוא מרגיש ולא תמיד מתלהב בכלל מהקשר ומלהיות ביחד. וזה כל כך קשה לי. אז אנחנו קצת פחות נפגשים ומדברים. בכוונה. כדי לראות איך מרגישים עם זה. ואני כל כך מתגעגעת. זה מה שאני גיליתי. אבל לפעמים יש רגעים שגם לא יודעת בעצמי מה אני רוצה ממנו.ואם טוב לי איתו, אם מספיק טוב לי איתו. ואני נורא מפחדת ממה שהוא חושב.. וממה שהוא מרגיש וקשה לי נורא ואני עצובה ואין לי כוח לשבוע הזה בכלל..
מעצבן אותי שכל פעם מחדש מגיע הכאב הזה והחוסר מסוגלות הזאת. כמו פעם. כמו הכאב של פעם..
לא טוב לי. אין לי כוח ללכת לעבודה מחר. העבודה לא זורמת לי,לוקחת הרבה מאמצים ממני ולא תמיד אני יודעת אם מה שאני עושה טוב ונכון. ומחר יש יום ארוך ארוך עם המון שעות עבודה. וכל כך בא לי קצת חופש ומנוחה (במיוחד שהייתי חולה לא מזמן) וחבר שלי ואני לא מתקשרים טוב בכלל. אני מאוד אוהבת אותו,את זה אני יודעת. וגם הוא אוהב, אבל לא תמיד בטוח מה הוא רוצה ומה הוא מרגיש ולא תמיד מתלהב בכלל מהקשר ומלהיות ביחד. וזה כל כך קשה לי. אז אנחנו קצת פחות נפגשים ומדברים. בכוונה. כדי לראות איך מרגישים עם זה. ואני כל כך מתגעגעת. זה מה שאני גיליתי. אבל לפעמים יש רגעים שגם לא יודעת בעצמי מה אני רוצה ממנו.ואם טוב לי איתו, אם מספיק טוב לי איתו. ואני נורא מפחדת ממה שהוא חושב.. וממה שהוא מרגיש וקשה לי נורא ואני עצובה ואין לי כוח לשבוע הזה בכלל..