אני מרמה את עצמי?
אני עכשיו אחרי שיחה ארוכה עם ידידה חצופה במיוחד. היא קראה לי "דתי בלאי" ועוד כל מיני כינויי גנאי שאין הדעת סובלתם. בקיצור היא טענה שאני בעצם לא דתי ממזמן, ואני מרמה את עצמי. נכון שיש לי כל מיני תיאוריות להסביר שאני אוהב דברים מסוימים בדת. עלי להודות שאני מפחד פחד מוות מהחלטה חדה. אני גם מפחד מכל המשמעויות של להיות חילוני. (אומרים שהם הולכים בלי כיפה, אמא'לה
) זה נכון. זה נכון. זה נכון! אני מפחד פחד מוות מהתחלנות. נקודה נוספת היא שאני מרגיש שאני לא יודע מה טוב לי יותר. ואני לא רוצה "להחליט" בלי שאני יודע מה נכון יותר. ואם אני מרמה את עצמי זה אומר שכל כל הבולשית שאני מפטם בו את מוחכם בעת האחרונה שה זטויות במיץ עגבניות. לסיכום: אני מפחד פחד מוות מהכרעה לחילוניות. אני לא יודע איך יהיה לי יותר טוב. ייתכן שהתדתתיות אינה מעשית., ובכל מקרה אהפוך לחילוני. מהר או לאט. ייתכן אין ספק שאני מרמה את עצמי. השאלה היא כמה. ועכשיו תלכו לתמוך באנשים יותר מסכנים ופחות פלספנים. אני ראוי לרחמים?
אני עכשיו אחרי שיחה ארוכה עם ידידה חצופה במיוחד. היא קראה לי "דתי בלאי" ועוד כל מיני כינויי גנאי שאין הדעת סובלתם. בקיצור היא טענה שאני בעצם לא דתי ממזמן, ואני מרמה את עצמי. נכון שיש לי כל מיני תיאוריות להסביר שאני אוהב דברים מסוימים בדת. עלי להודות שאני מפחד פחד מוות מהחלטה חדה. אני גם מפחד מכל המשמעויות של להיות חילוני. (אומרים שהם הולכים בלי כיפה, אמא'לה
