אני נואשת...

alexandron

New member
הטרחנות זה אולי הגיל, אבל

להגיד 'שיצא מהפרנויות' זה קצת לא מתאים. הוא לא איזה ילד ערס. :) מדובר פה במשהוא הרבה יותר עמוק. הוא אייקון של מסורת דת מסויימת, שגם לה יש 'זרמים' מודרניים יותר, אבל זה כמו שהרב הראשי של ישראל לא יהיה רפורמי... גינוי זה עוד לא אומר סלידה או פחד. יש לו טעמים לגינוי הזה. דתיים, חברתיים, פוליטיים, (פילוסופיים אולי אפילו) מי יודע...
 

פילפולה

New member
גינוי כזה גדול.

אני מקווה שזה לא מעליב אותך אבל... איפה לעזאזל ההורים שלך חיים? יש גינוי ויש נידוי. מה הלאה? לא ירשו לאכול בשולחן יחד עם המשפחה? זה מרגיש כאילו שאנחנו בשלהי שנות ה-50,60. ביזאר. פיל **ושוב סליחה אם זה פגע בך בדרך זו או אחרת**
 

פיה שלו

New member
יקירתי זה לא פגע כלל וכלל

הם אינם פתוחים לנטייה הזו וזה מגעיל אותם. זו זכותם. אני גרה בבית שלהם ולא ההפך. נכון שזה לא הוגן וגועלי אך זה המצב. כל אחד ודעתו שלו. אינם חייבים לקבל את נטייתי כמשהו טוב.
 

פילפולה

New member
גם אם הם אטומים לגמרי

קשר הדם הישיר אמור לגרום להם לרגשי חרטה כולשהם. את הבת שלהם. מצד שני... אני יכולה להבין אותם. קרוב לודאי שהם באמת ובתמים מאמינים שזה הטוב ביותר בשבילך ושאולי זה ישנה אותך. אולי יום אחד זה ישתנה [או לפחות כך אני מקווה בשבילך]. פיל
 

פילפולה

New member
וחבל..../images/Emo4.gif

מן הסתם לא ציפית לתמיכה נלהבת-אבל לפחות לקבלה מסויימת.
 
אמממ... את "מה שעשית לעצמך"

ואת "כל הדברים שמסביב", את יודעת מהם. אם את שואלת אותי אז שום דבר בעולם לא שווה שתעשי לעצמך דברים כלשונך, אבל מצד שני אני יכול להזדהות עם הצורך להיות עם מישהו \ י ולא להיות יכולה בגלל כל מיני גורמים חיצוניים.. לדעתי, אם את באמת אוהבת, אבל באמת, אז שום מכשול לא יעמוד בדרכך. שום דבר. תעדכני
רן.
 

פילפולה

New member
בוקר טוב../images/Emo70.gif../images/Emo42.gif

לדעתי היא קצת לוחצת אבל יכול להיות שזה רק משתמע ממה שאת כותבת-ושאולי לדעתך זה לגיטי לגמרי כל התקשורת הזו. בכל מקרה,אם זה מרגיש לך נכון תני לזה צ'אנס. תנסי שזה יעבוד גם בלי שההורים שלך ידעו. זה קשה ודורש אקרובטיקה מנטלית מסויימת -אבל זה אפשרי. עוד גורם חשוב זה- כמה את קרובה למשפחה שלך? את מסוגלת לשקר להם מבלי להרגיש אשמה ברמות לא רגילות אחר כך? הם מכירים אותך לעומק מספיק כדי להביםן את הכוונה מאחורי השקרים? כי אם כן את בבעיה. פיל
 

הקטגור

New member
אני יכול להגיד לך משהו כזה...

לאור שינוי מסויים שאימצתי לעצמי לאחרונה... גם לי הייתה הדילמה המסויימת הזאת, (להיות או להיות) ואני הלכתי על כן להיות. כאילו, פאק, אם לא תלכי בעקבות הלב שלך, מה עוד נשאר? איזה עוד דברים יש לחיים האלה להציע?! איזו עוד התרוממות נפש קיימת היכולה להשתוות לזו של חיבוק האיש/אישה שאתה אוהב? להסתכל בעניים ולדעת שלפחות להווה הקרוב, מה שאתה רואה שם הוא חלק ממך ואתה חלק ממה ששם? ואני, שמגדיר את עצמי אדם המשתדל להיות מוסרי וללכת בעקבות עקרונותי, הבנתי שיותר חשוב מכך שיהיו לך עקרונות חשוב שתהיה לך סיבה לקום בבוקר על מנת שתוכל לקיים את העקרונות האלה. אני חושב שיש מעט דברים בעולם ששוללים ממך את הרצון לקום בבוקר כמו זאת של אהבה לא ממומשת... אני יודע שלו הייתי במקומך, והייתי בוחר בלא להיות עם בחירת ליבי, שגורמת לי להרגיש כל כך נפלא, כמו שאת אומרת, ורק בגלל הסיבה המסכנה כי "הסביבה שלי לא מקבלת את זה"?! (יש סיבות הרבה יותר גרועות - היא הייתה יכולה לא לאהוב אותך בחזרה, היא הייתה יכולה לעבור לגור בארץ אחרת, היא הייתה יכולה למות, חס וחלילה!) אני הייתי מצידי או כופה על הסביבה שלי לקבל את זה, או מתנתק מהם, גדול עד קטן... אפילו אם הייתי רוצה להשאר שם, הייתי מפתח כלפי כולם כזאת עויינות עד אפילו לרמה של משטמה, כי הם מה שמפריד ביני לבין אהבתי... זה אפילו לא כאילו הייתה לי אופציה, כשחושבים על כך. אבל זה אני אומר לגבי, כי אני כזה בנאדם. יכול להיות שלגבייך ואחרים זה שונה. בכל אופן, זוהי נקודת מבטי על העניין, מקווה שעזרתי. ובלי קשר, קבלי
הזדהות מסמפט...
 
למעלה