אני עוד רגע מתפוצצת!!!!!

[רום קינמון]

אני חושבת שהיא התכוונה שהנסתר רב על הגלוי

הם עברו ליד ההורים של בעלה כדי לקבל עזרה עם הקטנה.
עצם העובדה שהמטרה של המגורים היא להיעזר היא ניצול בעיניי, הרי עד כה היה להם נוח.

מעבר לזה, יש להם אפשרות למטפלת אוהבת, מסורה ואכפתית 1:1 לילדה שלהם, שתהיה בת פחות משנה.
היא לא ציינה התערבות בחינוך, היא לא ציינה כלום והיא הוסיפה כמה דברים מדאיגים:
- ההורים שלו נעלבו, לרוב החם לא מתערב, פה הוא מרגיש עלבון.
- הם מאשימים את האימא שלה. כנראה יש כמה דברים בגו והפותחת קצת מתממת לנו פה.
- היא מרגישה שהכלה מנסה להרחיק את הנכדה מהחמות. קצת תמוה בעיקר לאור העובדה שהם עברו לגור קרוב כדי לקבל עזרה עם הקטנה.

אם הם באו לקבל עזרה עם הקטנה למה הם לא נותנים לסבתא לשמור עליה?

וסליחה, גם הם בני אדם ונראה לי שפותחת השירשור לא מספרת פה הכל אפילו יותר ממה שלרוב לא מספרים...

 

[ayaht]

לגיטימי לבקד ש עזרה.

לגיטימי להיעזר כשמציעים לך עזרה.
זה לא פשע לעבור ליד ההורים אחרי לידה. במיוחד אם זו יוזמה של ההורים ולא הצבת עובדה של הילדים.

זה גם לגיטימי לסרב להצעת עזרה.

כשמישהו עוזר לך, זה לא אומר שמותר לו לנהל לך את החיים. לפלוש לך לפרטיות. להפוך את דעתך ללא לגיטימית. לחשוב עליך כעל החלש שניתן וצריך לנהל אותו, "כי הוא לא יכול לבד".

מי שלא מבין את זה, עדיף לא לבקש ממנו עזרה בכלל.

דרך אגב, פותחת השרשור כתבה פה שהיא מרגישה שחמותה פולשת לה לפרטיות.
זה לא כזה מסתורין.

אני מניחה שהמעבר לגור ליד החמים נבע בין היתר מכניעה לרצון הבעל.
ומקריאה בין השורות נראה לי שגם הבעל התחרט.

החמים גם הם בני אדם. ברור.
אבל מה הקשר? לא חייבים להסכים עם כל מה שהם רוצים.
השיקול אם להכניס ילד לגן או לא, לא צריך לכלול את "אבל הסבתא תיעלב".

 

[אסתי קלי]

מדוייק

 

[אסתי קלי]

פלוסות דנורות וכו' זה לא התחום שלי,סורי

את רוצה תשובה,תכתבי לעניין

 

[ayaht]

 

[restart2]

מסכימה לחלוטין

 

[גילי366]

תודה את לגמרי צודקת

 

[אסתי קלי]

בלי להכנס למי צודק או לא,למה את מרגישה

צורך להכניס תינוקת רכה בת כמה חודשים לגן ולא להשאיר אותה עם סבתא שכל כך רוצה לטפל בה?

אגב,יכול להיות שיש אמת במה שהיא אומרת ואולי אימך שקצת מקנאה בעבודה שיש עוד סבתא שזוכה לטפל בנכדה שלה קצת הכניסה לך את הרעיון המשונה שעדיף לתינוקת להיות במסגרת זרה ולא עם סבתא שלה?

 

[restart2]

לטפל בסימפטום או באתגר

היי וברוכה הבאה

הסימפטום =גן מול מטפלת.
האתגר- מי מחליט.

חלק התשובות שקבלת מעידות על בריחה מהתמומודדות-
ו"שקט תעשייתי..."
אני חושבת שאתם בשעת "מבחן" - אם אתם תענו למניפולציות הרגשיות,
ההתערבות וניהול שלכם ע"י החמים יהיו תכופים ובעייתיים לכם פי כמה.
השאלה הנשאלת-
איך יוצרים גבול והבנה של הצד השני באוטונומיה ההורית שלכם ,ובכל זאת
מקיימים קשר.

התשובה קשורה בכם -
ברמת הנחישות וההבנה כי כל מה שתצרו היום ישרת אתכם גם בעתיד.
הפרשנות של החמים נעשתה באופן פוגעני ומשתלח כדי להגיע לתוצאה מסויימת-
אתם רוצים תוצאה אחרת.
להכניס את הנסיכה למעון-
ולקיים עימם קשר.

חשבו על הטווח הקצר/בינוני/ארוך במבחן התוצאה.
הבינו שלכל אחד וחת יש כלים ואופן התקשרות שונה.
נסו לחשוב ולפעול ת ו צ א ת י ת מתוך חמלה.
והרגש- הוא כואב אך מלמד, מאפשר שינוי...

אירית

 

[איילת המתולתלת]

מה שאני חושבת, גם לפני וגם אחרי קריאת השרשור:

א. הנושא הוא לא אם גן זה טוב בגיל הזה או לא, לכן בשאלה הזו בכלל לא אנקוט עמדה.
ב. כשאמא חושבת שהיא מגדלת נסיכה, אולי היא מאמינה שהיא הפכה בזכותה למלכה.
ג. עברתם לגור ליד ההורים כדי לקבל עזרה, אבל את לא מרשה לה לומר מילה? היא צריכה רק לעזור ולסתום ורק בדיוק כמה ומה שאת דורשת? ואם היא אומרת משהו זה נחשב שהיא 'מרעילה'? את אחלה בן אדם. באמת.
ד. הכתיבה שלך, עמוסת סימני הקריאה, מעלה חשש שאת גם מדברת עם המון סימני קריאה, כלומר צועקת.
ה. האם העובדה שדעתו של בעלך לא כתובה פה היא כי גם את דעתו את לא סופרת?

למען הסר ספק (בעיקר למען שיר לי שני, שעוד רגע תקפוץ עלי בגלל מה שכתבתי):
לא שאני חושבת שהחמות צריכה להיות המחליטה בכל עניין וגם לא בעניין הזה. אבל על פניו נראה שההחלטה הוחלטה בשביל לעצבן את הסבתא, אז המטרה הושגה והיא אכן התרגזה. גם היציאה של פותחת השרשור על יושבות הפורום הסתומות עוזרת לי לחשוב כך.

ובנימה פרקטית:
כדאי שהילדה תהיה עם סבתא מדי פעם או בגן, כדי לאזן את החינוך שהיא סופגת מאמא שלה.

 

[restart2]

גבולות ותפקידים

היי איילת

אני מסכימה איתך שהנושא המרכזי אינו השאלה אם הילדה אמורה ללכת לגן כן או לאו.
בוצעה פה החלטה שאינה מקובלת על הסבים.
אני לא מסכימה איתך ביתר התגובה שלך=אני חושבת שהפרשנות שלך את הכלה היא שגויה.
הכלה כועסת לדעתי כי חשה שהשיגו גבול באופן לא ישר ונמוך.
הורי בעלה מאשימים אותה.... ואינם משוחחים באופן בוגר על הרצונות ש ל ה ם,
על תפיסתם, אינם מבקשים אלא יוצרים להם ואקום דיכוטומי - בדרך שלנו או בכלל לא..

גם אם כתיבתה עמוסת סימני פיסוק עדיין את מניחה שהסערה שלה היא צעקות והיא לא כלכך
ראוייה הורית, כמוכן שהבחירה שלה בגן נועדה לקנטר.
חבל שנקודת המוצא שלך היא כה שלילית, ובעיניי אינה מייצגת!- ואני לא כועסת או צועקת

הורים המבוגרים מן הסתם מילדהם אמורים לתקשר באופן שונה.
גם אם בעידנא דריתחא נאמרו דברים "הזויים" ניתן לתקן- פה נראה לי שיש סוג של מבחן גבולות.
הבנה יותר ברורה איפה הזוג והילדה מתחילים והאם הם נגמרים.
נראה לי שיש לסבים פה אתגר שהם לא מוכנים להתמודד איתו,

עזרה הוא מונח אמורפי לכאורה וקשור בנותן ובמקבל-
ושוב בתקשורת יש כיבוד האחר והבנתו.
הכלה והבן בקשו עזרה התכבדו בה ואינם רוצים להפסיק מערכת יחסים- להיפך.
מי שמבצע נתק וברוגז זה הורי הבעל.

בכל משפחה יש הבנות שונות לגביי גבולות הקשר ותפקידים,
קבלה הכלה ורתימה לשינוי אינם יוצרים תוצאות אם משתמשים בבריונות או התקרבנות
אלא להיפך יוצרים אנטינטיגוניזם ותסכול.

אירית

 

[איילת המתולתלת]

מכבדת את דעתך, הגם שלא מסכימה איתך.

כשאישה כותבת על מה שחמותה מנסה לומר 'להרעיל', זה נראה כמו גישה שלילית מראש לחמות ולכל מה שתאמר.
כשהחמות מציעה את עצמה לשמור על התינוקת (סליחה, ה'נסיכה'...) "כמובן שלא הסכמנו". למה 'כמובן'? למה לא לשקול אפילו את בקשתה של הסבתא, שעברו במיוחד לגור לידה כדי שתוכל לעזור עם התינוקת?
"היא טוענת שאני מרחיקה אותה מהנכדה". עובדתית זה נכון. לשלוח לגן ולא לסבתא שמציעה את עצמה זה להרחיק. לא שזה בהכרח בעייתי, אבל הבחורה אפילו לא מקשיבה.
עוד משפט שהתגנב, ומי יודע קצה של איזה קרחון ענק הוא: "אמא שלי מרעילה אותי נגדה".
"אני שונאת אותם ברמות קשות!!!!" על הורי בעלך שעוזרים לך עם הילדה? כל מי שחווים איתו היתקלות חד פעמית כבר 'שונאים ברמות קשות'? לא פלא שלמגיבה בפורום היא קוראת 'חתכת סתומה' (זו גם הגדרה אינטילגנטית מאוד) ועל הדרך כוללת את כולנו: 'רק סתומות יש כאן'.
בשורה התחתונה: הגברת נשמעת כמו בריונית וחמותה כנראה מתאימה את עצמה לטיפוס.
ומה שהכי חסר פה זו עמדת אביה של הנסיכה הענוגה, בעלה של המלכה שכנראה לא נראה לה כמו מלך.

 

[עלה לא נידף]

אבל למה את שולחת לגן??????

תגובות כאלה מתבקשות ולא במקום.

אבל זה עם ישראל, חושב שיש לו זכות לחנך את כל הילדים וכל ההורים באשר הם.

התבנית היא אותה תבנית, זוג לוקח החלטה הורית, חמים מקבלים התקף זעם ובשם הצדק נותנים דרור לדוחים שבהתבטאויות, אבל מה שהכי מפריע זה למה באמת גן.

זה ממש לא משנה מי צודק, כאשר האינטראקציה חולה. גם אני לא מקשיבה לאנשים שלא יודעים להתנהג! בטח לא בענין גידול ילדי.

גם כשחמותי שמעה ששמנו את הילד בגן (בלי להתייעץ איתה, שומו שמיים) היא סיפרה לכל העולם איך זרקנו את הילד, איך הוא מוזנח שם, נפטרנו ממנו, מה יש לה היא ממילא כל היום בבית שתגדל אותו, בטח לא נותנים לו לאכול וכו'.
כמה חודשים אחרי היא אומרת לי וואו, איזה יופי שהוא בגן ומונה כל מיני סיבות.

 

[שיר לי שני]

רגע, רגע, רגע

אנשים התייחסו גם להתבטאויות של החמות, ונתנו תמיכה גורפת לאמירה שאין לה say בעניין. בלי קשר, כיוון שהשאלה עלתה, אנשים כותבים גם לגביה

חמותך שינתה דעתה, אבל בחיים לא תודה שתגובתה הראשונית היא מוטעית מהיסוד

היא כמו חמותי.

 

[עלה לא נידף]

כמו אבל לא ממש

מחר היא יכולה להתחיל שוב שבטח מרעיבים אותו ומתעללים בו, בתינוק הכי שמח שפגשתי בחיי. אני שנים מאמנת את עצמי להגיע לחוסר אכפתיות הן כשהיא תומכת בי והן כשלא. אני שלמה קודם כל עם עצמי, היא כמו שבשבת ברוח פעם אנטי ופעם בעד, זה לא משהו שקשור אלי או לילדים זה שלה.

 

[שיר לי שני]

כמו חמותי, אמרתי?

 

[עלה לא נידף]

נו-נו, אנחנו באותו מכון כושר.