אני מ-א-ו-ש-ר-ת

אני מ-א-ו-ש-ר-ת

ההופעה הייתה פשוט מדהימה!!! לא יכולתי להנות יותר!!! עזבו את העובדה שעמדנו שעה וחצי בחוץ, בקור...
בזמן הזה ראינו דרך החריץ של החלון את החזרות.. עברי היה פשוט מהמם. עם מעיל (שירד בשלב מסוים) וחולצה מכופתרת, הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות. לסחוף אחריו את כולם. אפילו המלצריות שרו!! הוא היה כל כך חמוד שהוא התבלבל ב"על קו המים" ואז התנצל... הוא היה כל כך מוכשר שהוא שר את אחד מהטובים לדעתי- חורף
והוא פשוט עשה אותי מאושרת שבהדרן, הוא אמר: "אז שרנו בשקט, היינו רגועים, ולמרות שזה הרצליה, יש פה שולחנות לא? אז למה לא לעלות עליהם??" ואז התחיל את מרי לנצח האלקטרוני..
כשנגמרה ההופעה דיברנו עם עילי והוא אמר שבהופעה בשלושים יהיה מאווד עצוב והוא ממליץ בחום לבוא. תבואו!!! ועברי היה ממש נחמד וחתם והצטלם כמו תמיד... היה גם מעולה לפגוש אנשים: רותם, חופית, נדבוש, ספיר, רעות וגל.. (שכחתי מישהו? אם כן- השעה מאוחרת!!)
וזהו.. נראה לי.. ועכשיו אני יכולה להגיד את מה שלא אמרתי בהופעה: עברי תעשה לי תאומים!!!!!
לילה טוב לכולכם...
 
ההופעה בהרצליה או "בא לי למות"

אוי אוי אוי, איזה הופעה. אחת הטובות שהייתי בה. האנרגיות, בחירת השירים, המקום, האנשים, העברי. טוב, אז נתחיל עם זה שהמקום דיי קטן אבל נחמד, ולראות הופעה שלמה בישיבה זה גם שינוי אווירה מיוחד. ישבנו בשולחן אחד ארוך, אני, רותם, חופית, נדב, טים, ספיר ורעות. העברי עלה לבמה (בזמן!!!), ובואו נגיד, שלפי ההתנהגות שלו מהרגע שעלה לבמה, ופיזור החיוכים לכל מקום, העברת האצבע בסביבת האף כל כמה שניות לא היתה מצינון, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. הקטע הוא, שזה עשה לו רק טוב. והוא היה ממש חמוד, דיבר עם הקהל (יחסית, יחסית, זה עדיין עברי) התבדח הרבה והיה ממש מאמי. פצחנו עם "האנשים החדשים", "פיז'ו צבאית" (יניב אגב, היה בקהל), ומשם, בדיוק כמו בתל-מונד, ועדיין שיא הערב, "כשהקיץ יבוא". כמה פשוט, ככה יפה. לאחריו, הפתעת הערב, "כמה כוכב", שהיה בדיוק במקום. ולדברי העברי: "זה מקום רגוע, נשיר שירים רגועים". היה מדהים. לאחר מכן "התחממנו" followed by "איש יקר", "תמיד אהבה", "ליאונרדו","בתי קפה", "משהו אמיתי" שהיה עם הסוף הכי מטורף והכי אנרגטי שאני ראיתי את עברי עושה אי-פעם, "על קו המים", "החברים הישנים שלי", הפתעת הערב מס' 2: "זה טוב", יותר טוב כלום מכמעט. ואז הגענו לכוס הכחולה. מכיוון שגם צעקנו את כל השירים, גם הערנו הערות בינים מצחיקות וגם בגלל שספיר ורעות לא הפסיקו לצרוח, העברי שם לב לשולחן שלנו עד השלב הזה, למרות שלא היינו ממש קרובים אליו, וממש שר את השיר לשולחן שלנו, כי הרי בכוס הכחולה הקהל שר איתו. והוא אפילו הקדיש לי משפט שלם שבו אני הסתכלתי אליו והוא הסתכל אליי ושרנו יחד (ויש עדים רבים) את המשפט הכי יפה בשיר: "היו אנשים שאמרו לי, אנחנו כאן, ממש לידך, עכשיו כולם נעלמו לי, כולם נעלמו רק נשארת אתה". היה מרגש. אח"כ הוא הרים את אחת הספוטים, מהרצפה, כיוון על השולחן שלנו, ואמר לכולם, "תראו אותם, הם כל כך יפים". הוחמאנו. סיימנו עם הכוס הכחולה. ירד, עלה. ביצוע, שהוא אכן שיפור מההופעה בתל-מונד, אבל עדיין לא משופשף מספיק, של "חורף" עם עילי על הגיטרה. ואז הוא אמר. נכון, זה היתה הופעה יחסית שקטה, מפני שאנחנו נמצאים בפאב מכובד, בהרצליה, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לעלות על השולחנות?" שניה אחרי זה, עם אנחות "מרי לנצח" האלקטרוני ברקע, כולם כבר היו על השולחנות/כסאות, ובעצם מה לא. עוד הדרן אלקטרוני, שכלל את הנ"ל ואת הארוגזמה המשלושת (למי שלא יודע, השם השני של "בוא" האלקטרוני) יצא לדרך, והיה כהרגלו, מטורף. אני חושב שבשלב מסויים איבדתי את ההכרה או שמא היה זה את שיווי משקלי, וכמעט נפלתי מהכסאות שעמדתי עליהם. תשמחו לדעת שעצרתי את עצמי ברגע האחרון מנפילה איומה, וגם מבלי לעשות פאדיחות יותר מידי לעצמי. חברים, היה מדהים. כרגיל, יצא העברי לאחר מכן, לשוחח עם הבנות הצווחות, ואני הייתי ברקע עומד מרחוק ומביט, ורואה שעברי רואה שאני שם. עושה דברים בנונשולטיות מדהימה. לאמור: "היה מדהים" אבל לצווח/חתימה/תמונה/חיבוק, אני לא רוצה. בנות הפורום גם פלירטטו (חלקם יותר חלקם פחות) עם הנגנים המוכשרים (רייכל בא לביקור גם, אבל לא עלה לבמה), ורותם ניהלה שיחת נפש עם יניב ובעצם, עם מי לא? היה מדהים. ונסיים בזה. איש יקר נ.ב תומר, אין לי תמונה. ממשית כאילו. אבל בראש יש לי. :) Mission Accomplished . דבר איתי
 

lollapalooza

New member
כל מי שהיה בהופעה-

אני שונאת אתכם
אוף
טוב נו אתם יודעים שזה לא נכון ושאני אוהבת אתכם... אבל זה לא פייר
רוצה גם
 

lollapalooza

New member
ועוד משהו

גל, אתה בטוח בעניין "העברת האצבע בסביבת האף
"
העברי מידרדר לי...
 

Ez sLeeP

New member
ערב צח, ערב זך.

אכן, חזרתי הביתה. ברגע זה ממש. הנסיעה לחיפה, ארוכה. במיוחד אם נרדמים במונית שירות. ולסיפור הערב: עשר דקות לפני צאת הרכבת מתחנתה, יצאתי אני מביתי. כרגיל, משתומם שעות קודם, ומשאיר את כל הארגונים לדקות האחרונות. הנהג מצפצף מלמטה. שיצפצף, אני לא מוצא את המפתחות. המפתחות נמצאו, גאולה! הדלת ננעלת. שכחתי לעשות משהו? סביר להניח שהמזגן פועל, הטלויזיה דולקת, הבוילר טרם כובה, נשכח מזכרוני להקליט לאחותי (שוב) את תוכניותיה, אבל אני כולי מאושר. כל זאת, לא לפני שאני טורח לראות מה רותם מנסה לשאול אותי באייסיקיו.. הגעתי לתחנת הרכבת כ-30 שניות לפני יציאתה מהרציף. מזל, או מה? (שימו-לב, עד-כה 80 מילה רק על ההגעה לרכבת) לא בטוח אם הרכבת מגיעה להרצליה או לא, בשיא השאננות אני בוחן את אנשי הרכבת. בדומה לעיסוקו של אבי היקר בעת שיממון, רק שאני מתבונן לרוב בעיסוקיהם הטורדניים והמעצבנים. איש אחד, אכל (ואני מדגיש, אכל) שקית קטנטונת של אפרופו במשך 34 דקות. מדדתי. 34 דקות שלמות. 2040 שניות. ולא הייתי טורח לשים לב לכך, לו האדון היה שומר על שקט בעת התענגותו על שקיקית הכולסטרול הזו. הרצליה, הדגשה מלעלית. הטעם הוא על 'לי'. מדוע קרייני הרכבת הללו (למעשה, קרייני פרומואים מתוסכלים) טורחים להדגיש את כל המקומות הלא נכונים? איש יקר "כלשהוא" מחכה לי בפתח. נוסעים מלווים בשירה החדש של מדונה (*מומלץ*) למועדון הקאמלוט-הייניקן בהרצליה. פיתוח, כמובן. מוקפים בחנויות עודפים (|שיעול|) אנו עומדים בתור שמשתרך לו מצד לצד של מרכז הקניון המדובר (OutLet, או משהו בסגנון) שהספיק להצטמצם עד בואנו. יש הרבה אנשים בפנים. יותר מן המצופה לפאב הממוקם באמצעו של מרכז קניות. קולו של עברי מגיע רחוק, כמסתבר. ישובים בשולחן ארוך (אני, גל, חופית, ספיר, רותם, רעות, טים וידידתו) מתחילה ההופעה.
האנשים החדשים
פג'ו צבאים
כשהקיץ יבוא (מעתה, האורגזמה המחומשת)
(היש קשר לSMS לאחר ההופעה בתל-מונד ששלחתי לַעברי?)
כמה כוכב
מתחמם
איש יקר
תמיד אהבה ("זה תמיד אותו-דבר..")
לאונרדו
בתי קפה
משהו אמיתי (/ אף אחד משנינו)
על קו המים (חשמלית, ע"פ הרשום בפלייליסט *תודה רעות!*)
החברים הישנים שלי
(גשם /) זה טוב
יותר טוב כלום
הכוס הכחולה הדרן:
חולצת פסים
חורף
(ברבי / מלטף ומשקר)
פיסת גן-עדן אלקטרוני. מיותר לציין, כי כבר ציינו פה למעלה, שעלינו על השולחנות והכיסאות. שוב אני וענטוזיי, והפעם גרמנו נזק. נפלה הכוס על הרצפה, וידעה את מותה לפיסות, פיסות.
מרי לנצח
בוא בשלב זה נדחפתי מאחורי רותם בעוד היא מדסקסת עם יניב, ששאל לגבי מפגשינו (טים?). זוהר ועופרי הציגו את עצמן. היה מקסים להכירכן!
לאחר כמה ריקודי-גשם ובדיקות-שכרות של (ה)חופית, יצאנו לדרכנו. היה ערב נהדר וקסום, ובמקרה של אי-הגעתי למועדון התיאטרון (תהנו יקיריי!), זה היה פרס ניחומים אגדתי. התחנה המרכזית היקרה. הפעם לא לקח יותר מידי זמן למלא את המונית-שירות לחיפה, לאחר ויכוח זועם בין הנהג לאשה כפקעת-עצבים. לעולם אל תירדמו במונית, כשאתם לבד. פספסתי את קניון חיפה בכמה קילומטרים, וצעדתי לי בשם לבד. זה היה חביב ביותר, כמעט קסום. דילגתי לי בין הברזלים של האי-תנועה, התמלאתי בוץ עד הקרסוליים, והגעתי ב-3 הביתה. כעת אשוטט כסהרורי עד זריחת השמש. אחרי-הכל, החיים חוזרים לסדרם. אוהב את כולכם,
נדבו'ש.
 
יש לי דקה לכתוב!!

טוב אנשים.. אני צריכה ללכת לצבא, אחרי שינה של 4 שעות (שזה לא מספיק לשום בנאדם אלא אם כן הוא עבר את גיל 70.. היה לי כיף כל כך, הרבה זמן שלא נהניתי בכזאת רמה. נכון- כל פעם אני אומרת את זה אבל אתמול בהופעה היו כמה וכמה רגעים שהייתי צריכה לנשום ולנסות להירגע מההתרגשות. העברי בהחלט הביא אותי לגבהים חדשים. המתכון המוצלח של מקום קטן, אנשים נחמדים, מוזיקה שקטה ("כמה כוכב"!!) בהחלט עשו את שלהם.. וכמובן שכל שיחות הנפש שעשיתי עם "הברנג'ה" הוסיפו להתרגשות ואנמינ מודה שהיה מבדר לקבל מרייכל נשיקה ובדרך החוצה לראות פקצות בנות 14 עוד שנייה קופצות עליי מקנאה. אוך..חיי הזוהר. לסיכום- נראה לי שאני מאמצתץ מגל את מונח האורגזמה שיהיה לכולנו שבוע מקסים עייפה אך מרוצה רותם
 

lollapalooza

New member
אוי נדבוש...

זה היה משעשע ביותר
אני שמחה כ"כ שנהנתם, אבל יותר עצובה שלא הייתי שם.
אתה מטריד את העברי ב-SMS
אולי זה הוא שמסדר שייהרסו לך כל הפלאפונים...
בפעם הבאה אני גם באה ולא אכפת לי שרחוק
 
אוףףףףףףףףףףףףףף ../images/Emo187.gif

חשבתי שאני אקנא אבל ככה!!! כמה כוכב וזה טוב??????????????? זה יותר מידי בשבילי!!!
 
למעלה