אני עוד רגע מתפוצצת!!!!!

גילי366

New member
אני עוד רגע מתפוצצת!!!!!

אני נשואה שנה ואמא טרייה לנסיכה בת חמישה וחצי חודשים, אני לומדת ובגלל הלימודים עברנו לגור קרוב להורים של בעלי בשביל שתיהיה עזרה עם הקטנה..אני לקראת סיום הלימודים והחלטנו עוד ממזמן שבספטמבר אנחנו מכניסים את הקטנה לגן, וכאן הצרות התחילו!!!!
חמתי התחילה להתעצבן לעשות פרצופים להעיר לשכנע ולהרעיל ולנסות כל דבר על מנת שלא נכניס אותה לגן ושהיא תישאר לשמור עליה, כמובן שלא הסכמנו וכל הסיפור החל להיות מגעיל על אתמול, ביקשתי ממנה ללבן את הדברים שנאמרו על זה שהיא טוענת שאני מרחיקה ומנתקת אותה מהנכדה שלה ושאמא שלי מרעילה אותי נגדה ואני משכנעת את בעלי להרחיק אותם מהקטנה שלי ועוד דברים שאלוהים יודע מאיפה זה הגיע.
היום בבוקר קפצנו אליהם כדי לדבר ולנסות לפתור וחטפנו שוק של החיים זה התפוצץ ואבא שלו התחיל לצעוק עליי שאני שקרנית ורקמתי את המזימה הזאת ממזמן ושהוא םא מאמין.. יצאנו מהבית שלהם בשקט ולא ידענו איך לאכול את כל הסיפור, כל היום אני רק בוכה ומתה מכאבי ראש ומחשבות ומועקה שלא מרפה, כואב לי נורא על בעלי ועל מה שהולך להיות הנתק הזה, לא ציינתי שהם בנתק שלוש שנים עם הבת הגדולה שלהם והם לא רואים אף נכד ממנה
עלה לי המחשבה ללכת ולבקש סליחה למרות שאין על מה כי לא עשיתי שום דבר רע אבל בשביל בעלי אני מוכנה...אני על כך שונאת אותם ברמות קשות!!!!!ועוד אחרי היום זה בכלל שבר שיאים, אשמח לדעה/עצה וכל דבר
 

שריטילי

New member
למה כל כך חשוב לך להכניס את התינוקת לגן?

בספטמבר היא עוד לא תהיה בת שנה, זה גיל שהם עדיין לא זקוקים לחברת ילדים אינטנסיבית ובגן השעשועים השכונתי יהיו הרבה תינוקות בגילה עם המטפלות/סבתות. בנוסף זה גיל שעדיין מומלץ קשר של 1:1 והתנוקת זקוקה להרבה תשומת לב ותיווך של מבוגר. אם הסבתא בסך הכל עושה את העבודה, אז למה לא לתת להן עוד שנה כייפית ביחד? ואם יש לך השגות כלשהן על אופן הטיפול, אולי תוכלי לסדר איתה את העינין באופן ספציפי.
אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך שחמותך בוודאי מרגישה איום ונורא שאת רוצה לקחת ממנה מתנה נפלאה כמו לטפל בנכדה שלה, היא אוהבת אותה אהבת נפש וקשורה אליה בעבותות ומרגישה שיש לה עוד הרבה מה לתת לה. חבל שנתקעת על החלטה שהחלטתם מזמן ואולי שווה לבחון אותה מחדש לאור הנסיבות החדשות.
 

גילי366

New member
..

זה לא העניין, אני לא עוש. בכוונה ואני כן חושבת שילד צריך מסגרת בשביל ההתפתחות שלו, ולא יהיה אפשרי לי להכניס אותה לגו מתי שמתחשק לי. ואני לא רוצה להיכנע לחמותי
היא משתלטת לנו על החיים ולא נותנת לנו להחליט ונדחפת לכל דבר
 
ואם בעל מקצוע יגיד לך

שבגיל הזה אין צורך במסגרת, שדמות אוהבת וסדר יום קבוע מספקים לילד את צרכיו בצורה טובה יותר, גם אז תתעקשי על גן?
לצערי נדמה לי שאת מקריבה את טובת ילדתך על מזבח הגאווה שלך "היא לא תקבע לי מה לעשות" ובדרך מקריבה גם את הקשר שלכם עם החמים. המקום בגן ישמר לספטמבר שאחריו, לילדה צפויות עוד שנים רבות במסגרות, לא יקרה כלום אם תתחיל בגיל שנתיים במקום בגיל שנה - להפך, זה רק יועיל לה (כל זה כמובן בהנחה שאתם שבעי רצון מהטיפול של הסבתא בילדה).
 
שניה

את יודעת היטב, שאני חושבת שזה גיל מוקדם מדי לגן. ליתר בטחון, גם כתבתי את זה לכותבת.
יחד עם זאת, נראה לי שלאחרונה את באופן גורף מצדדת בזכותה של החמות לקבל החלטות עבור ההורים, ופשוט מבטלת את ההורים.
צידדת בגיסה שקיללה את הכלה שלה בביתה,
עכשיו את מצדדת בחמות שמנסה לכפות את רצונה על החלטה חינוכית של הורים,
סתם שאלה: איזה מקום יש, בעיניך, להורים בחיי הילדים שלהם? או שמא הם רק הזרע, הביצית, הרחם והארנק של הנכדים ששייכים, בעצם, לסבא ולסבתא?
 
תגידי לי, אני חייבת לשאול

האם תמיד חייבים להסכים עם ההורים?
אני כלה ובת בעצמי, אני לא אגיד שאני לא מקבלת עצות מעצבנות מההורים ושלפעמים אפילו מנסים לכפות עלינו דברים בכל הנוגע לחינוך הילדים שלנו (בעיקר מהצד של אימא שלי) אבל מפה ואת לבטל את ההורים , גם שלו וגם שלה, זה מרחק מאוד גדול.

ההורים של היום לא מכבדים שום ניסיון ודעה של אדם מבוגר מהם אלא אם כן זה נכתב בפייסבוק? בפורום?
החמות לא מנסה לכפות את רצונה על החלטה חינוכית של ההורים, לא מדובר בילדה בת 10. מדובר בתינוקת בת פחות משנה.
נכון, להורים יש זכות ובלה בלה בלה אבל כסבתא אני מבינה את התסכול והכעס שהכלה והבן שלה לא נותנים לה לשמור על הנכדה שלה. שמעדיפים להוציא אלפי שקלים מיותרים בשנה מאשר לתת לה קצת זמן איכות עם הנכדה.
יש בזה ככ הרבה אימרות בצעד שלהם. שהם לא סומכים עליה, על שיקול הדעת שלה, שהיא (הכלה) באמת לא אוהבת את חמותה.
הבת שלי , בגיל שמונה חודשים, מאוד רצתה חברה והיא באמת סתגלנית מדהימה אבל גם לא הייתה לי אפשרות אחרת ואם הייתה סביר להניח שאני היתי בוחרת בה.
זה לפעמים העונג של הסבים והסבתות, ההורים שלנו, שעשו בשבילנו ככ הרבה.
איך אפשר לבטל מישהו ככ משמעותי (או היה) בחיים שלנו?
נראה לי שהשורה האחרונה שלך דווקא מתייחסת להורים ולא לילדים....
 
לא, ממש לא

לא חייבים להסכים עם ההורים, אדרבא.
אבל יש דרך לתת ייעוץ, ויש לנסות לכפות, ויש לעשות מניפולציות רגשיות כדי לקבל את הדרך שלהם.
כמו שזה נראה מהזווית שלי, הסבים פה חושבים שההורים חייבים לעשות מה שהסבים רוצים. בדיוק הפוך ממה שכתבת.
ומיציפיצי, באופן עקבי, כל הזמן אומרת לכלות שהן חייבות למשפחת בעליהן לספוג הכל. אפילו קללות בתוך הבית שלהן, ולכן שאלתי. כי נראה לי, שבעיניה, ההורים הם אלה שתפקידם לטפל בילדים כשלסבא ולסבתא נמאס לשחק בצעצועים החדשים שעשו להם...
 
אני מוסיפה פה משהו

ההחלטה לשלוח לגן היא החלטה חינוכית.
חינוך לא מתחיל בגיל 10.
הוא מתחיל בפעם הראשונה שהתינוק בוכה ואת ניגשת אליו. הוא למד דבר חדש: אם אני בוכה, זה גורם לאמא שלי לגשת אלי ולעזור לי. וואו, אני יכול לעזור לעצמי על ידי הפעלת אמא שלי! אני לא חסר אונים לגמרי!
אחר כך, החינוך הוא באיך שאת מרדימה. כן או לא מניקה, איך ואיפה. הצעצועים שאת בוחרת עבורו. כן או לא DVD וטלוויזיה. החינוך הוא בכל דבר שאת עושה, אומרת, שותקת ונמנעת ממנו ליד התינוק שלך. הם ספוג, ואי אפשר שלא לחנך אותם, אפילו אם מאד רוצים.
קל וחומר, ששליחה לגן בגיל כה צעיר, היא בדרך כלל פתח להמשך הדרך במערכת, כלומר כאן ועכשיו התבצעה הבחירה במערכת.
לכן, כן, הסבתא מתערבת בהחלטה חינוכית.
 

kagome10

New member


אומנם אני מאמינה באוטונומיה הורית, אבל בגיל הזה שליחה למסגרת פוגעת בילד.
 
לא הייתי אומרת "פוגעת"

הרבה ילדים גדלו במסגרות מגיל צעיר מאוד ולא קרה להם שום דבר, אבל אין ספק שהאלטרנטיבה של מטפלת אישית (כמובן כזו שההורים מרוצים ממנה ולילד טוב איתה) טובה יותר.
 

kagome10

New member
השאלה היא למה את משווה

אני מניחה שהדבר הטבעי הוא שילדים יהיו עם האמא עד גיל שלוש. אמא שלי אפילו קיבלה חופשת לידה ללא תשלום אך עם שמירת מקום העבודה עד גיל 3.

לכן, כל מה שפחות מזה פוגע. כמו שלא להניק ולתת פורמולה פוגע. פוגע קצת, אולי פחות מלת לילד לצפות בטלוויזיה או לא לשלוח אותו לחוג או כל דרך בה הורים פוגעים בילדיהם שלהם, אבל עדיין פגיעה.

ובטח שבגיל של חצי שנה.

אגבף מה זה אומר "לא קרה להם שום דבר"? בטח שקרה. פשוט יש שריטות נפשיות נשחשבות במסגרת הנורמה, אז לא סופרים אותן.
 

גילי366

New member
טוב

אז ככה כתבתי את זה מנת לפרוק קצת ממועקה שאני חווה עכשיו,
אני מתרגזת ושוב עם כל התודות שיש לי לחמתי אני חושבת שהזכות היחידה!!!!ואני חוזרת היחידה היא שלי ושל בעלי ושל אף אחד אחד מלבדנו
לכל דבר יש צורה להביע דעה או עצה, במקרה שלי מרגע שהיא שמעה שאנחנו מחפשים גן היא התהפכה חיפשה כל מיני תירוצים שלא כדאי ושזה יעשה לה רע וכו...
אני באמת באה מנקודה שאפילו אם אמא שלי הייתה שומרת עליה אני עדיין הייתי מלמדת גן
נחמד לשמוע דעות של אחרים מנוסים אבל לחפור להרעיל לטפטף לעשות פרצופים ולתת הרגשה שאני אמא של הבת שלי צריכה להתנצל שאני מחליטה החלטות אישיות על החיים שלה-זה לא בא בחשבון!!!!
ועל זה אני מדברת
וכן כל הסופשבוע אני חריכה לראות את בעלי שבור וללכת לשירותים כל שניה לבכות כי באמת כואב לי הלב רק מבעלי, שהמשפחה שלו תיכנס לי אתן יודעות לאן, רק הוא מעניין אותי, ואפילו הצעתי לו שאני מוכנה להוריד מעצמי וללכת לבקש סליחה ולמרות שאין על מה כי לא עשיתי רע
אבל בשבילו אני מוכנה להכל..בינתיים המועקה לא מרפה ואני מרגישה סוג של אבל, ממד רע לי מכל המצב אבל מצד שני הם רואים בי כאחד שקרנית ושרקמה מזימה לנתק אותה מהם שזה כמובן שטות אחת הגדולה!!!
 

kagome10

New member
זה בלתי תלויה לחלוטין בחמות

אני חושבת שאין לה זכות להתערב לכם בחיים ושכל התערבות כזאת פסולה.

ובצורה בלתי תלויה לחלוטין, אני חושבת שלשלוח אותה למסגרת בגיל כזה פוגע בה, ואני אגדיל ואומר שזה נזק נפשי בלתי הפיך.

והאחד לא תלוי בשני.
 
על סמך מה את מגדילה ואומרת? נזק נפשי בלתי הפי

את צריכה הוכחות חותכות לזה,
ויש לך מאות אלפי ילדים שגדלו כך - איפה האקדח המעשן?
 
נסחפת לגמרי.אבל לגמרי

עם כל הכבוד להחלטה האישית או לא שלך, מתי ואם בכלל לשלוח את הילד לגן, לקבוע שילד בן 8-9 חודשים שנשלח למסגרת נפגע באופן בלתי הפיך זו א. חוצפה מדרגה ראשונה. ב.חסר כל קשר למציאות (רובנו הינו בפעוטונים,מעונות,מטפלות ואפילו לא עלינו חינוך קיבוצי עם לינה משותפת) ג. מזלזל בצורה מחפירה.

יש העדפה של גיל לשלוח, ויש הכרח של גיל לשלוח. ואף אחד מהשניים לא יוצר "נזק בלתי הפיך" הוא פשוט מפנק פחות.
כשיש יחס אישי של אחד על אחד, כשיש הקשבה אישית של אחד על אחד, כשיש מענה אישי של אחד על אחד - בעדיפות לאמא(!) אז הילד מקבל זמן חממה ארוך יותר. לא מעבר.
בדיוק כמו שהדיעה האישית שלי, היא לשלוח את הבת שלי בשלב הכי מאוחר שאפשר לחינוך ציבורי של העיריה/מועצה לגן של מעל 30 ילד על גננת וסייעת. ואני מעדיפה לשלוח אותה למרות שהגיע לה כבר חינוך חינם השנה - לגן פרטי שעולה לי המון כסף. וגם שנה הבאה כשהיא כבר בת 4 היא רשומה לגן פרטי. ואם אמצא גם גן חובה פרטי אז גם בשנה ההיא אנסה לשלוח לגן פרטי.
אבל כל הילדים בשנתון שלה, שהלכו השנה לגן עיריה - לא נפגעו נפשית.
 

kagome10

New member
את בטוחה שהם לא נפגעו נפשית?

כי אני לא מכירה אנשים אל פגועים נפשית בסביבתי. כולם נפגעו, מי יותר ומי פחות.
 
טוב, אולי הגיע הזמן להגיד משהו

אין דבר כזה "אדם שלא נפגע נפשית" ברמה כזו או אחרת.
אין חיה כזו.
פשוט כי אין אמא מושלמת, ואין סבתא מושלמת, ואין סביבה מושלמת.
פשוט אין.
לכן, המליץ לנו דונלד ויניקוט, זכר צדיק וחכם לברכה, להבין שאין "אמא טובה", יש "אמא טובה דיה".
נכון, יש התנהגויות שמעבר לכל ספק סביר מזיקות יותר מאחרים. כאלה שנחקרו שוב ושוב, ונמצאו מזיקות, וניתן להסביר את הנזק על ידי כל מיני תיאוריות אישיות. כלומר, מאיזו זווית שלא נסתכל, מסבא פרויד ועד תיאוריית ההתקשרות, יש הסכמה גורפת על הנזק שהן גורמות.
יחד עם זאת, ועם כל ההתנגדות שלי ל outsourcing של הטיפול העיקרי בתינוק/ילד מתחת לגיל שלוש (וגם אחר כך), מערכות החינוך לא הוכחו כגורמות נזקים מסדר הגודל הזה.
שריטות קטנות? כן, בטח. למי אין?
שריטה יכולה להיגרם על ידי מורה עם פה גדול יותר משכל, או על ידי אמא עם ציפיות גבוהות מדי. או גם וגם... אין הבטחות, אין בטחונות ואין ערבויות.
וכו שחברה טובה שלי אומרת: בין כה ובין כה, בגיל 16, הם יתלוננו לפסיכולוג שעשינו להם עוול

דרך אגב, אני לא מכירה אותך, ובטוחה שיש לך שריטות משלך
 

kagome10

New member
ואני אמרתי איפשהו שיש?

לדעתי האישית הפגיעות הברורות שיש לילדי בית ספר <לעומת ילדי חינוך ביתי, או חינוך דמוקרטי למשל. כמה אנשים כבר פגשו כאלה ויכולים להשוות> ברורים. מאוד ברורים.

ולגבי לשלוח ילד למסגרת בגיל חצי שנה - הנזק בזה ברור. גם שליחת ילדים לבית ספר גורמת נזק, אבל הם כבר גדולים יותר, ופה הנזק ינבע בעיקר ממערכת החינוך הגרועה בישראל. לעומת זאת, בגיל חצי שנה, כל מסגרת שהיא נגרום נזק.

בטח שיש לי שריטות משלי. ואני יכולה להצביע די בקלות על כמה שנבעו מזה שכיתה עם 40 ילדים ומורה אחת זה לא מקום ראוי לילדים. אם היינו גרים באירופה, בה יש כיתות של עשרים ילדים, אז חישוב התועלת-נזק בשליחה לבית ספר היה שונה מאוד.

Attachment and Loss - John Bowlby
 
איפה הנזק הברור בלשלוח ילד בן 6 חודשים

למערכת?
ב"ס דמוקרטי? את חושבת שבן חצי שנה יכל להביע את דעתו באופן דמוקרטי? אני לא.ואני גם לא חושבת שהוא צריך. אחרת איפה הגבולות? הגילאים האלו, הם בדיוק הגיל שבו לא אמורה להיות שום דמוקרטיה. צריך להיות אדם נבון שמסוגל להנחיל גבולות ברורים, ערכים ותובנות.

כשלומדים בכיתה עם 40 ילד ומורה אחת לא נגרמות שריטות. בסך הכל שומעים אותך פחות. אולי זה ילמד אותך שאת לא מלכת העולם וצריך סבלנות. כי גם בתור בבנק את עומדת מול פקידה אחת עם עוד 40 אנשים אחרים.(באקדמיה על מרצה אחד יש מעל 200 סטודנטים בשיעור אחד)
 

kagome10

New member
את באמת חושבת שבכיתה עם 40 ילדים לא נגרמות

שריטות? באמת באמת?

<אני לא רואה טעם לשיחה אם אין בסיס משותף יסודי כלשהו>
 
למעלה